תלם - במה לשיחה פוליטית אחרת
תלם – במה לשיחה פוליטית אחרת, מבית קרן ברל כצנלסון, מהווה במה לדיון מעמיק אודות האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל בכלל ובפני מחנה השוויון בפרט. תלם מבקשת להציע תפיסה רחבה של דמותה העתידית הראויה של ישראל, דרך עיסוק בשאלות יסוד, במדיניות ובאסטרטגיות פעולה ובפרשנויות ובניתוחים של סדר היום האקטואלי, ותוך מתן ביטוי לקולות חדשים ועדכניים.
פרקים
"אפשר לחזור להוביל. צריך אסטרטגיה, מורים טובים ושר שייתן לעבוד" | שיחה עם דלית שטאובר
אחרי שש שנות קורונה ומלחמה, כאשר המחסור במורים זועק לשמיים ואיכותם יורדת, הגיעו תוצאות המבחנים הבינלאומיים בחינוך. הם לימדו שישראל בצלילה חופשית למטה. רגע לפני שאנחנו מאבדים אחיזה, דלית שטאובר, שהיתה פעמיים מנכ"לית משרד החינוך, באה לתת שיעורי בית לממשלה שתקום.מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.
שני נימוקים לשני עמים | ד"ר מייסון ארשיד שחאדה
מנסור עבאס אומר דבר אחד בעברית ודבר אחר בערבית? אין בכך שום פסול. להפך. מק"י של 1949 כבר הראתה שאפשר להחזיק תחת קורת גג פוליטית אחת שני נרטיבים לאומיים שונים, בלי להכריע ביניהם. אלא שרע"ם מבקשת לעשות דבר קשה יותר: לשבת בממשלה, ושם המחלוקת הלאומית כבר אינה רק שאלה של זיכרון וזהות אלא של אחריות להחלטות המדינה.ד"ר מייסון ארשיד שחאדה היא מרצה וחוקרת של החברה הערבית בישראל באוניברסיטה הפ
"כשצבי סוכות רץ עם פטיש הוא מסכן את הגרעין הישראלי" | שיחה עם ד"ר אור רבינוביץ'
מאזן הגרעין במזרח התיכון מתערער. בשיחה מרתקת בפודקאסט של תלם, ד"ר אור רבינוביץ', מומחית לתפוצה גרעינית מאוניברסיטת סטנפורד, מסבירה מדוע סעודיה, מצרים וטורקיה החליטו לפתח תעשיית גרעין, כיצד קשורה לכך המוטיבציה של איראן לרוץ לפצצה, ומדוע דווקא ישראל עלולה לאבד את החסינות המיוחדת שהקהילה הבינלאומית מעניקה לדימונה (על פי פרסומים זרים).מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.
הליברלים צריכים להפסיק לגחך על הימין ולהתחיל לפחד ממנו | עמית קלדרון
הלעג שבו המחנה הליברלי מגיב לימין הסמכותני אינו מחליש את יריביו אלאמטשטש את הסכנה שהם מציבים. פחד פוליטי, כשהוא מפוכח וממוקד באיום, יכול לחדד את המציאות ולהניע לפעולה. לכן, במקום להגחיך את המסוכן ("שר הפיתות!", "שר הטיקטוק!"), על הליברלים ללמוד לפחד ממנו.לקריאת המאמר המלא בתלם לחצו כאן.
מי ניסה לפגוע במערכת היחסים עם מצרים? | אמירה אורון
מצרים הואשמה באחריות למתקפת 7 באוקטובר, ובתקשורת פומפו אזהרות שבכוונתה לצאת למתקפת פתע נגד ישראל. במהלך המלחמה בעזה נחשפה דעת הקהל הישראלית לגל האשמות חסר תקדים נגד מצרים. הנזק היה כה מסוכן, עד שהממסד המצרי החל לתהות האם ישראל מעוניינת בהסכם השלום. איננו יודעים מי עמד מאחורי הקמפיין שפגע קשות ביחסי האמון הרגישים בין המדינות, אולם קל לזהות מי המרוויחה הגדולה מכך: קטר.אמירה אורון היתה שגרירת ישראל ב
"לראשונה בתולדות המדינה מלחמת אזרחים היא אפשרות ממשית" | שיחה עם אלוף (מיל.) עמי אילון
אזהרה כזאת עוד לא שמענו, בוודאי לא ממי שהיה ראש השב"כ. "אנחנו נכנסים לתהליך המקטב של בחירות כשאנחנו חמושים ואלימים", מזהיר עמי אילון, "לאירוע מקומי עלולות להיות השלכות גדולות". בשיחה נוקבת הוא מביע עמדות חדות על הצורך לשלב את הערבים אזרחי ישראל בקבלת ההחלטות ולקדם תהליך מדיני מול הפלסטינים, אך בטוח שריפוי החברה עובר דרך הקשבה והתחשבות בימין, בדתיים ובמתנחלים. מראיין: אורי
איך משפט נתניהו צפוי לשנות את הדין הפלילי בישראל | עו"ד אלעד מן
משפט נתניהו עשוי לבשר מציאות משפטית חדשה בישראל, אבל לא באמצעות תקדימים אלא בשל הלקחים והנורמות שיותיר אחריו. סנגורים לומדים ממנו איך למרוח זמן, חוקרי משטרה מסיקים שבבוא היום הם יכולים להיחקר על החלטות שקיבלו לפני שנים, תובעים אומדים את המחיר האישי והמשפחתי הכרוך בניהול תיק משמעותי, ושופטים עלולים לברוח מהצרה הזאת כמו מאש. "אפקט נתניהו" שלא הכרתם.
המותג "ישראל" רעיל. האופוזיציה חייבת להציע אלטרנטיבה | אורי תובל
המותג "ישראל" נמצא במצב אנוש. הוא מתאר מדינה מנודה, נגועה ומוכתמת, שאפילו לאמריקה נשבר ממנה. אירופה משלימה את תנועת המלקחיים, עם הכרה גוברת במדינה הפלסטינית ונכונות להטיל סנקציות כואבות. אי לכך, הבחירות באוקטובר הן על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל מניעת גורל דומה לזה של דרום אפריקה. כדי שזה יקרה, השלטון אצלנו צריך להתחלף – אבל בעיקר הדיסקט.
