ציונות באי נחת
ציונות באי נחת הוא הסכת על ראשית הציונות ומדינת ישראל, המחבר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בכל פרק שבועי מתקיימת שיחה על דילמה אחרת בלב הסיפור הציוני: זהות יהודית, חזון המדינה והחברה, מרכז וגלות, מזרח ומערב, ויחסים בין יהודים לערביי ארץ ישראל. הפרקים נעים בין דמויות, טקסטים ורעיונות - מהרצל ואחד העם, דרך הציונות ברוסיה ובמרוקו, ועד ביאליק, בובר ואחרים - מתוך ניסיון לקרוא אותם מחדש, לא כסיפור סגור אלא כמרחב פתוח לפרשנות.
פרקים
כשהציונות פגשה את המסורת
הציונות נתפסת כמהפכה חילונית, אבל הסיפור הזה נכון בעיקר לאירופה. יהודי ארצות ערב לא ראו את עצמם כחילונים או כאורתודוקסים, אלא פשוט כמסורתיים. אז מה קורה כשהמהפכה החילונית פוגשת עולם שמעולם לא היה חילוני? ואיך המפגש הזה שינה לא רק את יהודי ארצות ערב, אלא גם את הציונות עצמה? אורח: פרופסור מאיר בוזגלוSee omnystudio.com/listener for privacy information.
הבחירה הדרוזית
הסיפור של הציונות והעדה הדרוזית נתפס לעיתים כסיפור יוצא דופן של שותפות. אבל איך הוא התחיל? מה חשבו הדרוזים על התנועה הציונית בראשית דרכה, ואיך הפכו שני העמים השונים כל כך לבעלי ברית? בפרק הזה נחזור אל ראשית הקשר בין הדרוזים לציונות – וננסה להבין מה הוא מספר על ישראל של אז ושל היום. אורחת: ע׳דיר כמאל מריחSee omnystudio.com/listener for privacy information.
קמפוס הרצל
בקונגרס הציוני הראשון, לפני שבכלל הגיעו לארץ ישראל, כבר דברו על אוניברסיטה. ציונות, מסתבר, לא הייתה רק התיישבות או פוליטיקה, אלא גם פרויקט של ידע ומחקר. אבל אילו סוגי ידע רצו אז ואלו לא? למה למדו על האיסלאם כמו בגרמניה, ואיך איינשטיין עזר בהקמת הטכניון? אורחים: ד״ר עמית לוי וד״ר חנן חריף. מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: ChatGPTSee omnystudio.com/listener for privacy information.
בין ניו יורק לירושלים
ארצות הברית היא לא רק המדינה שבה חיים כיום הכי הרבה יהודים מחוץ לישראל. במובנים רבים, היא הפכה למרכז יהודי בפני עצמו. אבל מה המקום של הציונות בתוך מערכת היחסים המורכבת הזו שבין ניו יורק לירושלים? כיצד הפכה ארה״ב לכוח החשוב ביותר בפרויקט הציוני? ומה כל זה אומר על המקום של ישראל שם היום? אורח: פרופסור זהר שגב מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: ChatGPTSee omnystudio.com/listener for
בובר הוגה ציונות
מרטין בובר היה פילוסוף, חוקר חסידות, מתרגם התנ״ך ואחד ההוגים החשובים של הציונות. אבל הוא לא התעניין רק במדינה ובכוח פוליטי, אלא גם בשאלות של קהילה, רוחניות ויחסים בין בני אדם. מה יכולה פילוסופיה לתרום לתנועה לאומית? ומה יש לבובר להציע לציונות – ואולי גם לישראל של היום? אורחת: פרופסור ימימה חדד. מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: ChatGPTSee omnystudio.com/listener for priva
הימין הציוני הראשון
היום אנחנו רגילים לחשוב על ימין ושמאל בעיקר דרך היחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני, או דרך ויכוחים על כלכלה ומדיניות רווחב. אבל בראשית הציונות, קווי המחלוקת נראו אחרת. מה בכלל היה ה"ימין" לפני שקמה המדינה? אילו ערכים ורעיונות עמדו במרכזו? בפרק הזה נחזור אל מקס נורדאו ואל רעיון "יהדות השרירים", ודרכו ננסה להבין כיצד נולד הימין האידיאולוגי בציונות – ומה נשאר ממנו יותר ממאה שנה אחר כך. אורח: פרופסור צ
