תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
פודקאסט של אוניברסיטת תל אביב המציע מעל 400 פרקים במגוון נושאים: פסיכולוגיה, רפואה, ארכיאולוגיה, יזמות, סייבר, אקלים, תרבות ומשפטים. ניתן להאזין ביוטיוב, ספוטיפיי ואפל פודקאסט, ולקבל עדכונים חדשים בפייסבוק ובאתר האוניברסיטה.
פרקים
מאחורי התערוכה: מה קורה כשאמנות ומחקר נפגשים?
בפרק משוחחות ד"ר תמר מאיר, האוצרת הראשית של הגלריה האוניברסיטאית, ורוני כוכבי, עוזרת אוצרת בגלריה, על העשייה האוצרותית בגלריה בשלוש השנים האחרונות ועל השינויים שחלו בה בעקבות מציאות של משבר. דרך התערוכות "בנוגע לאמפתיה" ו"משהו להיאחז בו" הן מתארות כיצד רעיון אוצרותי מתפתח מתוך מחקר, ארכיון ודיאלוג עם אמנים וחוקרים, וכיצד הוא מתורגם לחוויה פיזית, רגשית וחושית עבור המבקר.השי
קרום התא - הגבול הראשון של החיים | גבולות (פרק 2)
החיים כפי שאנחנו מכירים אותם התחילו לפני 4.5 מיליארד שנה כאשר נוצר הגבול הראשון בין הבפנים והבחוץ, בין הדומם והחי - קרום התא. הגבול שמאפשר חיים אינו חומה הרמטית, אלא גבול חכם שנפתח, מתקשר, קולט מידע, מחליף חומרים ומידע עם העולם ומקבל החלטות. למה בכלל זקוקים החיים לגבול הזה? האם אפשר לדמיין את החיים בלעדיו? והאם נוכל יום אחד ליצור חיים בעצמנו.על היופי והמורכבות של ממברנת התא, עם פרופסור ניר בן-טל מ
המוות - הגבול שאף אחד לא רוצה לחצות | גבולות (פרק 1)
כשמדברים על גבולות - יש גבול אחד שמטיל צל על כל האחרים: המוות. הגבול העליון של החיים. אבל מהו המוות בעצם? מתי בדיוק אנחנו מתים, ולמה? הרי תאים ממשיכים לחיות אחרי שהאדם מת, הלב יכול לפעום כשהמוח כבר איננו, אנחנו משתילים איברים ועוד מעט אולי אפילו נדפיס אותם בשלמותם. שאלות השאלות - האם נצליח לנצח את המוות ולחיות לנצח? פרק על המוות כגבול ביולוגי, רפואי, מוסרי ואנושי - עם פרופ׳ אהוד גזית ופרופ׳ יעקב ל
מתחת לחיג'אב: העבר וההווה של נשות איראן
"בחזרה למזרח התיכון" הוא הפודקאסט של מרכז משה דיין. במסגרת הפודקאסט אנו דנים בהיבטים שונים הקשורים למזרח התיכון לאורך כל ציר הזמן: עבר (היסטוריה), הווה (אקטואליה), עתיד (מגמות) – וכמובן מה שביניהם. בפודקאסט מופיעים חוקרים של מרכז דיין לצד אורחים מתחומים וממקומות שונים, כדי להבין כולנו ביחד: איפה אנחנו? איך הגענו לפה ולאן כל זה הולך?בפרק הנוכחי דיברנו על נשים באיראן. בחנו מה היה מעמדן של נשים לאורך
למה בוכים?
פרופ' יוסי יובל, ביה"ס למדעי המוח, פרופ' אמיר טייכר ביה"ס להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביבפרופ' אמיר טייכר, החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל אביבברוכים הבאים לפרק נוסף של 'תפסת מרובה', פרק שאי אפשר לעבור אותו בלי לפחות דמעה אחת של צחוק, התרגשות או סתם כי נכנס לכם משהו לעין. פרופ' יוסי יובל ופרופ' אמיר טייכר שואלים בפרק הזה של תוכניתם שאלה שכל אדם שאל את עצמו ל
תורת הקוונטים: לא בדיוק מה שחשבתם
פרופ' יקיר אהרונוב, אמריטוס ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת תל אביבכמעט כל אדם חי בתחושה עמוקה ובלתי מעורערת שהוא חופשי: שהוא בוחר, שההחלטות שלו משמעותיות, ושהעתיד עדיין פתוח ונכתב ברגע זה ממש. אבל במהלך ההיסטוריה של המדע, התחושה הזו עמדה שוב ושוב מול איום. הפיזיקה הקלאסית של ניוטון תיארה עולם שבו הכול קבוע מראש, כמו מנגנון של שעון ענק שאין בו מקום לבחירה אמיתית. ואז הגיעה תורת הקוונטים, ונדמה ה
מגילת הסתרים ולוח השנה הייחודי שנתגלו במגילות קומראן
מרואיינת: פרופ' אשבל רצון, מכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים, והחוג לפילוסופיה יהודית ולתלמוד, אוניברסיטת תל אביב.לפני כמעט יותר משמונים שנה, כשנחשפו במערות מדבר יהודה מאות מגילות ואלפי חלקים של מגילות, התברר שלא מדובר רק באוסף נוסף של טקסטים עתיקים. המגילות פתחו חלון לעולמה של החברה היהודית בשלהי תקופת הבית השני, עולם של מחלוקות דתיות, חברתיות ופוליטיות, שבו אפילו הזמן עצמו היה נתון במ
מלהקים את המשיח: גאולה, פוליטיקה ותיאטרון בישראל
האם יש משיחיות בתיאטרון הישראלי? בפרק זה של ההסכת "עכשיו תרבות" ב"תל אביב 360" של אוניברסיטת תל אביב, ד"ר מיכאל מירו מארח את פרופ' יאיר ליפשיץ, ראש החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעקבות ספרו החדש של פרופ' ליפשיץ, השיחה צוללת אל האופן שבו המסורת היהודית והרעיון המשיחי עולים על הבמה – מימיו של הרצל ושבתי צבי, ועד לתיאטרון המתנחלי העכשווי.הפרק בוחן כיצד הבמ
חפירות תל עזקה פרק 23 | עזקה והשפלה במעבר מהמערכת הכנענית אל המרחב היהודאי, חידוש היישוב בעזקה
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחהפרק עוסק בחורבנה של עזקה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כאירוע פתאומי, אלים ומקיף, אשר קטע באחת את חיי העיר. שכבת החורבן מתאפיינת בשריפה עזה, קריסת מבנים והשתמרות יוצאת דופן של מכלולי ממצא באתרם, ללא סימני פינוי או נטישה מתוכננת . אחידות העדויות בכל אזורי האתר מדגישה שמדובר בהרס כולל של המרחב העירוני – לא אירוע מקומי אלא קריסה מערכתית רח
Ido Aharoni & Roni Stauber: Israel and Germany, Reconciliation and Memory
Prof. Roni Stauber, Director of the Goldstein-Goren Diaspora Research Center, Director of the Diploma Program in Archival and Information ScienceOur guest in this new episode is Prof. Roni Stauber. He is an Israeli historian of moden Jewish history, an associate professor in the Department of Jewish History at Tel Aviv University, a member of the Yad Vashem Scientific Committee, head of the Goldst
מיקרוביום - על הקשר בין חיידקי המעי ובין הכושר והביצועים שלנו
מה אם אחד הגורמים שמשפיעים על הכושר שלכם, על ההתאוששות אחרי אימון ואפילו על היכולת להשתפר בכלל לא נמצא בשרירים או בלב, אלא במעי?בשנים האחרונות המדע חושף קשר מסקרן בין המיקרוביום – טריליוני החיידקים שחיים במערכת העיכול שלנו – לבין ביצועים גופניים. אותם חיידקים אינם רק חלק ממערכת העיכול; הם מייצרים חומרים פעילים, משפיעים על מערכת החיסון, על חילוף החומרים, על הדלקת בגוף, ואולי גם על הדרך שבה אנחנו מת
