קולולושה - עברית לשון שפה
הסכת-פודקאסט העוסק בשפה העברית בהגשת ירעם נתניהו - יועץ לשון ומרצה ללשון, בעל האתר לשוניאדה ומתחזק טיקטוק לשוני. כמו כן מגיש את ההסכת "ברוח הרמב"ם" העוסק בפילוסופיה יהודית וביהדות ואת ההסכת "דיבור המתחיל" העוסק בנ"ך. הגיש את "קבלן קולות" - זומים נוסטלגיים.
פרקים
פרק 94: האם יש סלנג חרדי? / ד"ר דינה סנדר
העברית של החרדים – איך היא נשמעת, האם הם משתמשים במילים בהוראה שונה מזו של החברה הכללית, האם הם רואים בעברית שלנו לשון קודש, וגם כמה מילים על שטיסל ואפילו על שבאבניקים - פרק על העברית החרדית-ליטאית שמחבקת את היידיש ואת הארמית אבל רואה באנגלית איום.***העברית החרדית מושפעת מהעברית הכללית, מהיידיש ומהארמית - עד כמה האנגלית, שמשפיעה רבות על הלשון הכללית, משפיעה גם עליה? בשיחה עם ד"ר דינה סנדר פיר
פרק 93: הרב שהסתבך עם עגבנייה / ד"ר קרן דובנוב
על ויכוחיו עם בן-יהודה, על גישתו בחידוש מילים ("הגדוּלה שבמעלות למילה חדשה, אם איננה חדשה"), וכמובן על המילים שהוא עצמו חידש (שעון, פחמן, עגבנייה) - חייו ופועלו של איש הלשון וחבר ועד הלשון הרב יחיאל מיכל פינס.***"חידושי הבל וריק", הוא כתב נגד אליעזר בן-יהודה ובפרק תשמעו מה הפריע לרב יחיאל מיכל פינס בחידושו של בן יהודה. עוד בפרק: רקע על חייו ועל רעיונותיו שקדמו לבן-יהודה, ורקע ע
פרק 92: לשונה של מגילת רות / פרופ' אליצור בר-אשר סיגל
לדבר אֶל נקבה כאֶל זכר – זה מה שקורה די הרבה במגילת רות (למשל: "עשיתם" במקום "עשיתן"), והפרק תשמעו הסבר מרתק על כך שקשור גם להארי פוטר. ועוד בפרק: הסבר על השמות בועז, רות, מחלון, כיליון ואם מחקר הלשון יכול לסייע לנו בתיארוך כתיבת מגילת רות. ***כל מי שקרא את מגילת רות שם לב ל"בלגן" שיש בחוסר ההתאם בין זכר לנקבה: וַתֹּאמֶר נׇעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ *לֵכְנָה *שֹּׁבְנָ
פרק 91: האנטומיה של העברית / ד"ר אלישע פרוינד
תפתחו פה גדול ותגידו "אָההההה" - פרק בריא במיוחד שעוסק באנטומיה וברפואה בראי השפה והלשון: איך אומרים פרונקל בעברית ומה הקשר לגנב; מה ההבדל בין כדור, גלולה, כמוסה, טבליה, קפלייה; ולמה דלקת מפרקים ולא דלקת פרקים.***עברית בחדר הניתוח: בפרק שעוסק במילים מעולם הרפואה שוחחתי עם ד"ר אלישע פרוינד (במקרה שלו ד"ר במובן רופא) על "משקל המחלות" והמיתוסים שבו, על הבעיה המהותית בשם
פרק 90: השפעת המצרית על העברית / פרופ' דנאל קאהן
מה הקשר בין המצרית העתיקה ובין הסרט המומיה וסטארגייט, מה המילה שחרטומי מצרים אמרו ואנו משתמשים בה עד היום(!) והאם השמות משה, מרים ואפילו שם החג שלנו פסח מקורן במצרית? - פרק מיוחד לפסח העוסק במילים מצריות בעברית ימינו.***פרק בסימן יציאת מצרים: איך יודעים כיצד נשמעה המצרית העתיקה, אילו צלילים דומים יש לה ולעברית, והאם השפה המצרית היא שפה שמית ויש בה שורשים - שיחה מיוחדת עם פרופ' דנאל קאהן. שוחחנ
פרק 89: כשהעברית נאבקה על חייה / ד"ר מירב ראובני
איך כותבים בעברית על עולם הבורסה בימים שלא דיברו עברית כשפת אם ועל נבואות זעם על מות העברית בדימוי "כלי זכוכית שנשבר שוב אין לו תקנה" - פרק על המודרניזציה של העברית והפיכתה משפת קודש וספר לשפה חיה ומודרנית.***איך נראית מהפיכה לשונית כשהיא עדיין אינה בטוחה בהצלחתה, ואיך הופכים שפה עתיקה של קודש, רוח וסֵפר לִשפת חדשות, פוליטיקה וחיי היום-יום?בשיחה עם ד״ר מירב ראובני חזרנו מעט בזמן - לתקופת