מבחן בוזגלו מת מצחוק | שיחה עם אורן פרסיקו על משפט נתניהו
איך ייתכן שהמשפט החשוב ביותר בתולדות המדינה כמעט שאינו מסוקר בתקשורת? איך ייתכן שתומכיו של נתניהו מעירים הערות לתובעים ולשופטים בזמן הדיונים? מדוע שומעים יותר על תיאוריות קונספירציה נגד המערכת מאשר על ההסתבכויות, הסתירות והשקרים של נתניהו מעל דוכן העדים? והאם המשפט הזה בכלל יגיע אל סופו? שיחה עם כתב "העין השביעית" אורן פרסיקו, שמסקר את המשפט באופן צמוד.מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום וערי
ההתייחסות למדינה כאל שלל של הליכוד מסכנת את קיומה | פרופ' ניסים (נסי) כהן
תחת הסיסמה של "משילות", הממשלה הנוכחית ממירה במהירות קריטריונים של מקצועיות ואיכות בנאמנות פוליטית עיוורת, והריסוק השיטתי שהיא מובילה מרוקן את המדינה מיכולות הביצוע שלה. זה לא מאבק על ג'ובים, אלא על עצם קיומה של המדינה: האם תמשיך לשרת את אזרחיה, או שתהפוך סופית לשלל בידי הפוליטיקאים? על מדינת הקליפה הריקה. ניסים (נסי) כהן הוא פרופסור למינהל ומדיניות ציבורית וראש בית הספר למדעי המדינה
"בציונות הדתית מחנכים לשנאת ערבים ולגזענות" | שיחה עם יאיא פינק
"זכור כי גר היית בארץ מצרים": יאיא פינק, פעיל פוליטי חברתי ומתמודד ברשימת מפלגת הדמוקרטים, הגיע אלינו לפודקאסט כדי לדבר על המחוייבות האנושית (וגם היהודית) לדאוג לשוויון זכויות אדם.מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז
מדוע נשים בישראל התחילו להתכסות אחרי 7 באוקטובר? | ד"ר מירי כהן־אחדות
בטיקטוק, בפריים־טיים, בַמחאות – אחרי 7 באוקטובר נשים בישראל התחילו להתכסות. אין זה רק ביטוי של הדתה או שמרנות, שאופייניות לכל חברה במלחמה, אלא סימן לשינוי עמוק במעמדו של הגוף הנשי שחולל הטבח. כיצד נשיב את הבעלות עליו?ד"ר מירי כהן־אחדות היא בלשנית, חוקרת שיח ומרצה בכירה במכללת דוד ילין.קוראת: יפעת ניב־ברק.הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.לקריאה במגזין תלם קראו כאן.
"תחת טראמפ יש התלכדות מסוכנת בין המדינה לחברות הטכנולוגיה" | שיחה עם ד"ר תומר שדמי
סוּפה טכנולוגית משנה את האנושות מהיסוד. הבינה המלאכותית מאיימת לשנות את שוק העבודה, לגזול משאבי אנרגיה – ולהשפיע על התודעה ועל הדמוקרטיה. בשיחה בפודקאסט של תלם עם ד"ר תומר שדמי, משפטנית ומומחית לרגולציה של טכנולוגיה, מתברר שהיא אופטימית: "החברות הגדולות מתכוננות לגל של זעם, אנחנו בשלב שבו יש לנו הזדמנות להשפיע על חלוקת הכוח"מראיין: אורי תובל.הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז
למה עיתונאים ליברלים מהדהדים פוליטיקאים פופוליסטיים? | ד"ר איילה פנייבסקי
עיתונאים מתקשורת המיינסטרים מצטטים טענות רעילות של פוליטיקאים פופוליסטיים ללא בדיקת עובדות, מעניקים זכות תגובה שהופכת במה להשתלחות, ונמנעים ממתן קונטקסט. בשם הנייטרליות, הם מעניקים כך רוח גבית לקמפיין אכזרי – שמנוהל נגדם. פרק מתוך הספר "הצנזורה החדשה".קוראת: ספי ינקוהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.לקריאה במגזין תלם לחצו כאן
"אסור לאופוזיציה להתאחד. נגד איזנקוט אי אפשר להסית"| שיחה עם פרופ' עירן הלפרין
מה יכריע את הבחירות הקרובות? פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, הוא אחד המנתחים החריפים של החברה הישראלית. בשיחה מרתקת, המבוססת על מחקרים שערך מכון "אקורד" שבראשותו, מתאר הלפרין איך גזענות ושנאה הפכו בישראל למיינסטרים (ספוילר: בגלל המרכז הפוליטי), ומאידך, כיצד הקיצוניות של הממשלה העבירה לפחות שישה מנדטים ממחנה נתניהו. שישה נוספים, או חלקם, עשויים ביום הבחירות להישאר בבית
נתניהו מסכן את הגרעין הישראלי | ד"ר אור רבינוביץ'
הנכונות האמריקאית להעלים עין מתוכנית הגרעין הישראלית נשענה במשך שנים על תפיסת ישראל כמדינה יציבה, דמוקרטית ואחראית. ההפיכה המשטרית, ההרס הקיצוני בעזה, ההרפתקנות באיראן והפעולות לסיפוח הגדה – שומטים כולם את הקרקע תחת המדיניות הזאת. כשבקונגרס כבר נשמעים קולות הקוראים לחשוף את הגרעין הישראלי, מתקרב הרגע שבו ישראל תידרש לבחור: עמונה או דימונה?ד"ר אור רבינוביץ' היא עמיתת מחקר בכירה, מכון פרימן
"ממשלה שפויה צריכה להגיד: 'אני חותרת לסיום הסכסוך הישראלי־פלסטיני'" | שיחה עם אלוף (מיל.) נמרוד שפר
בעת שירותו כראש אגף תכנון, גיבש אלוף (מיל.) נמרוד שפר תוכנית צה"לית שקבעה כי ישראל יכולה לשמור על ביטחונה גם לצד מדינה פלסטינית. היום, אחרי 7 באוקטובר, הוא מזהיר שהבעיה המרכזית אינה צבאית אלא אסטרטגית – מלחמה בלי יעד מדיני. בראיון לפודקאסט של "תלם" הוא מסביר מדוע לדעתו צה"ל נשחק, למה תפיסת ההתשה נכשלה, ולמה ישראל חייבת לחזור לחתור להסדרים מדיניים.מראיין: אורי תובל.הקלטה, צילום
הישראלים מכורים לפאנלים טלוויזיוניים של מומחים. רק שהם כבר לא טלוויזיוניים ואלה לא מומחים | יותם וקס
לפני עשור נדמה היה שהרשתות החברתיות חיסלו את הפאנלים הטלוויזיוניים. הרי אם כולם כבר מביעים דעה, מתווכחים ומשתתפים בשיחה, מי צריך עוד חבורה של פרשנים באולפן? אלא שבשנים האחרונות הפאנלים חזרו – בעיקר בפודקאסטים. רק שהפעם הם לא מוכרים בעיקר סמכות, אלא משהו אחר: תחושת שייכות, חברותא וקהילה.קוראת: יפעת ניב־ברקהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם לחצו כאן
הנושא שצריך להכריע את מערכת הבחירות | עו"ד ראויה חנדקלו
הפשיעה והאלימות בחברה הערבית הן לא עוד משבר נקודתי אלא מציאות שמעצבת מחדש את חייהם של מיליוני אזרחים בישראל. מאחורי הרציחות, הסחיטות ואובדן הביטחון האישי מסתתרת שאלה פוליטית עמוקה: מי זכאי להגנה מלאה מן המדינה ומי הופקר לגורלו. חרף מה שמרבית ראשי האופוזיציה חושבים, השאלה הזאת מספיק דרמטית כדי לעמוד במרכז מערכת הבחירות.