קפה מדע #4: לייזר, דינוזאורים ו-AI מחקרים שישאירו אתכם בהלם
סקירה של מחקרים חדשים ומפתיעים! דינוזאורים עם בלוטות מלח, איך אפשר להעלות משקל ילודים, הישג מפתיע בתחום השתלת האיברים, איך נשמעת קרן לייזר, הבעיה בתרגום נאומים פוליטיים עם AI והגורם המפתיע שמשפיע על חוויית האכילה בחוץ. אורחת בפרק: לירי לאונר כהן, תלמידת האולימפיאדה הלאומית בביולוגיה. למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כאן.דינוזאורים עם בלוטות מלחhttps://www.tandfonline.com/d
החלוץ ההולנדי שנעלם מדפי ההיסטוריה: סיפורו המופלא של פרנץ ון דר הורן
ד"ר מיכאל מרו משוחח עם פרופ' יוסי לשם פרופ' אמריטוס מביה"ס לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע. על האיש שהוביל את הרעיון לשמירת טבע בארץ ישראלבפרק מרתק ויוצא דופן של הפודקאסט "טבע הסביבה", אנחנו יוצאים למסע היסטורי בעקבות דמות חידתית ומרתקת שכמעט ונמחקה מהזיכרון הלאומי. הפעם, פרופ' יוסי לשם חורג ממנהגו לדבר על בעלי כנף, וחושף בפנינו את סיפורו עוצר הנשימ
חפירות תל עזקה פרק 22 | החורבן של עזקה – אש, קריסה והשתמרות הרגע
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחהפרק עוסק בחורבנה של עזקה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כאירוע פתאומי, אלים ומקיף, אשר קטע באחת את חיי העיר. שכבת החורבן מתאפיינת בשריפה עזה, קריסת מבנים והשתמרות יוצאת דופן של מכלולי ממצא באתרם, ללא סימני פינוי או נטישה מתוכננת . אחידות העדויות בכל אזורי האתר מדגישה שמדובר בהרס כולל של המרחב העירוני – לא אירוע מקומי אלא קריסה מערכתית רח
השריר הוא אחד האיברים החשובים בגוף, הרבה יותר ממה שאתם מעלים בדעתכם
מה אם הייתי אומרת לכם שהשריר הוא אחד האיברים החשובים ביותר לבריאות שלכם?לא רק בשביל להיות חזקים יותר. לא רק בשביל להיראות טוב יותר.השריר משפיע על רמות הסוכר, על הדלקת בגוף, על תפקוד המוח, על מערכת החיסון ואפילו על הדרך שבה נזדקן.בפרק החדש של “פוד על הדופק”, אני מארחת את פרופ’ יפתח גפנר, חוקר המתמקד בהשפעת הפעילות הגופנית בשילוב אסטרטגיות תזונתיות. יחד אנחנו מפרקים את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על
Ido Aharoni & Hanna Jahanforooz: Building Cultural Bridges to the Iranian People
Hanna Jahanforooz, Alliance Center for Iranian Studies, Tel Aviv UniversityOur guest is the Tehran-born analyst, researcher, and musician Hanna Jahanforooz. She describes herself as ‘an Iranian cultural researcher, lecturer, and world music singer.’ She immigrated to Israel at the age of 12 following the Islamic Revolution. She holds a Master's degree in Middle Eastern and African Studies from
טבע, חלל ומה שביניהם: האסטרונאוטים שחיברו בין שמיים לארץ
בפרק מרתק ויוצא דופן של הפודקאסט "טבע הסביבה" מבית ערוץ "תל אביב 360", ד"ר מיכאל מירו נפגש עם פרופסור יוסי לשם (מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע) לשיחה חוצת גבולות ועולמות.במרכז הפרק עומדת השאלה: כיצד אנשים המגיעים מעולם הצפרות והמחקר הביולוגי מתחברים למסעות בחלל, וכיצד קשרים אנושיים לא צפויים שוזרים יחד את מורשת חיל האוויר, זכרו של אילן רמון ז"ל
התנ"ך כבמת תיאטרון: בין דרמה, פירוטכניקה וביקורת אנושית
בפרק זה של "עכשיו תרבות", מארח ד"ר מיכאל מירו את פרופ' שמעון לוי, פרופסור אמריטוס בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, לשיחה מרתקת בעקבות ספרו החדש "על במותייך" (בהוצאת פרדס). השיחה צוללת אל המדיום התיאטרוני החבוי בטקסט המקראי, ומציעה נקודת מבט רעננה ולא ספקטרלית על סיפורי התנ"ך – לא כטקסט דתי קפוא, אלא כעולם דרמטי תוסס, עשיר ומורכב.הפרק מציג את סיפורי התנ"ך לא
מערכת הצדק | רואים עתיד
המערכת המשפטית אמורה לוודא שכל אחד מאיתנו זוכה לצדק, אבל כיום אנו רחוקים מאד מהאידיליה הזו. גלגלי הצדק טוחנים לאט מאד, משרתים טוב יותר את בעלי ההון ובערך שני-שליש מאוכלוסיית העולם אינם מצליחים לזכות בצדק המגיע להם על פי חוק. כדי לעזור לנו להבין מה לשפר ואיך, הצטרף עורך דין רואי קידר, שמוביל את תחום הבינה המלאכותית במשרד עורכי הדין ארנון, תדמור-לוי.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/
חפירות תל עזקה פרק 21 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - ממצאים נבחרים כמפתחות להבנת עולם האמונות
מרצה - פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחבפרק זה אנו יוצאים למסע אל עולמם הפנימי של תושבי עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת, דרך הממצאים הקטנים והאישיים שהותירו אחריהם. חרפושיות, קמעות, כתובות וצלמיות אינם מוצגים כאן רק כחפצים ארכאולוגיים, אלא כמפתחות להבנת חיי היום־יום, הפחדים, התקוות והאמונות של האנשים שנשאו אותם, הציבו אותם בבתיהם או הטמינו אותם במרחב שבו חיו. דרך דימויים כמו הצביה המינקת
קפה מדע #3: שישה מחקרים חדשים שלא ציפיתם להם
סקירה של מחקרים חדשים ומפתיעים! שירה לתינוקות, מוסיקה באולמות תעשייתיים, בולמי זעזועים בהשראת חרקים, צרעה קטנה שפתרה תעלומה גדולה, מתמטיקה של אלכוהול וקנאביס, והחשיבות לא רק של מה אוכלים אלא מתי אוכלים אותו .אורחת בפרק: עדי אייזנר. למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כאן.לינקים לחדשות/מחקרים:http://360tau.com/Coffee-3למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כ
כדורגל בעולם הערבי: הרבה יותר מספורט | בחזרה למזרח התיכון
"בחזרה למזרח התיכון" הוא הפודקאסט של מרכז משה דיין. במסגרת הפודקאסט אנו דנים בהיבטים שונים הקשורים למזרח התיכון לאורך כל ציר הזמן: עבר (היסטוריה), הווה (אקטואליה), עתיד (מגמות) – וכמובן מה שביניהם. בפודקאסט מופיעים חוקרים של מרכז דיין לצד אורחים מתחומים וממקומות שונים, כדי להבין כולנו ביחד: איפה אנחנו? איך הגענו לפה ולאן כל זה הולך?בפרק הנוכחי דיברנו על כדורגל והמקום שלו בעולם הערבי. שאלנו מתי הכד