פרק 88: חרוז שחושף סודות של 1,000 שנה / ד"ר יעקב עציון
מי המציא את החריזה בשירים - היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים.***אנחנו יודעים איך ביטאו מילים בעברית לפני יותר מאלף שנה(!) אע"פ שאז לא היו הקלטות ועדיין לא המציאו את סימני הניקוד! אחת הדרכים המפתיעות ביותר לכך היא החרוזים. בחריזה של הפיוטים הקדומים מתגלות מילים בהגייה שונה ממה שאנו מכירים היום, ובשיחה
"קולולושה" בפרק בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה
שלא תגידו שלא שמעתם על זה: קבלו הדרכה מעשית וממוקדת באוצרות הטמונים במילון ההיסטורי מבית האקדמיה ללשון - מילון שלא יסתיים בימי חיינו 😱. פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.***מהו המילון ההיסטורי, במה הוא שונה ממילון רגיל, איך מחברים מילון כזה ומתי יסיימו אותו (נראה שלא בימי חיינו) - כך התחיל פרק הבונוס המיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, אבל מהר מאוד הוא עבר להדרכה מעשית במילון.גלו איך
"קולולושה" בפרק בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני
גלו איך בעזרת נקדן פשוט תוכלו לנקד בעצמכם ואיך עולם הטכנולוגיה משרת את הלשון במגוון כלים שיכולים לסייע למורים, לאנשי חקר ולכל אוהב לשון - פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.***הדרכה מעשית וממוקדת של כלי לשון לציבור הרחב בפרק בונוס מיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית:• נקדן חינם ובו מגוון אפשרויות (נקדן מהיר, רגיל, מקצועי, רבני ועוד)• חיפוש משוכלל בתנ"ך וגם בתלמוד• כלים שמאתרים תבניות של
"קולולושה" בפרק בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב
מהו ניגון הטעמים הקרוב ביותר למקור: הירושלמי, המרוקאי, התימני או האשכנזי; מהם תפקידי טעמי המקרא ועד כמה באמת הקוראים בתורה בקיאים בכללי הטעמים (הנתונים מפתיעים!) - פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.***פרק בונוס מיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, ובו מבוא בסיסי לעולם טעמי המקרא ומאחורי הקלעים שלהם: מתי המציאו את טעמי המקרא ולשם מה, מה פירוש שמות הטעמים, ומהו טעם מפסיק ומהו טעם משרת.בפ
פרק 87: ככה השפיע הרמב"ם על עברית ימינו / ד"ר דורון יעקב
איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, האם העברית היא שפה אלוהית או שפה ככל השפות, והאם הרמב"ם חידש מלים בעברית? - פרק מיוחד על לשונו של הנשר הגדול.***פרק שעוסק בסוגיות ליבה לפי שיטת הרמב"ם: למה העברית נקראת לשון הקודש, האם העברית היא לשון הסכמית ככל הלשונות או יצירה אלוהית, ומדוע נבחר דווקא רבי יהודה הנשיא לכתוב את המשנה.בשיחה עם ד"ר דורון יעקב על לשונו של הרמב
פרק 86: ועד הלשון - סיכום: חזון לעומת מציאות (ה) / ד"ר יאיר אור
למה העברית שלנו חייבת את קיומה למילים הלועזיות, האם הציבור הרחב ראה בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שזלזל בו, ומה ההבדל המרכזי בין ועד הלשון לאקדמיה ללשון * חלק ה ואחרון בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***לפני חלק סיכום המסע שלנו בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון נגענו בעוד כמה נקודות: האם ראה הציבור הרחב בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שמא זלזל בו, הא