ציונות מחוץ לארון
הציונות מזוהה עם דמותו של "היהודי החדש" – חזק, עובד אדמה וגברי. אבל הסיפור הזה מסתיר גם סיפורים אחרים. מה היה מקומם של הומוסקסואלים בתוך הפרויקט הציוני? האם מיניות וגבריות נתפסו כחלק מהמהפכה הלאומית? ואיך נראתה ההיסטוריה הגאה של הציונות, הרבה לפני שהמונחים האלה היו מוכרים כפי שהם היום? אורח: ד״ר עופרי אילני. מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: ChatGPTSee omnystudio.com/listener fo
אני בניתי בית
לפני הכל, היה צריך לבנות פה בתים. והרבה. אלא שהבתים הראשונים בארץ ישראל לא היו רק פתרון לבעיית דיור: הם גם ייבאו מאירופה דרך חדשה לחיות כאן. אז מה הקשר בין הבתים באירופה הקרה האלה לחום התל אביבי? איך השפיעו דברים פשוטים כמו גודל המטבחים ורוחב הרחובות על האופן שבו התנהלו החיים בארץ? ומה אפשר ללמוד מהבתים הראשונים בארץ ישראל על החברה שהציונות ביקשה לבנות? אורחת: ד"ר סיגל דוידי. מגיש: פרופ' גלע
שורשי הסכסוך: איך התחילה האלימות בארץ ישראל
מה הופך סכסוך לאלימות? מה ניסו יהודים וערבים להשיג בראשית המפגש ביניהם בארץ ישראל, ואיך המטרות האלה התנגשו? והאם אפשר להצביע על רגע אחד שבו הכל התחיל – או שמדובר בתהליך מורכב יותר? ננסה להבין את ראשית האלימות בין יהודים לערבים, ולשאול מה אפשר ללמוד ממנה על המציאות שבה אנחנו חיים היום. אורח: פרופסור הלל כהן מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: GEMINI See omnystudio.com/listener
מהפכת הכיפה הסרוגה
הציונות הדתית נולדה מתוך ניסיון זהיר להשתלב בפרויקט הלאומי, אבל עם הזמן קיבלה משמעות אחרת לגמרי. הרב ריינס, מייסד תנועת המזרחי, ראה בציונות כלי מעשי – דרך להתמודד עם מציאות היסטורית משתנה. אחריו הגיע הרב קוק והעניק לה פרשנות שונה, שממקמת אותה בתוך תהליך משיחי רחב יותר. איך מתרחש המעבר הזה? ומה קורה כשציונות דתית הופכת לא רק לעמדה רעיונית, אלא גם לכוח פוליטי? אורח: הרב יהודה גלעד מגיש: פרופ'
המרד של רחל
מה המקום של הציונות בשירה של רחל? האם שירה יכולה להיות גם מרחב פוליטי – ואולי אפילו זירה של מאבק? ומה קורה כשאשה מנסה לכתוב בתוך עולם ספרותי שנשלט בצורה כמעט מוחלטת בידי גברים? בפרק הזה ננסה להבין את השירה של רחל דרך החיים עצמם: השנים הקשות בדגניה, המעבר לתל אביב, והיצירה שנולדה מתוך קשיים, מחלה וחיים שנקטעו מוקדם מדי. אורחת: ד״ר דנה אולמרט מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: GEMI
ניטשה - הפילוסוף הציוני
איך קרה שפילוסוף נוצרי גרמני כמו ניטשה השפיע על התנועה הציונית? מה הקשר בין ״הרצון לעוצמה״ לבין הניסיון ליצור יהודי חדש? ואיך האידיאל הניטשאני של יצירה עצמית הפך לפרויקט לאומי? בפרק הזה ננסה להבין כיצד הוגים ציונים מהרצל ועד ברדיצ'בסקי ובובר קראו את ניטשה, ואיך הרעיונות שלו עיצבו את דמותו של הצבר – אדם שמבקש להגדיר לעצמו זהות יהודית חילונית חדשה. אורח: ד״ר ג'רמי פוגל מגיש: פרופ' גלעד שרביט,
הסודות של יהדות איראן
איך נראים חיים יהודיים בתוך אימפריה כמו איראן? האם ציונות יכולה לצמוח גם במקום שבו ליהודים טוב – והם חלק מהחברה? ולמה, אם כך, רבים מיהודי איראן לא עזבו אחרי הקמת מדינת ישראל, אלא דווקא אחרי המהפכה הדתית שם? ואיך כל זה יכול לעזור לנו להבין את המציאות שלנו היום? אורח: פרופסור ליאור שטרנפלד מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: GEMINI See omnystudio.com/listener for privacy inform