חפירות תל עזקה פרק 20 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - עולם האמונות והפולחן, בין גוף, מרחב ודימוי
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בעולמם הדתי והפולחני של תושבי עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כמערכת מורכבת ורב־שכבתית, השזורה בכל תחומי החיים. האמונה אינה מוצגת כמוסד אחיד או תחום נפרד, אלא כמרחב דינמי שבו חפצים, דימויים ופרקטיקות פועלים יחד – בגוף, בבית, במרחב הציבורי ואף בתוך יסודות המבנים עצמם .הפרק מדגיש שלושה מישורים משלימים של פולחן. הראשון הוא המישור
גשם של כוכבים: הלילות שבהם השמיים מתעוררים | פיזיקה ואסטרונומיה
יש רגעים שבהם כל מה שצריך לעשות הוא להרים את הראש. השבוע, שמי הלילה מציעים לנו בדיוק רגע כזה: מטר הפרסאידים, אחד ממטרי המטאורים המרשימים והאהובים ביותר, מגיע לשיאו ומזמין אותנו לצאת מהעיר, להתרחק מאורות הרחוב ולהביט אל השמיים. בפרק החדש של תל אביב 360, הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב, ורד לבקוביץ מארחת את מיכאל צוקראן, מנהל תחנת הקרקע למעקב אחר לוויינים ותקשורת לייזר במרכז הקוונטום באוניברסיטת תל א
חפירות תל עזקה פרק 19 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - הסביבה, המשאבים והבסיס החקלאי של הכלכלה בעזקה
הפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כמערכת כלכלית וחברתית מורכבת, הנשענת על שילוב הדוק בין תנאים סביבתיים, ייצור חקלאי וארגון חברתי. הבסיס לכלכלה הוא עמק האלה הפורה, שסיפק תנאים נוחים לגידול דגנים, זיתים וגידולים נוספים, אך גם דרש ניהול מושכל של משאבים בשל תנודות אקלימיות. מתוך תנאים אלה התפתחה כלכלה שאינה מסתפקת בייצור בסיסי, אלא כוללת עיבוד, אגירה והפצה של עודפים – תהליכים המחייבים תיאום
הברך לא משקרת - מתי כאב ברכיים באמת צריך להדאיג אותנו? כל מה שצריך לדעת על הברך
מעט כל אחד מאיתנו מכיר את הרגע שבו הברך מתחילה להציק בריצה, במדרגות, באימון, או סתם כשקמים בבוקר. אבל מה היא באמת מנסה להגיד לנו?האם כל כאב מעיד על נזק? האם שחיקת סחוס היא גזירת גורל? מתי קרע במניסקוס דורש ניתוח, מדוע נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לקרע ברצועה הצולבת, אילו טיפולים מופצים ברבים אבל עדיין אין להם תוקף מדעי? ואיך אפשר למנוע פציעות אצל ילדים, מתבגרים ומתאמני סוף השבוע?בפרק החדש של “פוד
לראות את האדם שלפניך - עקרונות הניהול של מערכת המשפט
מה הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון? מה תפקידיו? למה שיטת הסניוריטי חשובה? איך נקבעים הרכבים לדיון? איך מקדמים שופטים? מה התמריצים של שופטים ולמי הם נאמנים? דורית ביניש שהייתה נשיאת בית המשפט העליון בין השנים 2006 ו-2012, מתארחת בפודקאסט שלנו ומספרת על ניהול מערכת המשפט, מדוע עצמאות השופטים היא חיונית ולמה למרות זאת נדרשת אחידות ניהולית. היא גם מספרת על מערכת היחסים בין שר המשפטים ונשיא בית המשפט
פרק 6: מאחורי הקלעים של השקעת האימפקט האמיתית. הסיפור של היזם, הסטארט-אפ והקרן | השקעות אימפקט בתכלס
בפרק השישי של "השקעות אימפקט בתכל'ס" אנחנו יוצאים אל המציאות!אירה פרידמן מארחת את שני הצדדים של השקעת אימפקט אמיתית - קרן ההון סיכון שהחליטה להשקיע והסטארט-אפ שגייס את ההשקעה.במרכז הפרק עומדת ההשקעה של Good Company VC ב-Jotit סטארט-אפ ישראלי בתחום טכנולוגיות החינוך EdTech, המסע של יזם סדרתי והעתיד של עולם החינוך.תחום ה-EdTech נחשב לאחד התחומים המאתגרים ביותר בעולם היזמות, עם אחוזי הצלחה נמוכים במי
מערכת הפטנטים | רואים עתיד
מערכת הפטנטים נתקלת בקשיים יוצאי-דופן כיום, וישנן אפילו ראיות שהיא יכולה לדכא חדשנות. נפגשנו עם רימה פוגץ' שנדלזון, יו"ר אגודת עורכי הפטנטים בישראל לשעבר, כדי להבין כיצד מערכת הפטנטים עוברת אבולוציה בימים אלו ממש, וכיצד היא עשויה להיראות בשנים הבאות, כאשר הבינה המלאכותית תוכל לפתח המצאות ברמה דומה לזו של בני-אדם - וגם לרשום עליהן פטנט.ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Futur
איך נמלים מנווטות, משתפות פעולה ומקבלות החלטות ללא אגו? פרופ' ינון שרף
"לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" — הפתגם המוכר מקבל עומק מדעי מרתק בשיחה מרתקת בין ד"ר מיכאל מירו לבין פרופ' ינון שרף מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.בפרק זה של הסדרה "טבע הסביבה" (מבית ערוץ הפודקאסטים "תל אביב 360"), אנו צוללים אל עולמן הנסתר של הנמלים — יצורים קטנים לכאורה שאנו נוטים להתעלם מהם, אך מגלים חברה מורכבת, חכמה ומאורג
חפירות תל עזקה פרק 18 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - הייצור והמרחב העירוני
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחהפרק עוסק במערכת הכלכלית של תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת ומציג אותה כמערכת עירונית מורכבת, שבה ייצור, עיבוד, אגירה והפצה משתלבים יחד לכדי מנגנון מאורגן. הכלכלה לא נתפסת רק כאמצעי קיום, אלא כעיקרון מארגן של המרחב העירוני והחברתי: העיר עצמה מתפקדת כמרכז ייצור פעיל, שבו מתקיימת חלוקה פונקציונלית בין אזורי מגורים, סדנאות, מתקני עיבוד ומחסנים. מיקומ
אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בישראל: מקרה הבוחן של 'קלוד' במבט גלובלי
מדוע מדינות מסוימות הופכות טכנולוגיה חדשה לעוצמה לאומית, בעוד אחרות נותרות מאחור? ד"ר תומר פדלון בשיחה עם רועי זילבר דנים באופן שבו מדינות מטמיעות טכנולוגיות חדשניות, מתוך מקרה הבוחן של מודל 'קלוד'. השיחה צוללת לנתוני השימוש בארץ ובעולם, מנתחת את פערי הדיפוזיה בין המרכז לפריפריה בישראל, ובוחנת כיצד התרבות המקומית מעניקה לישראל יתרון משמעותי בתחרות הטכנולוגית – ומהן הסכנות לשחיקת יתרון
תיאטרון, משפט ומה שביניהם: האם בית המשפט הוא בעצם תיאטרון גרוע?