פרק 85: כוח או כח? הוויכוח שהבעיר את ועד הלשון (ד) / ד"ר יאיר אור
השאלה הטעונה ביותר ועד בוועד הלשון הביאה למהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20 למניינם: שאלת הכתיב המלא או החסר בעברית מלווה אותנו עד היום והיא גררה במהלך השנים ויכוחים, הצעות מוזרות ומעשים שערורייתיים * חלק ד בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***זה הנושא הטעון ביותר בוועד הלשון שהביא למלחמות הסוערות ביותר בו: שאלת הכתיב בעברית – מלא או חסר.למה דווקא הנושא הטכני לכאורה הזה –
פרק 84: הקרב על דמותה של העברית: שאלת המבטא והשפעות זרות (ג) / ד"ר יאיר אור
הפתעה: לא כל אנשי ועד הלשון רצו להשליט בשפה המתחדשת הגייה מזרחית-שמית או לראות בשפות השמיות בלבד מודל לחיקוי אלא הם גם ביקשו ליצור שפה מודרנית ומערבית * חלק ג בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***מהן השפות "הרעות" בעיני אנשי ועד הלשון ומהן השפות "הטובות", האם כדי לחדש מילים בעברית יש לשאול מילים מהערבית דווקא או שמא מהארמית, ואולי יש לראות דווקא בשפות אירופה(!) מודל לחיקוי.בחלק השלישי
פרק 83: כשהעברית נקרעה בין לשון המקרא לחז״ל (ב) / ד"ר יאיר אור
פרק המפריך את הטענה שמתכנני השפה התכוונו לחדש את העברית בשפת התנ"ך דווקא אלא היו בוועד הלשון קולות שקראו לאמץ את העברית המשנאית או לחרוג מהדקדוק המסורתי * חלק ב בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***הפרק הזה ינפץ לכם כמה מיתוסים: ועד הלשון לא בהכרח התכוון להחיות את שפת התנ"ך דווקא; אין מתאם מחייב בין אדם חילוני ומשכיל ובין עמדותיו שהעברית המתחדשת תהיה מקראית דווקא לעומת אדם דתי-רבני שיע
פרק 82: ההיסטוריה מלאת התהפוכות של ועד הלשון (א) / ד"ר יאיר אור
ההיסטוריה של ועד הלשון - הגוף שלימים יהיה האקדמיה ללשון: מה היו מטרות הקמתו, על המתחרים שהיו לו ועל מקורות המימון שלו (אל תשאלו!), וגם: מה הקשר בין אליעזר בן-יהודה לג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד * חלק א בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".***3 גלגולים שונים ומקומות שונים עבר ועד הלשון מאז היווסדו לראשונה בשנת תר"ן (1890) ועד שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית. בחלק מהזמן שה
פרק 81: השורש האתיופי של העברית / פרופ' אנבסה טפרה
למה הם כותבים משמאל לימין, האם יש מילים עבריות שהשפיעו עליה, והצצה למילים זהות באמהרית ובגעז (אתיופית) - על השפות האחיות של העברית שכמעט איש בארץ אינו מכיר באמת.***לפחות 4 פרטים מרתקים שלמדתי בפרק הזה: באמהרית אין שמות לאותיות האל"ף-בי"ת, המין הדקדוקי נקבע בדרך שונה לחלוטין מן העברית, הכתיבה משמאל לימין, ובניגוד לעברית אין מערכת זמנים משולשת של עבר, הווה, עתיד!בפרק תגלו מילים דומות לעברית (דם, זבו
פרק 80: "לצמצם את מספר החריגים בלשון" / ד"ר אורלי אלבק
גישה חריגה בשאלת מה נכון או לא בשפת העברית: הכללים חשובים מהיוצאים מהכלל ומההגייה הרווחת בציבור, יש להכשיר את יכַל אבל לא את יושן, יש לכתוב צוהוריים והיתלבש - וגם: אם יש לבצע שידוד מערכות בשם המספר, ומה ההרגשה להיות קול קורא במדבר בגישתו זו.***"הייתי מצמצמת את מספר החריגים בלשון עד מאוד כי החריגים הרבּים מעיקים וקשה לזכור אותם" - לד"ר אורלי אלבק יש גישה חריגה בשאלת התקן בשפת העברית. הכללים, ההכללו