לעבור דירה לארץ ישראל
עולה, מהגר או פליט – איך מילה אחת משנה סיפור שלם? האם העלייה לארץ ישראל הייתה תמיד בחירה, או לפעמים גם אילוץ? ומה קורה כשאידיאל גדול פוגש מציאות יומיומית של עבודה קשה ובדידות? בפרק הזה ננסה לפרק את המילים הגדולות דרך החיים עצמם – ולשאול מה הפך את המקום הזה לבית עבור מי שבאו אליו. אורח: פרופסור גור אלרואי מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: GEMINI See omnystudio.com/list
ציונות באי נחת
׳ציונות באי נחת׳ הוא הסכת על ראשית הציונות ומדינת ישראל, המחבר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בכל פרק שבועי מתקיימת שיחה על דילמה אחרת בלב הסיפור הציוני: זהות יהודית, חזון המדינה והחברה, מרכז וגלות, מזרח ומערב, ויחסים בין יהודים לערביי ארץ ישראל. הפרקים נעים בין דמויות, טקסטים ורעיונות - מהרצל ואחד העם, דרך הציונות ברוסיה ובמרוקו, ועד ביאליק, בובר ואחרים - מתוך ניסיון לקרוא אותם מחדש, לא כסיפור ס
שכחנו (קצת) את תולדות הציונות
איך קרה שאחרי יותר ממאה שנות ציונות, ההיסטוריה שלה קצת נשכחה? אנחנו מדברים עליה לא מעט, אבל הרבה פחות מכירים את הפרטים: מה באמת קרה, מה אמרו ההוגים והפעילים, ולמה הם קיוו. בתוך המרחק שנוצר בין העבר להווה, הסיפור הציוני הופך לעיתים לפשוט יותר ממה שהיה באמת. אז איך נראית הציונות כשחוזרים אל המקורות שלה? ואיך מקשיבים לה מחדש? אורחת: רחל עזריה.See omnystudio.com/listener for privacy information.
קיר ברזל או ברית שלום
ממש לפני מאה שנה התרחשו שני רגעים מכוננים בתולדות הציונות: מצד אחד הוקמה תנועת ברית שלום, שביקשה שותפות ופיוס עם הערבים; ומצד שני פורסם המאמר “על קיר הברזל” של זאב ז׳בוטינסקי, שהציע תפיסה הפוכה כמעט – של הפרדה וכוח. שני הרעיונות האלה לא נשארו בעבר, אלא ממשיכים ללוות את השיח הפוליטי עד היום. מה עומד מאחורי כל אחת מהגישות? ולמה הוויכוח ביניהן עדיין איתנו? אורח: פרופסור אמנון
שפינוזה: כופר אבל ציוני
ברוך שפינוזה נחשב בעיני רבים ל“חילוני הראשון” – פילוסוף שפרץ את גבולות הדת והעמיד את המחשבה החופשית במרכז, עד כדי כך שהוחרם מהקהילה היהודית באמסטרדם במאה ה־17. אבל בתוך ההגות שלו מופיעה גם תפיסה מפתיעה של העם היהודי: לא רק דת, אלא קהילה שנולדה מתוך היסטוריה משותפת – ואולי גם עם עתיד משותף. איך מתיישבת החשיבה הזו עם הדימוי של שפינוזה כמי שהתנתק מהיהדות? ומה גרם להוגים
הסיפור הבריטי
מה קורה כשמסתכלים על תקופת המנדט לא דרך עיני היהודים או הערבים, אלא מנקודת המבט של האימפריה הבריטית עצמה? “פלשתינה–א״י” נתפסת בעייננו כמרכז הסיפור, אבל עבור הבריטים היא הייתה רק חלק ממערך רחב יותר של אינטרסים ושיקולים גיאו־פוליטיים. מה הם בעצם רצו מהאזור? עד כמה המקום הזה היה חשוב עבורם באמת? וכיצד חשיבה אימפריאלית, בירוקרטיה קולוניאלית ואינטרסים גלובליים עיצבו את מדיניות הבריטים כלפי יהודים וערבי
החלוץ והחלוץ
מה הקשר בין הציונות לספורט? בין דמות החלוץ העברי לבין שחקני נבחרת ישראל בכדורגל? בתוך הפרויקט הציוני מתפתח גם חזון של “הגוף היהודי החדש” – חזק, פעיל וספורטיבי, כחלק מהניסיון לעצב זהות לאומית חדשה. איך משתלב הספורט בתוך הרעיון הזה? ומה קורה כשהאידיאל פוגש מציאות מורכבת יותר – של ספורטאים שמגיעים לארץ אך עובדים בעבודות כפיים, ושל קבוצות כמו מכבי והפועל שמתמודדות גם מול
איך כותבים אומה?