בפרק זה של "עכשיו תרבות", ד"ר מיכאל מירו מפתח שיחה קולחת ומעמיקה עם ד"ר יניב גולדברג – איש אשכולות המשבץ בעבודתו עריכת דין, רבנות, חקר תיאטרון ובימוי. מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס וחוקר במרכז ליידיש באוניברסיטת בר-אילן.שיחה על הסוגיות:האם יש קשר פנימי עמוק בין אולם בית המשפט לבין בימת התיאטרון?איך עולם הדרמה המשפטית נפגש עם הקלאסיקות של התיאטרון העברי והיידי?מה יש לשחקנית הדגו
כשה-AI בוחר מותגים: SYSTEM3 וקבלת החלטות צרכנית
בפרק זה נדבר על איך ה-AI משפיע על הצרכן ותהליך קבלת ההחלטות שלו, ועל המשמעויות של זה על המותגים והתקשורת השיווקית שלנו. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Marketing_Spotifyhttps://360tau.com/Marketing_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄
חפירות תל עזקה פרק 17 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - עיר, תרבות חומרית וזהות במרחב אימפריאלי
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחהפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כעיר מורכבת ודינמית הפועלת בתוך מרחב אימפריאלי רחב, תוך שמירה על זהות מקומית ברורה. מיקומה האסטרטגי מעל עמק האלה מציב אותה כצומת חשוב ברשת אזורית של קשרים, מסחר ותנועה, אך החפירות מראות כי חשיבותה אינה נובעת רק ממיקומה אלא גם מהמבנה העירוני המפותח ומהפעילות הכלכלית, הפולחנית והחברתית שהתנהלה בה. הסטרטיג
הַ״לָמָּה״ של משטרת ישראל - עקרונות הניהול של המשטרה
איך מנהלים משטרה? רוני אלשייך שהיה מפכ"ל המשטרה בשנים 2015-2018 מספר על עקרונות הניהול של המשטרה: הרעיון המסדר של הארגון, או ה"למה" שלו, הוא "לצמצם את חשיפת האזרח לעברות ותאונות." לדבריו "מה שמשרת את זה, עושים, ומה שלא משרת את זה, לא עושים. אתה מצפה מהשוטר להסתכל על כל הזמן." כדי להשיג את ה"למה" של הארגון, נדרשת לדברי אלשייך מדידה אובייקטיבית עד כמה שני
מוח הזוחלים, אבולוציה וחישוביות: מה החרדון מבין על העולם? פרופ' מרק שיין
ד"ר מיכאל מירו משוחח עם פרופ' מרק שיין מבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב.שיחת עומק שעוסקת בשאלות כמו האם לזוחלים יש realmente "מוח זוחלי" פרימיטיבי, או שמדובר באחד המיתוסים הגדולים של מדעי המוח? ואיך תנועות העיניים של חרדון או צב קשורות לאלגוריתמים המורכבים ביותר של בינה מלאכותית?בפרק זה של "תל אביב 360 – טבע והסביבה
חפירות תל עזקה פרק 16 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - העיר, המרחב והקשרים
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחהפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כחלק מעולם חדש שבו המרחב המקומי נטמע בתוך מערכת אימפריאלית רחבת־היקף. בניגוד לתקופות קודמות, שבהן ערים פעלו כיחידות עצמאיות יחסית, עזקה פועלת כעת בתוך מסגרת היררכית הנשלטת במידה רבה על ידי מצרים. שינוי זה אינו רק פוליטי או צבאי, אלא עמוק יותר: הוא משנה את האופן שבו ערים, דרכים ואנשים מקבלים משמעות, כאשר
השעון הביולוגי שלנו - איך חיים, אוכלים ומתאמנים לפי השעון הביולוגי, ועוד על המנגנון הגאוני הזה
האם אתם אוהבים ללכת לישון ממש מאוחר בלילה או לקום מאוד מוקדם בבוקר? מעניין מה חושב עליכם השעון הביולוגי שלכם. שהרי יש בתוך כולנו מערכת שלמה, עתיקה ומדויקת, שמנהלת אותנו מאחורי הקלעים, זהו שעון ביולוגי, הידוע גם בשם השעון הצירקאדי.מערכת שקובעת מתי נהיה עירניים, מתי רעבים, מתי נצליח להתאמן טוב יותר, ללמוד טוב יותר, ואפילו מתי הגוף שלנו יתאושש או יפריש הורמונים.בפרק החדש של פוד על הדופק מירי נבו מארח
After the Fog of War: Trying to Understand the Factual and Moral Realities of the Israel–Gaza War
Prof. Michael Gilead interviews Prof. Danny Orbach, a military historian at the Hebrew University, about his perspective on the Israel–Gaza war. Throughout the episode, Prof. Orbach discusses the similarities and differences between this conflict and other wars, explains why he argues that Israel's conduct does not constitute crimes against humanity, and explores the ethical and epistemic chal
מה זה מחקר צרכנים סינטטי
אסא שפירא מארח את החברים מ- HUMANIX לשיחה על מחקר צרכנים סינטטי - אחד התחומים המרתקים והחדשניים ביותר בעולמות המחקר הצרכני. איפה התחום עומד היום, לאיפה הוא הולך, ומה השימושים הרלוונטיים לנו. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:https://360tau.com/Marketing_Spotifyhttps://360tau.com/Marketing_ApplePodcast_______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
לא רק השפיץ של הנעל - עקרונות הניהול בכדורגל
איך מנהלים קבוצת כדורגל? איך גורמים לשחקנים לשים את האגו בצד ולעבוד להצלחת הקבוצה? איך בונים קבוצה מצליחה לאורך זמן? איך מתנהלים מול ההנהלה, מול האוהדים, ועם הקהילה? שלמה שרף, שהיה אחד ממאמני הכדורגל המצליחים בישראל, ומאמן נבחרת ישראל בכדורגל, ואיתמר צ'יזיק, שהיה המנכ"ל של מכבי חיפה ועזר להפוך אותה למועדון כדורגל מצליח בקנה מידה אירופאי, חולקים איתנו מניסיונם ומהתובנות שלהם לגבי ניהול של