הממשלה משנה את הדנ"א של השירות הציבורי ובג"ץ שותק | ד"ר נדיב מרדכי
מאחורי המאבקים על מינויים והדחות מתרחש בישראל שינוי חוקתי שקט אך מרחיק לכת. בחסות השראה סלקטיבית מהמודל האמריקאי, ממשלת נתניהו מקדמת תפיסה שלפיה נאמנות אישית ו"יחסי אמון" גוברים על קריטריונים מקצועיים – והעליון מתקשה להציב לה גבול. האם השירות הציבורי יהפוך סופית לחצר ביזנטית?
בגדה יש ארגון טרור יהודי. הנשק שלו יופנה נגדנו | אורי תובל
מאות מאחזים לא־חוקיים, אלפי אירועי אלימות, עשרות קהילות פלסטיניות שנעקרו – ובמקביל, ממשלה שמזרימה תקציבים, מחלקת נשק, מלבינה מאחזים ומחלישה את מנגנוני האכיפה. תחת החסות הזאת, התפתח בגדה ארגון אידיאולוגי חמוש שמעצב מחדש את המציאות בשטח באמצעות טרור ואלימות. הסכנה הזאת לא תיעצר בפלסטינים: ביום שבו הסיטואציה הפוליטית תשתנה, אותו הנשק עלול להיות מופנה לישראלים.
מה הפוליטיקה הישראלית יכולה ללמוד מהחינוך הדו־לשוני היהודי־ערבי? | עופר מתן
בשבע שנותיי בחינוך הדו־לשוני נחשפתי מקרוב לחיים משותפים בין יהודים ופלסטינים־ישראלים – בכיתה, בקהילה וביומיום. המפגש הזה לימד אותי שחילוקי דעות ופערי עמדות הן לא מכשול לשותפות אלא דווקא תרגול מצוין ביצירת אמון. מתוך הניסיון הזה, מעין מיקרוקוסמוס של קואליציית מרכז־שמאל, עולה אפשרות גם לשותפות פוליטית אחרת בישראל.קורא: עודד יחזקאליהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במ
האם הבחירות יסתיימו בגרסת הקפיטול הישראלית? | שיחה עם ד"ר דנה בלאנדר
נתניהו כבר שיכנע את תומכיו שהמשטרה, הפרקליטות, השופטים, הצבא, השב"כ ואפילו ועדת חקירה ממלכתית שעוד לא קמה – כולם פועלים נגדו מסיבות פוליטיות. האם המוסד הבא על הכוונת הוא ועדת הבחירות המרכזית? , ד"ר דנה בלאנדר מסבירה כמה מסוכן הערעור על אמינות הוועדה, מה יקרה אם נתניהו לא יקבל את תוצאות הבחירות, ומקווה שהמושג "ממלכתיות" יחזור מתישהו לשחק תפקיד בישראל.מראיין: אורי תובלהקלטה, צילו
כך קרס הגוש הפוליטי־חברתי שהמליך את אורבן | ד"ר קריסטוף סומבטי
יותר מאשר החוקה שהִנדס או התקשורת שעליה השתלט, אורבן היה חייב את שלטונו לגוש הפוליטי־חברתי שעליו נשען. בהתאם, הניצחון של פטר מדיאר בבחירות באפריל התאפשר הודות לקריסתו של הגוש. איך? בשל השילוב בין השחיקה בהטבות שהלכו למקורבים ולנאמנים לבין הפגיעה בלגיטימציה המוסרית של המשטר. השאלה כעת אינה רק איך לשחרר את המדינה מההסדרים שאורבן יצר, אלא האם ניתן לבנות גוש יציב שימנע את חזרתם.קורא: ג'וני רוזנבלו
הימין סימן את ועדת הבחירות. צפו לקמפיין דה־לגיטימציה | ד"ר דנה בלאנדר
ועדת הבחירות המרכזית תהיה עוד גוף בשורה של גופים ממלכתיים שעוברים דה־לגיטימציה. בעת האחרונה הקואליציה קיצצה את תקציב הוועדה, התנגדה ללא עילה מוצדקת למינוי היועמ"שית שלה, והיד עוד נטויה. מדובר בגוף בעל חולשות מבניות עמוקות, והניסיון לנצל אותן עלול לאיים על הדמוקרטיה הישראלית.מקריא: אמיר אשרהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.לקריאה במגזין תלם
ארבעה לקחים מתבוסת הפופוליסטים בהונגריה
התבוסה של ויקטור אורבן רחוקה מלהיות עדות לחוסנה של הדמוקרטיה ההונגרית. להפך. היא התאפשרה רק בזכות שילוב נדיר בין שיטה מעוותת, לחץ פוליטי חיצוני, מועמד יוצא דופן ואסטרטגיה פוליטית ותקשורתית חריגה. האם התנאים השבריריים האלה יאפשרו גם תיקון של המערכת ההונגרית? ומה כל זה אומר עלינו? | ד"ר יונתן לוי, עו"ד דין ליבנה, ד"ר הדס אהרן, ד"ר מאיה שיאון צדקיהומקריא: עודד גושןהוקלט באולפני המ
מפקד אוגדת איו"ש לשעבר שנאבק בטרור היהודי | שיחה עם האלוף (מיל.) יעקב אור (מנדי)
בכל כמה ימים יוצא אלוף (מיל.) יעקב אור (מנדי) ליהודה ושומרון, האזור שאותו הוא מכיר היטב משנים של מאבק בטרור הפלסטיני – והפעם כדי להתמודד עם הטרור היהודי. בכל גיחה הוא נתקל בצעירי החוות, מצוידים וחמושים, כשהם מתעמרים בתושבים פלסטינים או במתנדבים ישראלים. אחרי חודש וחצי שבו נהרגו 13 פלסטינים מאש אזרחים ישראלים, אור מסביר שהשטח רותח ומזהיר: "בדרך של פוגרום, בשיטות שנקטו בהן במדינות הכי פשיסטיות – כופ
סיור בין אתרי הטיהור האתני בגדה המערבית | אלוף (במיל.) יעקב אור (מנדי)
האלימות הקשה של נערי הגבעות והחוות היא חלק מתוכנית סדורה של שרי הימין המשיחי. בעוד הפורעים דואגים "לנקות" את השטח מתושביו הפלסטינים באמצעות אלימות, בליץ של החלטות ממשלה מאיץ את סיפוח הקרקעות לישראל. כך נראה טיהור אתני בחסות הממשלה.הכותב, אלוף (במיל.) יעקב אור (מנדי), הוא לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, מפקד אוגדת עזה, מפקד אוגדת יהודה ושומרון והממונה במשרד מבקר המדינה על ביקורת מערכת הביטחון.