לכל עם יש היסטוריה. אבל מהי ההיסטוריה של העם היהודי, המפוזר במקומות שונים, ודובר שפות שונות? הפרויקט הזה - כתיבת היסטוריה ציונית - קשה אפילו יותר, בגלל שכל מה שהציונות לכאורה רצתה זה להשאיר את העבר שלה בגלות מאחור. אז מה הקשר בין כתיבת ההיסטוריה והפרויקט הציוני: מה השאירו ומה זרקו, מה הדגישו ומה שכחו? ואיך כל זה קשור למאבקים בתוך העם היהודי בעד ונגד הציונות, אבל גם בין היהודים לנוצרים? אורח:
הציונות בלאדינו
מה קורה לציונות כשהיא יוצאת מהמרכז האירופי המוכר ומגיעה אל יהדות הבלקן? בין מזרח למערב, בין אימפריה למדינות לאום, התקיים כאן עולם יהודי־ספרדי עשיר שפיתח יחס ייחודי לפרויקט הציוני. איך נראית ציונות בתוך מרחב עות׳מאני מתפרק? ולמה היה חשוב כל כך לפעילים ציונים לפעול דווקא שם, גם מתוך רצון להשפיע על האימפריה עצמה? ולא פחות חשוב, לאן נעלמה הלאדינו, ואיך העלמותה משנה את האופן שבו אנחנו מבינים את ה
הנשים בציונות: המהפכה האמיתית?
האם המהפכה האמיתית של הציונות התרחשה דווקא במעמד הנשים היהודיות? הציונות הייתה מהלך פוליטי והיסטורי רחב, אבל בתוכה התרחשו גם תהליכי עומק ששינו את המבנה החברתי היהודי. בתוך המציאות החדשה בארץ ישראל נפתחו לנשים אפשרויות שלא היו קיימות קודם: להשתלב בעשייה הציבורית, לדרוש שוויון, ולעצב מחדש את מקומן בחברה. איך נראה השינוי הזה בפועל? ועד כמה הוא באמת שינה את יחסי הכוח בין נשים וגברים? אורחת: פרופ
מדינה על הנייר
מה מספרת מגילת העצמאות על הציונות? המסמך המכונן של מדינת ישראל נתפס לעיתים כהצהרה ברורה של ערכים, אבל קריאה קרובה יותר מגלה תמונה מורכבת יותר: לצד מה שנאמר במפורש, יש גם מה שנשאר בין השורות. למי פונה המגילה – ואת מי היא אינה מזכירה? ואיזה סוג של מדינה מדמיינים מנסחיה ברגע הקמתה? ומה מספרת מגילת העצמאות על ראשית המדינה ועל החיים שלנו היום? אורח: פרופסור אפרים פודוקסיק.See omnystudio.com
לאן נעלם התלמוד?
רק לפני כמה מאות שנים, התלמוד היה גוף הידע המרכזי ביהדות, אולי אפילו יותר מהתנ״ך. והיום, הוא לא מוכר וכמעט ולא קיים בחברה הישראלית. איך הגענו למצב הזה? ואיך כל זה קשור לויכוח חשוב, מהויכוחים החשובים בתחילת המאה ה20, על המקום של ההיסטוריה, התנ״ך והתלמוד בתנועה הציונית? על מה הם התוכחו אז, ולמה הויכוח הזה חשוב גם היום? אורח: ד״ר גלעד שנהב.See omnystudio.com/listener for privacy information.
המפגש הראשון
מה חשבו ערביי הארץ על הציונים הראשונים שהגיעו מאירופה בעלייה הראשונה? המפגש הזה התחיל ברגע שבו האימפריה העות׳מאנית משתנה, ושבו גם הלאומיות הערבית נמצאת בראשית דרכה. מתי מתחילה להתעורר תחושת חשש – ומה קיוו הערבים שיקרה? ואיך כל זה קשור לתהליכים רחבים יותר, כמו רעיונות פאן-ערבים ושלטון הבריטים בתקופת המנדט? אורח: פרופסור מוסטפא עבאסי.See omnystudio.com/listener for privacy information.