דור כאהן - ההבדל בין מה ש"עובד" ומה שעובד | קומיקאים בקמפוס (פרק 17)
הפעם בקומיקאים בקמפוס אנחנו צוללים עם דור כאהן למנגנונים ולטריקים בהומור, בניסיון להפיג את הקסם, לטוב ולרע. דור מסביר איך הוא ניגש לדברים, מה בעיניו היא קומדיה טובה, ולמה צב נחייה לאנשים לחוצים זה אולי דווקא רעיון טוב ולא ממש מצחיק.דור ממליץ על המערכון Beers של SNL:https://youtu.be/k4csRoGP0V8?si=DAnXXaXo3Q6wc5Qpאמיר ממליץ על הבדיחה הזו ספציפית אבל כל האלבום של דימיטרי מרטין:https://youtu.be/rrPBE
להשהות את החירום, לדמיין את המחר בפסטיבל ישראל
האם בעיצומה של מציאות סוערת ושגרת חירום מתמשכת, לאמנות יש תפקיד הישרדותי?ד"ר מיכאל מירו את מיכל ואעקנין, מנהלת אמנותית שותפה של פסטיבל ישראל עם שותפתה דפנה קרון, לשיחה מרתקת על מהותה של היצירה בזמני שבר ואיחוי. פסטיבל ישראל מציין השנה 65 שנים להיווסדו (28 ביולי עד 20 באוגוסט 2026) בתוכנית אמיצה שיוצאת מגבולות אולמות המופעים בירושלים ומגיעה גם אל הנגב המערבי וצפון הארץ.בשיחה פתוחה ונוקבת הם צו
תל עזקה פרק 15 | בין חורבן להתחדשות, קץ תקופת הברונזה התיכונה והתהוות הסדר של תקופת הברונזה המאוחרת
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק במעבר הדרמטי שבין סוף תקופת הברונזה התיכונה לתחילתה של תקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כרגע של שבר עמוק אך גם של התחדשות. החורבן שנחשף בתל עזקה באמצע המאה ה־16 לפנה״ס לא מתואר כאירוע נקודתי בלבד, אלא כסימן לקריסתה של מערכת שלמה – עולם של ערים מבוצרות, של שליטה מקומית ושל גבולות ברורים בין העיר לסביבתה. עזקה, שהייתה חלק ממערכת זו ושלט
כפייה הפוכה או למה לא מצליחים לנצח את החות'ים
מדוע שחקנים חזקים בזירה הבינלאומית מתקשים לכפות את רצונתיהם על שחקנים חלשים יותר? ואיך נוצר מצב שדווקא הכוח החלש יותר מוצא את עצמו עדיף ומצליח לכפות את הרצון שלו על החזק? שאלות אלו נבחנות בשיחה בין יובל פלג וירמי שיפרמן, חוקרים במרכז אלרום לחקר האוויר והחלל באוניברסיטת תל אביב, תוך הסתכלות על המעורבות הזרה בתימן בשנים האחרונות והניסיון של כוחות שונים בהם סעודיה, איחוד האמירויות, ישראל וארה"ב
העוצמה הרכה של מדינות המפרץ
"בחזרה למזרח התיכון" הוא הפודקאסט של מרכז משה דיין. במסגרת הפודקאסט אנו דנים בהיבטים שונים הקשורים למזרח התיכון לאורך כל ציר הזמן: עבר (היסטוריה), הווה (אקטואליה), עתיד (מגמות) – וכמובן מה שביניהם. בפודקאסט מופיעים חוקרים של מרכז דיין לצד אורחים מתחומים וממקומות שונים, כדי להבין כולנו ביחד: איפה אנחנו? איך הגענו לפה ולאן כל זה הולך?בפרק האחרון דיברנו על העוצמה הרכה של מדינות המפרץ. אחרי
איך אטומים זזים - תיאוריה של דינמיקה כימית
פרופ' אברהם ניצן (אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת פנסילבניה) ופרופ' אורי פסקין (הטכניון), בשיחה עם פרופ' ברק הירשברג (אוניברסיטת ת"א). בפרק זה אנחנו צוללים לעולם המרתק של התיאוריה של דינמיקה הכימית - התחום החוקר כיצד אטומים ומולקולות נעים. זהו מסע שבו חוקי הפיזיקה פוגשים את מורכבות הכימיה, החל מהבנת קצבי תגובות ועד לחזית המדע בתחומי האלקטרוניקה המולקולרית, המכניקה הקוונטית וכימיה של פולריטונים.פרופ' אב
חפירות תל עזקה פרק 14 | עיר מעל הדרכים - מעמדה האזורי של תל עזקה בשפלת יהודה בתקופת הברונזה התיכונה
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחהפרק עוסק במעמדה האזורי של תל עזקה בשפלת יהודה בתקופת הברונזה התיכונה, ומציג אותה כחלק ממערכת רחבה של ערים מבוצרות ששלטו על דרכי התנועה והעמקים. עזקה אינה נתפסת כעיר מבודדת, אלא כצומת אסטרטגי מרכזי מעל עמק האלה, שבו נפגשים נתיבי מסחר ותנועה בין ההר למישור החוף. בתוך רשת של ערים כמו לכיש, תל צפית ובית שמש, עזקה מתפקדת כמרכז ביניים חשוב – כזה שאינו
על התנהגות משקיעים, הפנסיה של הישראלים והיכן משקיע "הכסף החכם"? ד"ר משה ברקת
בפרק השני של סדרת הפוד-Cash מתארחים שני המנהלים הבכירים ביותר בתחום ההשקעות והחיסכון ארוך הטווח בקבוצת כלל ביטוח: ברק בנסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ומנכ"ל כלל ניהול פיננסים, ומשה ארנסט, מנהל חטיבת חיסכון ארוך ומנכ"ל כלל פנסיה וגמל. השניים מתארים את האתגרים המיוחדים של מנהלי נכסים וחיסכון בשוק ההון הישראלי, ומציגים היכן הם משקיעים את כספי החוסכים. אורח נוסף הוא ד"ר דייבי דישטניק מהפקולטה
אחת מכל עשר נשים: מחלת אנדומטריוזיס (פרק 2)
פרק השני בנושא אנדומטריוזיס, והפעם הגרסה המתקדמת. אחת מכל עשר נשים מתמודדת עם אנדומטריוזיס, אך האבחון עדיין עלול להימשך שנים.בפרק זה מתארח ד״ר אלעד ברקוביץ׳, מנהל המרכז הרב־תחומי לאנדומטריוזיס בבית החולים שיבא, לשיחה עם שיר שחר, מנהלת תחום מודעות והסברה בעמותת אנדומטריוזיס ישראל ובוגרת אוניברסיטת תל אביב. יחד הם עושים סדר וצוללים יותר לעומק המחלה: מדברים על המעקב הרפואי, פוריות, כאב, גיל המעבר, וה
כל מה שצריך לדעת על תוספי תזונה
תעשיית תוספי התזונה היא תעשייה המגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה. המדפים מלאים, האינסטגרם מלא עוד יותר, ויש מי שמבטיחים לנו יותר אנרגיה, יותר בריאות, יותר שריר, יותר חיסון, ואפילו יותר שנים לחיות.אבל מה אומר המדע? האם אנחנו באמת צריכים את כל הכדורים, האבקות והקפסולות האלה? איך בכלל תדעו אם אתם צריכים משהו מכל זה? אילו תוספים באמת עובדים? איך נבין מה המינון הנכון? ומה הסיכונים שאף אחד לא מספר לנו ע