האם היציאה מהסכם הגרעין הובילה אותנו לעולם של ברירות גרועות? | ד"ר אור רבינוביץ'
האם ההימור הישראלי הדרמטי על יציאה מהסכם הגרעין ב־2018 היה הניצחון האסטרטגי שנתניהו הציג, או שמא טעות איומה שדחקה אותנו לבחירה בין ברירות גרועות? מה שבטוח הוא, שההחלטה לפרוש מבלי להכין חלופות צבאיות או דיפלומטיות אמינות גבלה בהפקרות, והביאה את איראן למרחק "סיבוב בורג" מגרעין צבאיקורא: עודד גושןהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.מתוך מגזין תלם
מה עינת וילף מפספסת לגבי הפלסטינים? | ד"ר ארנון דגני
עינת וילף הפכה להוגה הכי אופנתית במרכז הפוליטי. היא מציעה לו נרטיב מפתה של "התפכחות", אך בבסיסו עומדת תפיסה של הפלסטינים כעם "פגום" וחסר יכולת להשתנות. קריאה בספריה מראה כיצד התזה שלה נשענת על פרשנות מגמתית והשמטת עובדות – וממחישה שדווקא היא זו שנותרת נאמנה לקונספציה. השיבה לניהול הסכסוך.הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
ממשלת לבנון חייבת לפרק את חיזבאללה | פייסל עיתאני
ישראל נכשלה פעם אחר פעם בעיצוב המציאות הלבנונית, אבל הפעם המצב שונה. הבחירה של ממשלת לבנון ברורה: או להתעמת עם חיזבאללה, או לצפות מישראל שתעשה זאת עבורה – ואז תישאר על אדמתה. פייסל עיתאני הוא עמית בכיר במועצה למדיניות המזרח התיכון (Middle East Policy Council) ומרצה מן החוץ לפוליטיקה של המזרח התיכון באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא נולד וגדל בביירות וחי כיום
איתן ישי: "לבנון רוצה שלום, אם נחמיץ את זה נחזיר את חיזבאללה לגדולתו"
נראה שישראל עומדת ערב מהלך קרקעי משמעותי בלבנון – אבל האם זה המהלך הנכון? זו השאלה שריחפה מעל לשיחה עם איתן ישי, חוקר לבנון וראש תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון "מיתווים". הניתוח של ישי מוביל לתשובה חד־משמעית: דווקא עכשיו, כשהארגון חווה את המשבר החריף ביותר בתולדותיו, פעולה צבאית רחבה והתבססות בתוך רצועת ביטחון היא הדבר האחרון שישראל צריכה לעשות. מה כן? ישראל צריכה לנצל את ההתפתחו
בואו נלמד באמת מהלונדונים של הבליץ | דרור שרון
מטיפים לנו ללמוד מהלונדונים בזמן הבליץ איך לחשוק שפתיים ולחכות לניצחון. אבל גם במקלטים ובתחנות הרכבת התחתית בריטים שאלו איך ייראה השלום והגו תוכניות לשיקומה של בריטניה כמדינה שוויונית והוגנת יותר.קוראת: יפעת ניב ברקהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם
מלחמות הנפט חזרו – אבל הן לא דומות למה שידענו | ד"ר גיא לרון
הטיל שנפל ליד ביתו של גיא לרון המחיש עבורו עד כמה ההיסטוריה שהוא חוקר, על מלחמות הנפט, היא מציאות שאנחנו עדיין שקועים בתוכה. עם זאת, את סגירת מצר הורמוז גם הוא לא דמיין. כדי להבין איך להתמודד עם הרגע הדיסטופי הנוכחי, הוא מציע לחזור לתקדימים מהעבר.