השל צועד לירושלים
רבים זוכרים את אברהם יהושע השל, אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בארה״ב, כרב שצעד לצד מרטין לותר קינג בצעדת למען שיוויון זכויות בסלמה שבדרום ארה״ב. אבל בשיחה הזו אנחנו פונים אל צד פחות מוכר בהגותו – היחס שלו לציונות. מה משמעות הציונות עבור השל, ואיך משתקפת דרך מחשבתו מערכת היחסים המורכבת בין יהדות אמריקה למדינת ישראל? ומה המורשת שלו יכולה ללמד אותנו על זהות יהודית היום? פרק באנגלית. אורחת: פרופסור סוזנה
ציונים בקזבלנקה
מתי הגיעה הציונות למרוקו – ומה היה שם לפניה? בניגוד למה שמקובל לחשוב, במרוקו פעלה התנועה הציונית כבר בסוף המאה ה־19, והיא לא הייתה רק מנוע לעלייה לארץ ישראל, אלא גם מסגרת להתארגנות לאומית בתוך הקהילה המקומית. איך נראית ציונות בתוך מציאות צפון־אפריקאית שונה כל כך מזו האירופית? ומה המשמעות של ציונות שלא מתממשת מיד כהגירה? וגם, מדוע רק מעטים הורשו לעלות לארץ בשנות החמישים? אורח: ד״ר דוד גדג׳.Se
היהדות החדשה
האם הציונות היא באמת מרד ביהדות – או דווקא צורה חדשה שלה? בתוך הפרויקט הלאומי המודרני, שאלת הזהות היהודית לא נעלמה, אלא קיבלה ניסוח חדש, הקושר בין דת, תרבות ולאום. מה משתנה כשזהות דתית הופכת לזהות לאומית? ומה קורה ליהדות כשהיא מקבלת ביטוי פוליטי? ואיך כל זה קשור לחיפוש אחר משמעות, ואולי גם אחר אלוהים, במיוחד אחרי השביעי באוקטובר? אורח: ד״ר תומר פרסיקו.See omnystudio.com/listener for pr
וודי אלן פינת ממדאני
מה קורה כשהסיפור הלאומי היהודי פוגש את החלום האמריקאי? הציונות לא מתקיימת רק באירופה או בארץ ישראל, אלא גם בארה״ב ובתוך התרבות האמריקאית – דרך קולנוע, ספרות ותאטרון. מה מקומה של ישראל בדמיון האמריקאי, ואיך הוא השתנה לאורך הזמן? מ“אקסודוס” ופול ניומן, דרך העולם האינטלקטואלי של וודי אלן, ועד היחס המורכב של השמאל הליברלי היום, במיוחד אחרי השביעי באוקטובר. אורח: ד״ר נעם גיל.See omnystudio.com/listener
יותר ממשורר לאומי
האם ביאליק היה באמת משורר גדול בקנה מידה עולמי, או שמעמדו נגזר בעיקר מהתפקיד שמילא בתוך התרבות העברית המתחדשת? בתוך עולם של תחייה לשונית ולאומית, הוא הופך ל“משורר הלאומי” – לא רק בזכות שיריו, אלא גם בזכות המקום שתפס בעיצוב השפה והתרבות. בפרק הזה ננסה לחשוב על ביאליק לא רק כמשורר, אלא כאדריכל של תרבות – ולשאול מה הופך יצירה ספרותית לנכס לאומי. אורח: פרופסור רוברט אלטר.See om
ציון כחלום חסידי
הרבה לפני הציונות, יהודים הרי תמיד עלו לארץ ישראל – בין היתר במסגרת עליות חסידיות ״מאורגנות״. מתוך המסע הזה מתגלה חוויה אחרת של “עלייה”, כזו שלא נובעת מפרויקט לאומי מודרני אלא מתפיסה דתית ורוחנית. מה אפשר ללמוד מהעליות הללו על המשמעות של לעזוב מקום אחד ולעבור לאחר? ואיך הן שונות מהעלייה הציונית שאנחנו רגילים לחשוב עליה? וגם, קצת על החברה החרדית היום בישראל, ועל היחס המורכב שלה לצ
למה ייבשו את הביצות?
למה ייבשו את הביצות? ולמה נטעו כאן יערות? הנוף של ארץ ישראל לא התפתח מעצמו – הוא עוצב באופן פעיל כחלק מהפרויקט הציוני. מאחורי הפעולות האלה לא עמדו רק שיקולים של בריאות והתיישבות, אלא גם רעיונות עמוקים על טבע, עבודה וזהות, שנולדו באירופה והובאו לכאן. אז מהו נוף ״יפה״? ומה המשמעות של “לתקן” נוף? אורחת: ד״ר מירי לביא נאמן.See omnystudio.com/listener for privacy information.
עברית על הבמה
מה זה בעצם תיאטרון ציוני? הפעם אנחנו חוזרים לימים שבהם גם התיאטרון “עשה עלייה”. הבימה – שלימים יהפוך לתיאטרון הלאומי של ישראל – נולד בכלל במוסקבה, מתוך עולם של אוונגרד, מרד ואמנות מודרנית, והציג בתחילתו מחזות שלא עסקו בציונות או בארץ ישראל. איך תיאטרון כזה השתלב בתוך פרויקט לאומי, ומה זה אומר על הקשר בין תרבות, זהות ולאומיות? אורחת: ד״ר שלי זר-ציון.See omnystudio.com/listener for privacy informati
ממדינת לאום לחוק הלאום
מדינת הלאום היא אחד הנושאים החשובים בהיסטוריה - אבל גם בהווה - של הציונות. המדינה היהודית נתפסת לעיתים כהגשמה טבעית של הרעיון הציוני, אבל מבט מקרוב מגלה תמונה מורכבת יותר. האם הציונות דמיינה את עצמה מראש כפרויקט של מדינת לאום במודל האירופי, או שמדובר בפרשנות מאוחרת? במילים אחרות, האם רעיון מדינת הלאום באמת מבטא בצורה נאמנה את האידיאלים של הרצל, בן גוריון, ואפילו ז׳בוטינסקי או דווקא מעוות אותם? ומה
אבי הימין
זאב ז׳בוטינסקי - אבי הציונות הרוויזיוניסטית: מנהיג פוליטי, סופר ומתרגם, ואחת הדמויות המשפיעות ביותר על עיצוב הימין הציוני. הרעיונות שלו על לאומיות, ריבונות וכוח – מ״קיר הברזל״ ועד תפיסת הביטחון והיחסים עם העולם הערבי – ממשיכים להדהד גם היום. אז איך נולד הימין הציוני, איך הוא התקבל, ומה רצה ז׳בוטינסקי לשנות בתוך הציונות של זמנו? ובאיזה אופן תפיסתו ממשיכה לעצב את השפה הפוליטית בישראל עד היום? אורח:
למה דווקא כאן?