אחת מכל עשר נשים: מחלת אנדומטריוזיס (פרק 1)
אחת מכל עשר נשים מתמודדת עם אנדומטריוזיס, אך האבחון עדיין עלול להימשך שנים.בפרק זה מתארח ד״ר אלעד ברקוביץ׳, מנהל המרכז הרב־תחומי לאנדומטריוזיס בבית החולים שיבא, לשיחה עם שיר שחר, מנהלת תחום מודעות והסברה בעמותת אנדומטריוזיס ישראל ובוגרת אוניברסיטת תל אביב. יחד הם עושים סדר: מהם התסמינים, מתי צריך לחשוד, ואיך אבחון מוקדם יכול לשנות חיים.שמות המרואיינים:ד״ר אלעד ברקוביץ׳, מנהל המרכז הרב־תחומי לאנדומ
חפירות תל עזקה פרק 13 | העיר מעל החומות - התכנון העירוני בתל עזקה בתקופת הברונזה התיכונה
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוחהפרק עוסק בתכנון העירוני של תל עזקה בתקופת הברונזה התיכונה ומתמקד במרחב הפנימי של העיר, תוך הדגשת הקשר ההדוק בין הביצור לבין החיים העירוניים. הוא מציג את העיר לא כאוסף מקרי של מבנים, אלא כמערכת מתוכננת המותאמת לטופוגרפיה של התל ולמערכת החומות המקיפה אותו. המבנים נבנו על מדרונות מדורגים, לעיתים בצמידות לחומה ולעיתים אף על גביה, כך שהגבול בין פנים
רם עמנואל, לשעבר ראש סגל הבית הלבן של נשיא ארצות הברית ברק אובמה
מוזמנים להאזין לשיחה המיוחדת של רם עמנואל עם ד"ר יואב פרומר, לשעבר ראש סגל הבית הלבן של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, ועם פרופ' יעל שטרנהל, ראש התוכנית ללימודי ארצות הברית באוניברסיטת תל אביב. ראם עמנואל כיהן כראש סגל הבית הלבן של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בשנים 2009–2010. קודם לכן שימש במשך שש שנים כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת אילינוי, ובהמשך כיהן כראש עיריית שיקגו בשנים 201
חיפוש חיים במערכת השמש | מרצה: פרופ' שי צוקר, החוג לגיאופיזיקה וביה"ס לפיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים
במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל, אתם מוזמנים לצפות ולהאזין להרצאתו של פרופ' שי צוקר, מהחוג לגיאופיזיקה ומביה"ס לפיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים על "חיפוש חיים במערכת השמש".המסע לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ מתחיל קרוב, במערכת השמש שלנו. בהרצאה חזר פרופ' צוקר אל משימות 'ויקינג' המיתולוגיות על מאדים ועסק בשאלה מדוע המיקוד המדעי נודד היום אל האוקיינוסים הנסתרים מתחת למ
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 15: מלחמה צודקת? הציונות, ההתיישבות היהודית - ומלחמת 7 באוקטובר
מה היה יחסה של הציונות לתושבי הארץ הערביים? בפרק זה נחזור לראשית הציונות דרך שאלת הזכויות ההדדיות של יהודים וערבים בארץ ישראל, ונתקדם עד לימים אלה. פרופ' יצחק בנבג'י, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם תלמידי הפקולטה רועי יהודאי ועמית חינגלי, בשיחה פילוסופית-משפטית, היסטורית ועכשווית, על ציונות, על 7 באוקטובר, על חמאס ועל והמלחמה. השיחה בוחנת את הציונות באמצעות העדשה של האתיקה
איבר על שבב | פרופ' בן מעוז
במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל, הוקלטה הרצאתו של פרופ' בן מעוז, חבר סגל בבית הספר להנדסה ביורפואית, הפקולטה להנדסה, בית הספר סגול למדעי המוח וראש מרכז דרימר פישלר להתמיינות תאי גזע ורפואה מותאמת אישית - "איבר על שבב".בהרצאה יצא פרופ' מעוז למסע אל חזית המחקר שמחברת בין ביולוגיה, הנדסה וטכנולוגיות מתקדמות, במטרה להבין – ואפילו לשפר – את הפיזיולוגיה האנושית. הוא חשף לפיתוחים ח
בשביל מה צריך חברים? | פרופ' מנחם פיש
מרצה: פרופ' מנחם פיש, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביבבמסגרת סדרת ההרצאות 'חברו־ת"א' שנערכו במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, באוניברסיטת תל אביב, מובאת הרצאתו של פרופ' מנחם פיש, ממכון כהן להיסטואי הולפילוסויה של המדעים, "בשביל מה צריך חברים?"אבות דרבי נתן[יהושע בן פרחייה אומר] "עשה לך רב וקנה לך חבר" (משנה, אבות א
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 14: ביג טק ורוגלות - האם חברות טכנולוגיה הן המענה לרוגלות מדינתיות
תוכנות רוגלה הפכו בשנים האחרונות לכלי רב־עוצמה בידי מדינות, המשמש לא פעם למעקב אחר עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר. לצד הקושי של מדינות ושל המשפט הבינלאומי להסדיר את התחום, חברות טכנולוגיה גדולות כמו וואטסאפ ומיקרוסופט החלו לפעול בעצמן נגד חברות רוגלה באמצעות תביעות משפטיות, חסימת שירותים וניהול תשתיות דיגיטליות. בפרק זה ד"ר נטלי דודזון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם ת
מה עומד מאחורי הצמיחה הכלכלית? הרצאתו של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור יואל מוקיר
הרצאה מיוחדת של פרופ' יואל מוקיר בנושא "מה עומד מאחורי צמיחה כלכלית?"בהמשך לטקס הסרת לוט חגיגי של הקדשת רחבת סטודנטים לפרופ' יואל מוקיר, חתן פרס נובל לכלכלה, מוזמנים להאזין להרצאתו ולשמוע על מחקריו פורצי הדרך העוסקים במקורות החדשנות, הקדמה הטכנולוגית והצמיחה הכלכלית לאורך ההיסטוריה.פרופ' יואל מוקיר הוא היסטוריון כלכלי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן כן ופרופ' בכיר במינוי מיוח