ד"ר אריאל לויטה: "אנחנו משחקים על כל הקופה – ועלולים לדחוף את איראן לפצצה"
בזמן שבאולפנים חוגגים חיסולים של בכירי משטר בטהרן, השאלה הגדולה שמרחפת מעל המזרח התיכון היא לא רק מה חרב, אלא מה יקום במקומו. בשיחה עם ד"ר אריאל (אלי) לויטֶה, לשעבר המשנה למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, הוא מסביר שהאיראנים הצליחו בבניית מנגנון לרציפות שלטונית, מעריך איך תסתיים המלחמה, ומזהיר: קריסה לא מבוקרת של המשטר האיראני עלולה להוביל לתרחישים שלא התכוננו אליהם.מראיין: אורי תובל הקלטה,
לקרוא לטרור היהודי בשמו | ד"ר עידן ירון
האלימות הקשה של נוער הגבעות והחוות בשטחים מגיעה בימים אלה לשיאים מזעזעים, אבל לתופעה יש היסטוריה ארוכה. במשך שנים התריעו בכירים במערכת הביטחון כי אין מדובר ב"עשבים שוטים", אלא באלימות מאורגנת ואידיאולוגית. הדרג הפוליטי, לעומת זאת, העדיף להימנע מהכרה רשמית בטרור היהודי – וכך גם הכלים המשפטיים שנועדו להתמודד עמו נותרו מחוץ למשחקקוראת: אביבה גרהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעי
הפרופסור לכלכלה שיצא להיאבק על הדמוקרטיה. שיחה עם איתי אטר
מאז החלה ההפיכה המשטרית, איום קיומי חדש הופיע: "בריחת מוחות". מדובר בעזיבה מסיבית של בעלי כישורים ייחודיים, בעיקר בתחומי הרפואה, המדעים והטכנולוגיה. בשיחה עם הכלכלן פרופ' איתי אטר, שהתריע על הסכנה מיד עם ההכרזה על ההפיכה, הוא מציג את הנתונים המדאיגים ולפיהם ההגירה השלילית מישראל זינקה פי שניים, וחלקם של בעלי המקצועות האיכותיים גדל באופן משמעותי. אטר חרד מקריסה של ממש שעלולה להתרחש אם הקואליציה הנו
ללא הפרדת הדת מהמדינה, ישראל לא תשרוד | נבו שפיגל
לא במקרה החילונים בישראל אינם בטוחים בחילוניות שלהם. לא במקרה הם מחפשים הצדקות במקורות או מקדמים אוטונומיה. החילוניות, כערך וכמושג, נמצאת בישראל תחת מתקפה חריפה. במקום לברוח, צריך להשיב מלחמה: להיאבק פוליטית על הפרדת הדת מהמדינה, משום שזה תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה ליברלית.קורא: עודד גושןהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם
זה או עבאס או חמאס | יוחנן צורף
מתקפת שבעה באוקטובר, שהמיטה אסון על עזה ועל הפלסטינים בכלל, הוכיחה שדרכו האלימה של חמאס נכשלה. לכאורה, זו שעתה של פתח להכריע את הוויכוח הפנימי שמלווה את הפוליטיקה הפלסטינית מאז 1987. אבל לשם כך היא זקוקה בעיקר לדבר אחד: לפרטנר ישראלי. האם ישראל שוב לא תפספס הזדמנות לפספס הזדמנות?קורא: עודד גושןהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם
המשבר בגני הילדים: "מדינה שמשקיעה הכי הרבה בעולם בילודה – חייבת להתחיל להשקיע גם בילדים"
משבר החינוך לגיל הרך בישראל מבהיל: הגנים צפופים הרבה יותר מבכל מדינה מפותחת אחרת; יש בהם הרבה פחות נשות צוות; והמחסור החריף בכוח אדם הביא את המערכת לאי־ספיקה. "המשוואה שעודדה נשים להיכנס לתחום – קרסה", מסבירה יערה מן, ראש מחלקת מחקרי מדיניות בקרן ברל כצנלסון, "המדינה יודעת כמה יעלה לה לשנות את המציאות, והיא עושה הכל כדי לחמוק מכך" מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוזאיכות ההק
איך להילחם בסירחון הגדול של הרשתות החברתיות | עופר שכנר
עוצמתן הגלובלית של הרשתות החברתיות הפכה אותן לסוכנות כאוס, למנוף לערעור משטרים ולפלטפורמה מועדפת לעידוד טרור. אחרי שכל היוזמות שניסו לרסן אותן קרסו, נראה שתיקון אמיתי צריך ליטול השראה מלונדון של המאה ה־19.
הייתי גננת במשך עשור. המערכת הציבורית שבורה לחלוטין | ניצן בן־נון נחום
כשבני עלה לגן עירייה, הוא עבר חוויה נוראית שגרמה לי לעשות הסבה לגננת, כדי שמקרים כאלה לא יישנו. שנות הלימודים היו המאושרות בחיי. בגן שהובלתי ראיתי איך אמון וחופש פעולה יוצרים קהילה פורחת, אבל גם מערכת שבוחרת שוב ושוב בבינוניות ובשימור עצמי על פני העובדות והעובדים. כעת העסק קורס, ושינוי יבוא רק אם גננות ישתתפו בקבלת ההחלטות.
"הפשיעה בחברה הערבית היא מאפיה בסיוע המדינה, לא טרור" | שיחה עם ד"ר אילת מעוז
אחרי שתי הפגנות חסרות תקדים שבהן יצאו עשרות אלפי אזרחים ערבים למחות על מצב הביטחון האישי הירוד, האנתרופולוגית ד"ר אילת מעוז חושפת עד כמה עמוקה החדירה של ארגוני הפשיעה הערביים למערכות המדינה. היא מזהירה: ההתייחסות אליהם כארגוני טרור, שמקודמת בהצעת חוק, תוביל רק להגברת האלימות. מי שלא מאמין, מוזמן לביקור באמריקה הלטיניתמראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוזמתוך אתר תלם
גלויה ממחילת הארנב של הימין | יותם וקס
בטלגרם, בטיקטוק, ביוטיוב. הימין ברא ברשתות יקום מקביל: רועש, מלא סתירות וחסר היררכיה, ששוחק את היכולת לדעת מה אמיתי. הימין הוא כמובן גם מי שנהנה מכך: החרדה שהוא מייצר "נפתרת" על ידי סימון אשמים. מתי השמאל יתחיל לתת פייט?מקריא: איתן רץהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםלקריאה במגזין תלם
פרופ' דוד קרצמר: "בלי חקירה של המלחמה בעזה – ישראל תאבד לגיטימציה בינלאומית"
פרופ’ דוד קרצמר, מומחה לדין הבינלאומי, מודאג מאוד מהאופן שבו ישראל מתמודדת עם דרישותיו. לדבריו, החובה לחקור מקרים שבהם עולה חשד שחיילים ביצעו פשעים פליליים בעזה, היא לא "מתקפה נגד צה"ל" אלא הגנה על ישראל – מול העולם, וגם למען עצמה. בנוגע להאשמה שישראל ביצעה רצח עם, קרצמר חושש מאוד שחוסר אחריות של הממשלה העניקה חיזוק עצום לטענות של דרום אפריקה, שבתחילה נראו חסרות סיכוי.מראיין: אורי ת
לפרק את מוסדות המדינה? רק הליכוד יכול | ד"ר אופיר עבו
המערכה שמנהל נתניהו להכפפת זרועות המדינה למפלגתו משקפת תפנית היסטורית ביחס הליכוד למדינה. אבל המעבר מחששו של בגין מעריצות שלטונית לשיכרון הכוח של ההפיכה המשטרית מתבהר אם מביאים בחשבון שני דפוסים היסטוריים: חשדנות טבועה של המפלגה כלפי מוסדות המדינה, שהיו מזוהים עם שלטון מפא"י ומאוחר יותר עם "השמאל"; והמאבק בגורמים שנתפסים כמתווכים בין השלטון לבין "רצון העם".ד"ר אופיר ע
ישראל נס כלכלי? אני ממש לא בטוח | שיחה עם מנהל חטיבת המחקר לשעבר בבנק ישראל
המחאה נגד ההפיכה המשטרית לא היתה רק רגע אזרחי דרמטי, אלא גם בלם כלכלי חיוני. בעיני אחד הכלכלנים הבכירים בישראל ולשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, אם התוכנית של נתניהו ויריב לוין היתה מתממשת, האמון של המשקיעים בכלכלה היה קורס ואיתו כנראה גם המדינה מראיין: מיקי פלדהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוזלקריאת מגזין תלם
כל הסיבות שבגללן גני העירייה נמצאים על סף קריסה | דנה וקנין גנאל
ממשיכים לצלול לחוליי החינוך לגיל הרך, והפעם: גילי 3–6. בגני העירייה יום שנפתח כסדרו הוא סיבה למסיבה. הם הפכו עם השנים לבליל של מסגרות, גורמי פיקוח וצורות העסקה, כשהחיסכון גובר פעם אחר פעם על השיקול החינוכי. הגיע הזמן לעשות סדר גם בהם.מקריא: אמיר אשרהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.למאמרה של יערה מן על מערכת החינוך של גילי לידה עד 3 הקישו כאן מתוך מגזין תלם.