מהי המשמעות העמוקה של ארץ ישראל ביהדות? ולמה הציונות לא יכלה להתממש באוגנדה, אלא רק כאן? כדי לחשוב על השאלות האלה, אנחנו פונים לעולם הקבלה, ולמושגים כמו צמצום, שבירת הכלים, והמשמעות המיסטית – ואולי גם המשיחית – של הארץ. איך משתלבים הרעיונות האלה במסורת היהודית? ומה מקומם בתוך זרמים משיחיים בציונות הדתית היום? פרק באנגלית. אורח: פרופסור אליוט וולפסון.See omnystudio.com/listener for priv
היו יהודים בארץ ישראל
יהודים מזרחים חיו בארץ ישראל לפני קום המדינה אבל כמעט ואינם מופיעים בנרטיב הציוני – אולי משום שהם לא “עלו” לארץ, אלא כבר היו כאן. הם דיברו ערבית, חיו בערים המעורבות, וראו בעצמם בני ובנות המקום. לתוך המציאות הזו נכנסה התנועה הציונית וביקשה להקים “בית יהודי” חדש. איך היא מתייחסת לקהילה שכבר רואה עצמה בבית, ומה קורה כשהציונות, שמגיעה ברובה מאירופה, פוגשת זהות מקומי
אחד העם והקרב על נשמת הציונות
אחד העם הציע גרסה ייחודית וחשובה של הציונות: לא כפרויקט מדיני של צבא וריבונות, אלא כמהלך תרבותי־רוחני שמבקש לבנות זהות יהודית חדשה. במקום מדינה, הוא מדבר על “מרכז רוחני” בארץ ישראל – כזה שיאחד את העם דרך שפה, ספרות ומוסר. האם ציונות יכולה היתה להיות קודם כל תהליך של תיקון פנימי, ולא פתרון פוליטי חיצוני? וכיצד הציונות ״התרבותית״ של אחד העם שונה מהציונות המדינית של הרצל? אורחת: ד״ר
כהנא: ציונות עם אגרוף
כהנא נתפס היום כאחת הדמויות המזוהות ביותר עם ימין קיצוני דתי וגזעני בישראל – אבל הסיפור שלו מתחיל בכלל במקום אחר: ברחובות ברוקלין. בתוך המציאות האמריקאית של שנות השישים והשבעים, הוא מושפע מתנועות כמו הפנתרים השחורים, מהרדיקליות הפוליטית ומהמאבקים הבין־גזעיים של התקופה. אז איך הפך יהודי אמריקאי לדמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית? ואיך רעיונות של לאומנות ומיליטנטיות בין גזעית בארה״ב תורגמו לשפה י
הכל התחיל ברוסיה
רוסיה של סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 הופכת למרכז החיים היהודיים בעולם, ולזירה שבה נולדת גם הציונות. לא רק כתוכנית מדינית של הרצל, אלא כעולם של צעירים שחולמים, כותבים ונאבקים – על עלייה לארץ ישראל, אבל גם על עיצוב החיים היהודיים ברוסיה עצמה. איך נראית ציונות לפני שהיא הופכת לפרויקט מדיני? ולמה היא מתחרה חזיתית על נשמת העם דווקא במרקסיזם? אורח: ד״ר אלכס ולדמן.See omnystudio.com/listen
איך הפכנו לעם?