חפירות תל עזקה פרק 12 | הולדת העיר המבוצרת בשפלת יהודה בתקופת הברונזה התיכונה
חלק ג. מערכת הביצורים: חומות, מגדלים ושליטה על עמק האלהמרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק במערכת הביצורים של תל עזקה בתקופת הברונזה התיכונה ומציג אותה כמערכת מורכבת, רב־שלבית ומתפתחת, ששילבה בין תנאי הטופוגרפיה הטבעיים לבין תכנון אדריכלי מתקדם. עזקה מתוארת כעיר מבוצרת השולטת על עמק האלה וצירי התנועה המרכזיים של השפלה, כאשר הביצורים – חומות, מגדלים, סוללות, חלקלקות ומבני
מי אמר שמלומד צריך להיות גם אדם טוב? על ויכוח אקדמי מהמאה ה־16 | ד"ר רעי שרירא
במסגרת סדרת ההרצאות 'חברו־ת"א' שנערכו במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, באוניברסיטת תל אביב, אנחנו מביאים את הרצאתו של ד"ר רעי שרירא: "מי אמר שמלומד צריך להיות גם אדם טוב? על ויכוח אקדמי מהמאה ה־16"פטרוס ראמוס היה פרופ׳ שכולם אהבו לשנוא. אחד מגדולי המרצים באוניברסיטת פריז במאה ה- 16, לראמוס הייתה חיבה לפרובוקציה בחייו האישיים והאקדמיים גם יחד. הטקסט שאנו נקרא קטעי
היונה משתוקקת למבול
בפרק זה של עכשיו תרבות ב"תל אביב 360", מארח ד"ר מיכאל מירו את פרופ' גד קינר קיסינגר – פרופסור לתיאטרון, שחקן ומשורר – לשיחה אינטימית וחשופה על המילים שמרכיבות את חייו.השיחה נעה בין הכאב הטרי של השבעה באוקטובר לבין זיכרונות הילדות בבית יקי בצל "השפה האסורה", ובין השאלות הקשות לאלוהים לבין שירי אהבה שנכתבו לאורך יובל שנים. פרופ' קינר קיסינגר מקריא בפרק משיריו בקולו ה
חפירות תל עזקה פרק 11 | העיר המבוצרת בשפלת יהודה בתקופת הברונזה התיכונה
חלק א. הגדרה, חלוקה ובעיות כרונולוגיותחלק ב. הביצורים ועיצוב המרחב המבוצר של שפלת יהודהמרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק מתאר את המעבר הדרמטי שהתרחש בשפלת יהודה עם תחילת תקופת הברונזה התיכונה, כאשר נוף פתוח של יישובים מפוזרים הוחלף בהופעתן של ערים מבוצרות. עזקה מוצגת כמקרה מובהק לתהליך זה: גבעה ששימשה בעבר נקודת ציון במרחב הפכה לעיר מוקפת חומות, סוללות עפר ומגדלים, השולטת ע
איך הופכים תואר בסביבה לקריירה משפיעה? | תדר סביבתי (לייב מיום הקיימות)
בפרק השני שלנו יצאנו מהאולפן הסגור והקמנו אולפן שקוף בלב הקמפוס, תחת עץ רענן, בעיצומו של יום הקיימות. בפרק מיוחד זה, התארחה ד״ר נטע ליפמן, מנהלת בית הספר החדש לסביבה, ויחד עם שלושה בוגרים ובוגרות מעוררי השראה, אנחנו בודקים: איך הופכים ידע אקדמי ומחקר סביבתי להשפעה אמיתית בשטח, בתעשייה ובשלטון המקומי?הפודקאסט "תדר סביבתי" הוא הפודקאסט של בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב, המופק במס
מי מפחד.ת מבינה מלאכותית? על הוראה ומחקר בעולם חדש | פרופ' טובה מילוא
מרצה: פרופ' טובה מילוא, דיקאנית הפקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת תל אביב במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל, אתם מוזמנים לצפות ולהאזין להרצאתה של פרופ' טובה מילוא, דיקאנית הפקולטה למדעים מדוייקים באוניברסיטת תל אביב: "מי מפחד.ת מבינה מלאכותית? על הוראה ומחקר בעולם החדש":בשנים האחרונות הפכו מודלי שפה כדוגמת ChatGPT לחלק בלתי נפרד מההוראה, המחקר וחיי היומיום. יכולותיהם המרשימות מעוררות התלהבות ר
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 13: דפוס ומשפט - דפוס, הלכה וסמכות בעידן של היצף מידע
ידע הוא כוח, אבל יותר מדי ידע עלול להציף ולשתק. כך גם בעולם המשפט, כיום ובעבר. בשיחה זו, ד״ר תמרה מורסל-אייזנברג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בוחנת את גורלה של ההלכה בעידן של היצף מידע, כאשר עוד ועוד פסקי הלכה, שאלות ותשובות (שו"ת), פרשנויות ותקדימים מתפשטים במהירות, עד שכבר לא ברור לאיזה מקור צריך לציית ומה באמת מחייב. ולא, לא מדובר בעידן ה-AI, אלא במהפכת הדפוס של המאה ה-15. בשיחה ע
חפירות תל עזקה פרק 10 | עזקה ועמק האלה בתקופת הברונזה הביניימית
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בתקופת הברונזה הביניימית בעזקה ובעמק האלה, ומציג אותה לא כתקופה של דעיכה או נטישה, אלא כשלב של שינוי עמוק בדפוסי החיים והיישוב. לאחר קריסת המערכת העירונית של תקופת הברונזה הקדומה, שבה התקיימו מרכזים מבוצרים גדולים, עבר מוקד החיים מהתלים אל המרחב הכפרי. במקום יישוב מרוכז על גבעת עזקה, התפתחה רשת של יישובים קטנים, מפוזרים וגמישים, שהתבסס
תשובה ומענה: על שלוש יצירות אמנות מהמאה ה־15 במנטואה | ד"ר תמרה מורזל-איזנברג
במסגרת סדרת ההרצאות 'חברו-ת"א' שנערכו במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, באוניברסיטת תל אביב, אנו מביאים את הרצאתה של ד"ר תמרה מורזל על "רדיפה ואומנות התשובה".במוזיאון הלובר, לא רחוק מה"מונה ליסה", תלויה "מדונה דלה ויטוריה" של אנדריה מנטניה, מגדולי אמני הרנסנס. לצד המדונה כורע הדוכס גונזגה ממנטובה, הפטרון שמימן את הציור, בשריון מפואר. אך ההדר הז