רוני אלשיך: "הבנתי שאם קטאר מתווכת, המשמעות היא שרידות חמאס בשלטון"
"קטאר היא גורם מעודד אנטישמיות שמעוניין בשרידות חמאס. כל המערכת הביטחונית מסכימה איתי, חוץ מגורם אחד", קובע מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך. זמן קצר אחרי 7 באוקטובר לקח על עצמו אלשיך לשכנע את המערכת הביטחונית והמדינית שקטאר רעילה ושאסור לגעת בה, אבל נתקל בקיר. בשיחה מרתקת הוא מבהיר איך החדירה הקטארית ללשכת ראש הממשלה מסכנת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל ובעיקר מדגיש עד כמה קשה למער
כך הפך הימין הישראלי למוטציה פוסט־מודרנית | ד"ר אבי גרפינקל
מחנה נתניהו מאמץ תפיסת עולם ניהיליסטית במסווה של שמרנות, מפרק את מוסדות המדינה בשם "הצלתה", והופך אלימות, הסתה והתקרבנות לאסטרטגיות פוליטיות. זה לא מקרי: מדובר באימוץ שיטתי של טקטיקות תודעתיות המזוהות עם אליל הימין בן שפירו. ושיא האירוניה? את מרביתן הוא גנב מהשמאל הרדיקליקורא: עודד גושן
איך רווחי הבנקים טיפסו לשיא כל הזמנים (על חשבוננו כמובן) | פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי
מחדלי מדיניות ומשבר הקורונה אפשרו לבנקים הגדולים להגדיל את רווחיהם פי ארבעה בתוך שנים ספורות, ובסוף 2025 הם צפויים להגיע לשיא כל הזמנים. טיפול שורש יחייב מאבק עיקש וארוך־שנים לחיזוק התחרות בענף. בינתיים, יש לחשוב על פתרונות מהירים. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי הוא לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל.קורא: אמיר אשרהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם.
כל הסיבות שבגללן קיבלתם הבוקר הודעה על ביטול הגן | יערה מן
אף על פי שמחקרים מוכיחים שהשקעה בגיל הרך היא קריטית עבור התפתחות הילד – מדינת ישראל נעדרת כמעט לגמרי ממערכת החינוך של גילי 0 עד 3. תת־ההשקעה החריפה גורמת לצפיפות איומה במעונות, למשבר כוח האדם, לפגיעה בילדים, וגם לגידול באי־השוויון החברתי והכלכלי. עתידות: בקרוב כל זה רק יחריף.
למה לפטר את היועמ"שית אם אפשר לפרק את מוסד היועץ | יניב רוזנאי וגיל גן־מור
גל הצעות החוק לפיצול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מוצג כתיקון מבני. בנוסף, הקואליציה מבקשת לשאוב לגיטימציה ממהלכים שניסו לעשות זאת בעבר. אבל העיתוי, ההקשר, ניסוח ההצעות ללא כל בדיקה מקצועית, קידומן כמחטף בחקיקה פרטית והשמטת כל מנגנוני האיזון, חושפים שמדובר בניסיון חיסול – לא בפיצול.
סגן מפקד 8200 לשעבר: "ב־7 באוקטובר נולד ספורט חדש: הטלת אחריות למרחקים"
בפרק מיוחד של פודקאסט תלם שוחחנו עם אל״מ (מיל.) אסף "פיזר" כהן, לשעבר סגן מפקד יחידה 8200. על הפרק: האפשרות שאחרי המשטרה, השב"כ והמוסד, גם אגף המודיעין של צה"ל ייפול בידי נתניהו. פיזר הסביר שהוא אופטימי לגבי יכולת האגף להישאר עצמאי. אלא שאז נכנסנו לפרטי הפרטים.מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוזלקריאת מגזין תלם
בבחירות נלך להצביע, אבל האם באמת נבחר? | איל בנבנישתי ורחלי אדרי־חולתא
קיום תהליך של בחירות הוגנות דורש הסכמה רחבה על כמה הנחות יסוד, ביניהן אמון במוסדות, שוק תקשורת פתוח ועוד. עד השנים האחרונות איש כמעט לא ערער עליהן, אבל שורה של גורמים, ובראשם עליית מנהיגים פופוליסטים־סמכותניים, הולכת ורומסת אותן. על כרסומו של המובן מאליו הדמוקרטי
ישראל סובלת מפציעה מוסרית קולקטיבית, והליברלים יותר | פרופ' עירית קינן
ישראל איננה "רק" בפוסט־טראומה אלא סובלת גם מפציעה מוסרית, הנגרמת בעיקרה מתחושת בגידה עמוקה של ההנהגה. הפער בין מה שהתחולל בשלוש השנים האחרונות לבין הערכים המוצהרים שעליהם קמה המדינה בלתי נסבל, ומחקרים מלמדים שהוא גבה מחיר נפשי יוצא דופן מהמחנה הליברלי. האם אפשר עוד לתקן?קוראת: יפעת ניר־ברעםהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
למה מבקרי ספרים מרוויחים פרוטות | ד"ר קרן דותן
ענף ביקורות הספרים בעיתונות בנוי על עבודה כמעט חינמית, שמאלצת מבקרים להישען כלכלית על מוסדות ועל אנשים שאותם הם אמורים לבקר. ה"פתרון" לכך הוא בדמות כתיבה תבניתית וזהירה, שמשתלבת ברוח התקופה, המציבה את קידום המוצר במרכז. האם ניתן יהיה להציל את הענף הנעלם?קורא: אמיר אשרהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
איך הפך "מר ביטחון" לחתן פרס נובל לשלום? | פרופ' יורם פרי
רצח רבין קיבע את דמותו של ראש הממשלה המנוח כיונה מובהקת, איש צבא שעייף ממלחמות וחתר לשלום – ושילם את המחיר האולטימטיבי. יש עם הנרטיב הזה רק בעיה אחת: הוא לא נכון. יועצו של רבין, פרופ' יורם פרי, מסביר שכמו כל גנרל, רבין דיבר רק בשפת הכוח. הוא פשוט היה מציאותי מספיק בשביל להכיר במגבלותיו
המרכז־שמאל ממשיך להדחיק את הנושא הפלסטיני. זה ייגמר באסון | נועם שיזף