מה זה אומר להיות אזרח.ית במדינת ישראל הצעירה? המדינה נולדה ברגע של איום, פחד וחוסר ודאות, ובתוך כך גם ניסתה לעצב זהות משותפת. איך נראו השנים הראשונות מנקודת המבט של מי שהיו כאן, וגם העולים החדשים שרק הגיעו? איך היו החיים באזורי הספר? בתל אביב? מה היה החוק הראשון שחוקקו? והאם יש רגע שבו כל אלו התלכדו לכדי תחושת שייכות? רמז: יש כזה. אורחת: פרופסור אורית רוזין.See omnystudio.com/listener for privacy
איך קוראים ספרות עברית
הספרות העברית של ראשית הציונות היא לא רק אוסף של יצירות, אלא פרויקט תרבותי רחב שמבקש לחשוב מחדש על זהות, שפה ומקום. דרך דמויות כמו ברנר וביאליק, היא הופכת למעבדה שבה נבחנים גבולות הקיום היהודי המודרני. אז איך ספרות יכולה לדמיין אומה? באיזה אופן היא מעצבת את גבולות הזהות, המקום והשפה? וכיצד קרה שהציונות הפכה למרחב ספרותי שסופרים ישראליים כמעט ולא יכלו לצאת ממנו? אורחת: ד״ר יעל סגלוביץ.See omn
שבתאי צבי והרעיון המשיחי
שבתאי צבי היה משיח שקר מהמאה ה־17, שכמעט נשכח מהזיכרון הישראלי. אבל ההשפעה שלו על העולם היהודי הייתה דרמטית, ויש מי שראו בו אפילו מבשר מוקדם של הציונות. מה גרם למאות אלפי יהודים ללכת אחריו? איך קרסה התקווה לגאולה, ומה נותר אחריה? ואיך הסיפור של שבתאי צבי עוזר לנו לחשוב על מופעים עכשוויים של משיחיות בחברה הישראלית? אורחת: פרופסור רחל אליאור.See omnystudio.com/listener for privacy information.
הסיבה האפלה להולדת הציונות
הציונות לא נולדה רק מתוך חלום, אלא גם מתוך תחושת איום: פחד, דחייה ואנטישמיות שהלכו והחריפו באירופה המודרנית. בתוך המציאות הזו התעצבה גם התנועה הציונית שביקשה לשנות את תנאי הקיום היהודיים. אבל מהי בעצם אנטישמיות? איך היא נראתה לפני מאה שנה, עוד לפני הקמת מדינת ישראל? והאם היא דומה למה שאנחנו מכנים היום אנטישמיות – או שונה ממנה? אורח: פרופסור סקוט אורי.See omnystudio.com/listener for privacy i
המרד בדת
הציונות, כתנועה לאומית מודרנית, לא הייתה יכולה להתקיים מבלי ההתרחקות מהמסגרת הדתית המסורתית. היא מתחילה, במובנים רבים, כמרד: באורח החיים בגלות וגם בדת היהודית עצמה. אז מהי בעצם חילוניות? מתי היא מופיעה, ואיך היא נראתה בראשיתה? על החילוניות, לא כרקע, אלא כתנאי האפשרות של הציונות. אורח: פרופסור שמואל פיינר.See omnystudio.com/listener for privacy information.
השמאל העולמי וראשית הציונות
בשנים האחרונות השמאל העולמי בולט בביקורת שלו על ישראל. אבל מה היה טיב היחסים של השמאל עם הציונות בתחילת הדרך, כיצד התייחסו הוגים כמו אדורנו, הורקהיימר, בנימין ולוונטל לרעיון של מדינה יהודית? שיחה באנגלית. אורח: פרופסור מרטין ג׳ייSee omnystudio.com/listener for privacy information.
המעבדה הגרמנית של הציונות
הסיפור של הציונות בגרמניה הוא לא רק על ההיסטוריה של העלייה של הייקים. יש בו אינטריגות פוליטיות גלובליות, מאבקים מרכזיים בין תומכי הציונות ובין מתנגדיה, וגם את השואה. בקיצור, למרות שהציונות היא סיפור הרבה יותר רחב מבחינה גאוגרפית ונושאית, ולמרות שרוב העולים והעולות מגיעים בתחילה בכלל ממזרח אירופה, בגרמניה נקבע העתיד של הפרויקט הציוני כולו. אורח: פרופסור מיכאל ברנר.See omnystudio.com/listener
לדבר עברית
איך מחיים שפה? חידוש העברית הוא אחד הפרויקטים החריגים בתולדות הציונות – לא מהלך שתוכנן מלמעלה, אלא תהליך שצמח מהשטח, מתוך יוזמות של יחידים וקבוצות שביקשו לדבר, לכתוב ולחשוב בעברית. בלי החלטה רשמית ובלי הנהגה מרכזית, נוצר כאן משהו שנראה כמעט כמו נס. איך זה קרה? מי היו האנשים שדחפו את התהליך הזה קדימה? ומה המשמעות של שפה חיה עבור זהות לאומית? אורחת: ד"ר נטע דן.See omnystudio.com/listener for p
המהפכה המדעית
לצד רעיונות של לאומיות, תרבות ופוליטיקה, גם המדע הוא מרכיב משמעותי בעיצוב הפרויקט הציוני. מהי חשיבה מדעית, וכיצד הפכה מרכזית דווקא בפרויקט היהודי הלאומי, כבר אצל הרצל? וגם, כיצד המדע השתלב בבניית החיים בארץ ישראל – מהתשתיות והחקלאות ועד לאקדמיה – ואיך הוא ממשיך להשפיע גם היום? אורח: פרופסור עמוס מוריס-רייך.See omnystudio.com/listener for privacy information.