מודלים מודפסים בתלת־ממד, חתימות מולקולריות ותרופות מודולריות: השפה החדשה של הטיפול בסרטן
מרצה: פרופ' רונית סצ'י־פאינרו, ראש בית הספר למדעי הרפואה ע"ש גריי, אוניברסיטת תל אביבבמסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל, מובאת לפניכם ההרצאה: "מודלים מודפסים בתלת־ממד, חתימות מולקולריות ותרופות מודולריות: השפה החדשה של הטיפול בסרטן". את ההרצאה נשאה פרופ' סצ'י-פאינרו, ראש בית הספר למדעי הרפואה ע"ש גריי, ראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן, ראש המעבדה לחקר סרטן ונ
פרויד על הספה
אורח: ד"ר יוסי טריאסט, ראש מסלול "פרויד וממשיכיו בפסיכותרפיה בת-זמננו", הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביבפודקסט המוקדש לאחת הדמויות המשפיעות ביותר על התרבות המערבית, זיגמונד פרויד. ביטויים כמו "פליטת פה פרוידיאנית", "זה התת-מודע שלך מדבר", "מה המשמעות של החלום שלי?", "תפסיק להדחיק ותתחיל לדבר" ועוד רבים אחרים, מדגימים כיצד החשיבה שפיתח זיגמונ
הביוגרפיה שלא הכרתם, כשאלוהים היה צעיר
אורחת: יוכי ברנדס, סופרת"אלוהים הוא הגיבור הראשי של התנ"ך. כל יתר הגיבורים נכנסים ויוצאים. באים והולכים. ואילו אלוהים נמצא בו מהפסוק הראשון ועד הפסוק האחרון. אבל אלוהים של סיפור הבריאה אינו אלוהים של סיפור המבול. ואלוהים של סיפור המבול אינו אלוהים של סיפור העקדה. אלוהים משתנה. לפעמים לאט ולפעמים מהר. לפעמים מעט ולפעמים הרבה. אני עומדת לחשוף בפניכם את סיפוריהן של שבע דמויות תנ"כיות ש
פרק 5: מה זה אשראי חברתי? האם הלוואות יכולות להיות חברתיות? השקעות אימפקט בתכלס
כשחושבים על השקעות אימפקט, רוב האנשים חושבים על טכנולוגיה או קיימות.אבל מה אם אחד מכלי ההשפעה החזקים ביותר הוא דווקא... הלוואה?בפרק 5 של "השקעות אימפקט בתכל'ס", אירה פרידמן מארחת את שגיא בלשה, מנכ"ל קבוצת עוגן - גוף האשראי החברתי הגדול בישראל, לשיחה על אחד התחומים המשמעותיים ביותר בעולם השקעות האימפקט.60% מהשקעות האימפקט בעולם הן אשראי חברתי. הגיע הזמן שתכירו את המודל – האם הוא
ד"ר אורי לוין | דיפייק כהמשך מורשת הקולנוע הממוחזר: על ההגיון של המונטאז' האלגוריתמי
מרצה: ד"ר אורי לוין, בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש טיש, אוניברסיטת תל אביבבמסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל, הוקלטה הרצאתה של ד"ר אורי לוין "דיפ-פייק כהמשך מורשת הקולנוע הממוחזר: על ההיגיון של המונטאז' האלגוריתמי".ההרצאה נפתחה בסרט In the Event of a Moon Disaster (2019), שהציג את הנשיא ניקסון נושא נאום שהוא מעולם לא נשא, הספד מרגש לאסטרונאוטים של אפולו 11. הנאום ע
ניטשה, על מות האלוהים והולדת האדם
אורח: פרופ' שי פרוגל, מרצה לפילוסופיה ופסיכואנליזה התוכנית הרב תחומית, באוניברסיטת תל אביב ודיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת סמינר הקיבוציםמעטים הפילוסופים שהצליחו לזעזע את יסודות המחשבה המערבית כמוהו. הוא הכריז כי "אלוהים מת", ערער על מושגי האמת, המוסר והזהות, וקרא לאדם ליטול אחריות מלאה על חייו בעולם שאין בו ודאויות מוחלטות. יותר ממאה שנים לאחר מותו, רעיונותיו ממשיכים לעורר מח
כיצד מקבלים החלטות בסביבה של אי-ודאות מוחלטת
פרופ' דן עמירם, מומחה למנהל עסקים, לשעבר דיקן הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב, יזם ודירקטור בחברות מובילות.אמיר גלאור, טייס קרב לשעבר, מייסד ושותף מוביל בקבוצת אינפיניטי, מחבר הספר "לעבוד עם הסינים", בוגר MBA בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב .פודקסט נוסף של ארגון בוגרי ובוגרות אוניברסיטת תל אביב - קהילה משנה עולם. בפרק הפעם מארח פרופ' דן עמירם, לשעבר דיקן הפקולטה לניהול, אונ
חמישים שנה לנהג מונית, חמצן, והסרט הכי מופרע בעולם
בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש משיק את TAU קולנוע – פודקאסט חדש המוקדש לקולנוע, טלוויזיה ותרבות חזותית, בהנחיית ד"ר שמוליק דובדבני.בפרק הבכורה: ציון 50 שנה לנהג מונית, שיחה עם נטעלי בראון, במאית הסרט הישראלי חמצן, וגם המלצה מסויגת על “הסרט הכי מופרע בעולם”.משתתפים: מתי לנג, לילך כנען וגיא קליין.פודקאסט חדש לאוהבי קולנוע – מפגש בין קלאסיקות, קולנוע ישראלי עכשווי, ודיון ביקורתי, ח
מה קורה כשהלחץ מזין גרורות סרטניות
אורח: פרופ' שמגר בן אליהו, ראש המעבדה לנוירו-אימונולוגיה, באוניברסיטת תל אביב, חבר סגל בביה"ס סגול למדעי המוח ובביה"ס לפסיכולוגיה מתח, חרדה, בדידות או טראומה אינם עוד רק מצבים נפשיים מופשטים אלא מותירים עקבות ביולוגיים מדידים המשפיעים על מערכת החיסון, על תהליכים דלקתיים ואפילו על התפתחותן של מחלות קשות כמו סרטן. בעולם האונקולוגיה, ניתוח להסרת הגידול הראשוני, נחשב לרגע דרמטי שבו הגידו
הזיכרון האנושי - לא מה שחשבתם
אורח: פרופ' ניצן צנזור, חוקר מוח וראש מעבדה מביה"ס סֶגול למדעי המוח וביה"ס לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.במשך דורות סיפרו לנו שהזיכרון האנושי הוא כמו ארכיון מאובטח או קופסת בטון יצוקה. גדלנו על התפיסה ש"תרגול מביא לשלמות", תפיסה ששלחה מיליוני אנשים לשעות מפרכות של שינון, מתוך אמונה שככל שנחזור על אותה פעולה, כך נצליח בה יותר. אלא שמחקריו של האורח בפודקסט הזה, פרופ' ני