המרכז הפוליטי בישראל תמך במשך שנים במדיניות ניהול הסכסוך, שהובילה לשבעה באוקטובר. עם סיום המלחמה בעזה, הוא לא יכול להרשות לעצמו לחזור על אותה הטעות.הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
גוש השינוי – ליהודים בלבד | אורי תובל
המגעים בין המפלגות הערביות על רשימה משותפת חשפו חרדה של בן גביר מפני האפשרות של השתתפות ערבית אמיתית בדמוקרטיה. אבל הדבר המדהים הוא שמנהיגי "מחנה השינוי" מיישרים איתו קו ובוחרים אף הם להדיר את הערבים. בכך, הם לא רק מוותרים על המנוף היחיד שיכול לסיים את שלטון נתניהו – הם גם מסכנים את רקמת החיים השברירית בישראלקורא: עודד גושןהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.מתוך
לחזור לגוש החוסם (30 שנה לרצח רבין) | אדם רז
רבין הצליח להקים ממשלה ב־92' בזכות הברית ההיסטורית שכרת עם המפלגות הערביות – שותפות שאִפשרה את הסכמי השלום ושינתה את הפוליטיקה הישראלית. היא שברה עשרות שנות הדרה והכירה בציבור הערבי כגורם פוליטי לגיטימי. שחזור אותה שותפות הוא תנאי הכרחי להתחדשות המחנה הדמוקרטי כיום. הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.מתוך מגזין תלם.
אפשר לנצח ארגון טרור, לא את המציאות | נבו שפיגל
האם ניצחון מוחלט על ארגון טרור הוא מן האפשר? סרי לנקה הוכיחה שכן, כשהכריעה את המורדים הטמילים באמצעות כוח צבאי חסר פרופורציה בשילוב אמצעים מדיניים. ממשלת ישראל, שסרבה לטפח אלטרנטיבה לחמאס, לא באמת שמה לה למטרה לנצח את הארגון אלא לחסל את הלאומיות הפלסטינית. התוצאה: חמאס שרד והלאומיות הפלסטינית התחזקה.הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.מתוך מגזין תלם
"הפרשה הזאת לא מוצגת בצורה נכונה בתקשורת" | ספיישל קטרגייט!
אוהבים לקרוא כאן כתבות מוקראות ממגזין תלם? ודאי תשמחו לשמוע שהפעם העלינו פרק שונה לחלוטין. אורי תובל, עורך המשנה של תלם, ששצלל למעמקי קטרגייט, מסביר מדוע היא שונה מכפי שהתקשורת מציגה אותה, מה בה חמור כל כך, ולמה נראה שהמשטרה והפרקליטות מתרשלות בחקירתה.מראיין: איתי זיוהקלטה, צילום ועריכה : רז בורג, תמוז אולפניםכאן אפשר לקרוא את מאמרו של תובל על הפרשה
בין מיקי זוהר לחרמות הבינלאומיים, הקולנוע הישראלי במצור | יותם וקס
האיום של שר התרבות להפסיק לתקצב את פרסי אופיר, חשף את גבולות המודל שבו פועל הקולנוע הישראלי: ביקורת על המדינה בתקצוב כספי מדינה. כעת הממשלה מאותתת שהמשחק השתנה, כשבמקביל התעשייה הבינלאומית חדלה לשתף פעולה עם יוצרים מקומיים. כדי לצאת מהמלכוד הכפול, דרוש דמיון פוליטי חדשני והשראה לטיניתקורא: איתן רץהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
מה אנחנו לא מבינים לגבי האינפלציה? | ד"ר מיקי פלד
ההיפר־אינפלציה של שנות ה־80 הותירה טראומה. בניסיון למנוע את הישנותה, בנק ישראל מכתיב מדיניות שפוגעת בישראלים רבים ומטילה עליהם הוצאות כבדות – שזורמות לשכבה דקה של בעלי הון. הגיע הזמן לחשוב אחרת על מהי אינפלציה ובעיקר איך מתמודדים איתה. במלאת 40 שנה לתוכנית הייצובקורא: אמיר אשרהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
מתי ואיך הפכו השמרנים בארץ לאנרכיסטים שונאי ישראל? | ד"ר אבי גרפינקל
השמרנות הפכה בשיח הישראלי למותג נוצץ – סמל לאיפוק, קלאס ומהוגנות. אך בפועל, מי שמאמינים שהם נושאי דגלהּ, פועלים בניגוד גמור לרוחה. הם מחריבים מוסדות, מתדלקים פילוג, מתמסרים לטינה, מתקרבנים, ומסכנים את החוטים הדקים שמחזיקים את החברה הישראליתקורא: עודד גושןהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
לאן נעלמו האינטלקטואלים של השמאל? | נבו שפיגל
בעוד שהמחאה נגד ההפיכה המשטרית הביאה לשיא את תרומתם הציבורית של חוקרים מהאקדמיה – הם הסבירו ופירשנו, ניתחו והשוו – בשבעה באוקטובר המגמה התהפכה. התברר שכּל זה לא יכול לשמש כתחליף לסיפור ערכי ולחזון מגייס. כאן נדרש קולו של האינטלקטואל הציבורי – שפשוט התאדה מהנוף הישראלי. הוא עוד ישוב? קורא: עודד גושןהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
מי עדיין רוצה להתעסק עם הזוהן | דור צח
"אל תתעסקו עם הזוהן", הקומדיה של אדם סנדלר מ־2008, זוכה בימים אלה להצלחה מחודשת בנטפליקס ישראל. היא מפגישה בניו יורק לוחם־על ישראלי עם אויביו הפלסטינים, כשלבסוף שני הצדדים משתלבים בקפיטליזם האמריקאי ושוכחים מהשיגעונות של ארץ המוצא. צפייה חוזרת בסרט חושפת את קריסת הפנטזיות שהוא מציג – אבל גם משאירה מקום לתקווה. בערךקורא: עודד גושןהוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגז
להיות רופא מומחה בעזה | עבד אל־כרים א־סלקאווי
כיצד מטפלים בעשרות פצועים המגיעים בבת אחת ממרכזי חלוקת המזון של GHF, כשאין תרופות, אין מזון והרופאים מקבלים שכר חלקי וזעום? דיווח בגוף ראשון מרצפת חדר המיון בבית החולים נאצר בחאן יונס. קורא: איתן רץ.הוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