עגנון: לא משורר חצר
כשחושבים על סופרים של תחילת הציונות, ש״י עגנון הוא לא בדיוק השם הראשון שקופץ לראש. ביאליק, ברנר, רחל – הם שמות הרבה יותר מוכרים. אבל מתברר שגם עגנון היה מעורב בפרויקט הציוני, רק מהכיוון שלו: מורכב, ביקורתי, לא צפוי. בשיחה על הנובלה "עד הנה" (1952), הסיפור הקצר "עד עולם" (1954), וגם על הרעיון של עיר מקלט, מסתבר שעגנון לא רק התגעגע לעיירה היהודית במזרח אירופה – הוא גם חשב על הציונות, הרי
גורדון ודת העבודה
כשאנחנו חושבים על העלייה לארץ ישראל, אנחנו מדמיינים לרוב תמונה אחת: צעירים וצעירות עם מעדר ביד, שדות פתוחים מאחוריהם, ואידיאל ברור של עבודה עברית. אבל התמונה הזו לא מובנת מאליה. למה היה חשוב כל כך לעולי ועולות העלייה השנייה לעבוד דווקא את האדמה, ולא לעסוק במסחר או בתעשייה? ומה המשמעות של הבחירה הזו עבור החיים בארץ? בפרק הזה ננסה להבין את הרעיון שמאחורי “העבודה העברית” דרך דמותו של א.ד. גורדון – ול
מגלות לריבונות
במשך דורות, הגלות לא הייתה רק מציאות היסטורית אלא גם דרך חיים, וריבונות יהודית נתפסה כאפשרות רחוקה – כזו שתתממש רק עם בוא המשיח. בתוך העולם הזה מופיעה הציונות ומציעה שינוי עמוק: לא רק חזרה לארץ והקמת מדינה, אלא מודל חדש של קיום יהודי. איך נראית יהדות שיש לה כוח פוליטי וריבונות? והאם הציונות שינתה לא רק את ההיסטוריה היהודית, אלא גם את היהדות עצמה? בפרק הזה ננסה לבחון את המעבר מגלות לריבונות,
הנוצרים והולדת הציונות
האם ייתכן שהנוצרים מילאו תפקיד בהולדת הציונות? הרעיון של שיבת היהודים לארץ לא נולד רק בתוך העולם היהודי, אלא גם בתוך מסורות נוצריות שעסקו בגאולה, היסטוריה ותפקידו של העם היהודי בהן. אז האם הנוצרים היו נגד הציונות – או דווקא בעדה? ומה המשמעות של מושגים כמו אנטישמיות ופילושמיות בהקשר הזה? בפרק הזה ננסה לעקוב אחר היחסים בין הנצרות לציונות, מראשיתם ועד היחס של האוונגליסטים למדינת ישראל היום. אור
תנועות לאומיות שנולדו יחד
הציונות והלאומיות הערבית נולדו כתנועות מודרניות מקבילות, שצמחו מתוך אותו רגע היסטורי של התפרקות אימפריות והקמת מדינות הלאום באירופה במקומן. שתיהן ביקשו לענות על שאלות דומות של שייכות, ריבונות ועתיד פוליטי – כל אחת בדרכה. אז איך ומתי הן מתחילות להתנגש, ומה אפשר ללמוד דווקא על הדמיון ביניהן – לצד ההבדלים העמוקים? אורח: פרופסור סדריק כהן-סקלי.See omnystudio.com/listener for privacy
הציונות והסולטן
אימפריה העות׳מאנית הייתה כוח מרכזי במרחב הגלובלי, וארץ ישראל הייתה רק חלק אחד בתוכה – לא בהכרח המרכזי. בתוך המציאות הזו מתחילה גם להופיע הציונות, כרעיון חדש שמבקש לשנות את הסדר הקיים. איך תפסה האימפריה את הפרויקט הציוני בתחילתו? האם ראתה בו איום, הזדמנות, או משהו שולי? ומה היה מקומה של ארץ ישראל בתוך המרחב האימפריאלי הרחב? בפרק הזה נבחן את המפגש בין ציונות לאימפריה. אורח: פרופסור יובל בן בסט