כשאין שירותי רווחה, מחלקים כסף למגזרים מועדפים | אריאל שורץ
בעוד מסקנות ועדת אלאלוף למאבק בעוני ממתינות ליישום כבר יותר מעשור, הקימו המפלגות החרדיות רשות תלויה פוליטית למאבק בעוני שתיטיב בעיקר עם מצביעיהן. היא אולי תעשה שימוש במושגים "רווחה" ו"ביטחון תזונתי" אך לא תסייע להיחלץ מהעוניקורא: אמיר אשרהוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
אי אפשר יהיה לשקם את עזה בלי העזתים | ליאל מגן
אירופה למדה את זה אחרי דרזדן, הבלקן אחרי סרברניצה: מלחמה שלא מסתיימת בשיקום עמוק נמשכת בדרכים אחרות. גם בעזה, אי אפשר לדבר על בנייה בלי לשאול עבור מי, ביחד עם מי, ואיזה סדר פוליטי ליצור. ואת השאלות הללו צריך לשאול עכשיוקורא: איתן רץהוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
עשרים שנה למיתוס "נתָנו להם את עזה והם ירו טילים" | ד"ר שאול אריאלי
הישראלים מאמינים שההתנתקות היתה מהלך של רצון טוב שהעניק לפלסטינים הזדמנות לשגשג ואף "להפוך את עזה לסינגפור". המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר מזהקורא: ג'וני רוזנבלוםהוקלט באולפני המרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
הכרת המערב במדינה הפלסטינית מקרבת את הקמתה | פרופ' יעל רונן
ישראל רשאית להמשיך בסירובה להכיר בקיומה של מדינה פלסטינית, אך נראה שזה קרב מאסף. הקהילה הבינלאומית רואה בקיומה של מדינה פלסטינית, ולוּ "על הנייר" בלבד, נקודת מוצא למשא ומתן לכל הסדר עתידי. ייתכן שקרבה העת שבה סירובה של ישראל ייהפך חסר משמעות. יותר מזה, לא בטוח שהוא משרת אותה (מיוני 2024)קורא: עודד גושןהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
הם מבזים גם את המקריבים | ד"ר ניצן רותם וד"ר ניר גזית
בישראל העכשווית נוצרה היררכיה חברתית חדשה. בראשה עומד המעמד שקיבל פטור מאבידות ושבז למי שמקריב. מתחתיו במדרג נמצא המעמד המבוזה, שהשלטון מזהירו שלא יתלונן על אבדותיו. שכול הפך כך מטיעון פוליטי תקף לתלונה פרטית, הזכות לביטחון הופרטה, וההקרבה והסולידריות הושחתוקורא: עודד גושןהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
למה היישובים הערביים לא ממוגנים? | ד"ר חלי הירש וירון הופמן־דישון
המלחמה עם איראן חשפה פערים דרמטיים בזמינות ממ"דים ומקלטים. השכבות החלשות, הפריפריה ובעיקר החברה הערבית – נשארו מאחור. ובכן, זו לא טעות אלא מדיניות. המדינה העבירה את האחריות למיגון לכוחות השוק, והוא הפך מזכות אזרחית לפריווילגיהקורא: אמיר אשרהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
ארבע הערות על המלחמה עם איראן | ד"ר אור רבינוביץ'
שאלת הנזק שנגרם לתוכנית הגרעין האיראנית היא משנית | לנתניהו כדאי ללמוד מדוקטרינת רבין לטיפול בגרעין האיראני | האם לראשונה אחרי 20 שנה "העסקה הגדולה" תחזור לשולחן | וכיצד האיום הבליסטי הפך לצל המרחף תמידית מעל ישראל? קורא: עודד גושןהקולט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
מה ישראל יכולה ללמוד מפינלנד על ביטחון לאומי? | עופר שכנר
מערכת מקלטים עוצרת נשימה שמשמשת בשגרה לבריכות שחייה ולמתקנֵי ספורט ופנאי, השקעות עתק בחינוך שממקמות אותה בצמרת העולמית בתוצאות מבחני פיז"ה, אנרגיה מתחדשת, קידום יציבות אזורית ושלום – פינלנד מתמודדת עם איום קיומי באמצעות תפיסה מקיפה של ביטחון לאומי. התעצמות צבאית היא רק מרכיב אחד שלהקורא: ג'וני רוזנבלוםהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
בלי בג"ץ, בלי בצלם ובלי ערבים | ד"ר אמיר פאח'ורי
הימין רוצה לרוקן מתוכן את האזרחות של הערבים בישראל, כך שלא ישתתפו בהכרעות, משום ששלילת זכויותיהם היא בוננזה אלקטורלית. זאת אחת הסיבות המרכזיות להפיכה המשטרית. אבל המרכז־שמאל מעדיף להתעלם מזהקורא: איתן רץהוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
האם המשטרה והפרקליטות מנסות לחלץ את נתניהו מקאטרגייט | אורי תובל
המשטרה והשב"כ חקרו בסוף 2024 את יועצי נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, בחשד שהוציאו מסמכים מסווגים מצה"ל – ולא חשדו שבאותו הזמן קטר משלמת להם. כתב האישום שהגישו בפרשה התגלה בתוך חודשים כחסר ומביך. גם עתה, בחקירת קטרגייט, נדמה שרשויות האכיפה הולכות על ביצים. 16 הערות על הפרשהמקריא: אבי שחרוןהוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם
כך שבר מנסור עבאס את תקרת הזכוכית של הפוליטיקה הערבית | ד"ר מייסון ארשיד שחאדה
מאז קום המדינה מתמודדות המפלגות הערביות עם סוגיית ההשתלבות במערכת הפוליטית של מדינה יהודית, תוך שמירה על הזהות הפלסטינית. האסטרטגיות שנקטו נעו בין התרפסות לאנטי־ממסדיות, בין שיתוף פעולה לבדלנות. ואז הופיע מנסור עבאסקוראת: אביבה גרמתוך הגיליון "תלם 11: הקול הערבי"