פרק 79: שינויים ותמורות בקביעות האקדמיה ללשון / פרופ' חיים כהן
האם האקדמיה ללשון "נכנעת" לדוברים, למה הוא אינו כותב משכנתה אלא משכנתא, והאם הוא היה לוחץ על כפתור שיגרום לכול לדבּר לפי התקן (התשובה מפתיעה!) - קריאות כיוון בשאלת התקן העברי, וגם איזו ביקורת יש לו על פרסומי האקדמיה ללשון ברשת.***אפשר לסכם: אין מתכון. אין מתכון מסודר מתי לאשר מילה החורגת מן הכללים ומתי אין לאשרה, אבל בכל זאת יש קריאות כיוון מסוימות בשאלה המורכבת הזו כשבאים לפסוק מה תקין בעברית ומה
פרק 78: זואולוגיה ובוטניקה בשירות עולם הלשון / פרופ' זהר עמר
האם הנשר במקרא או הצב והשפן שבתורה הם אכן בעלי החיים המוכרים בימינו או שמא הנשר הוא עיט, הצב הוא חרדון והשפן הוא משהו אחר? האם האבטיח שבספר במדבר הוא מלון, והמלפפון שבמשנה הוא מין של דלעת? על תורת המיון והזיהוי של בעלי חיים וירקות.***למה לחשוד שחַיָה מסוימת שמוזכרת בתנ"ך או במשנה וכדומה אינה החיה המוכרת היום, ואיך יודעים לזהות מה החיה המקורית? בשיחה עם החוקר ד"ר זהר עמר דיברנו על זיהוי ב
פרק 77: השפה העברית – המאבק המזרחי הראשון / אופיר טובול
תיקון עוול היסטורי: התפקיד המכריע של הציבור המזרחי בחידוש העברית כשפת אם, במלחמת השפות בטכניון, במבטא העברי ובתרבות בארץ ישראל - פרק חשוב שמספר את הסיפור המלא, כולל אישים שקדמו לבן יהודה וכאלה שפעלו לצידו.***כשם שהסיפור המזרחי-ספרדי נעדר שנים רבות מהסיפור הציוני כך גם פועלם של יהודי המזרח בחידוש העברית לא קיבל את הבמה הראויה לו - ובפרק הזה אנחנו מתקנים עוול היסטורי.בשיחה עם החוקר אופיר טובול דיברנ
פרק 76: מגילת איכה – לשונה וסגנונה / פרופ' אד גרינשטיין
על צורות ארכאיות במגילה (רַבָּתִי, שָׂרָתִי) לצד צורות מאוחרות (מטרא במקום מטרה), על דו-משמעות מכוּונת במגילה, על האוסף הגדול של ביטויים וניבים בימינו שמקורם באיכה ועל המסקנה המרתקת שנובעת מהאקרוסטיכון במגילה - פרק מיוחד שמשלב בין עולם הלשון לעולם המקרא.***אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס - פסוק אחד שמזמן הערות ל
פרק 75: הוא מנסה להחיות שפות מתות / פרופ' גלעד צוקרמן
הוא גר באוסטרליה, ובעזרת התובנות מנס חידוש העברית הוא מנסה להחיות שפות מתות של ילידי המקום, האבוריג'ינים - איך הוא עושה זאת, מתי הוא יידע אם הוא הצליח ומי למען ה' גוזר עליו קופון בכל התהליך הזה ואיך.
***
אם מנתחים את נס חידוש העברית כשפת אם - האם אפשר לשכפל את ההצלחה בקרב שפות מתות אחרות? לפי פרופ' גלעד צוקרמן התשובה היא כן. לדבריו, לאחר שמבינים אילו דברים אי אפשר להחיות בשפות מתות - אפשר לדעת איך
פרק 74: זווית אישית עם רות אלמגור־רמון
האם היא מתקנת את העברית של ילדיה, כמה היא קיבלה בבגרות בלשון ("לא ציון טוב"), למה היא אינה ד"ר, ומי השפיע עליה ביותר בעולם הלשון – פרק אישי ומיוחד שעוסק בתחנות בזמן בחייה וגם בתובנות שלה על השפה העברית ועל הבינה המלאכותית.
***
האם הוריה שלה תיקנו את העברית שלה והאם היא מתקנת את ילדיה ונכדיה, על אילו תיקונים שתיקנה בעבר היא כבר ויתרה, והאם באמת הייתה ועדה בקול ישראל שפסלה שירים בגלל טעויות בעברית -
פרק 73: הלשון הייחודית של פרקי אבות / פרופ' שמעון שרביט
"מרבה נכנסים מרבה דאוון" (ולא: דאגה), "באשתו אמרו קול (ולא: קל) וחומר באשת חברו" - על נוסחאות מפתיעות במסכת אבות במגוון תחומים: אוצר מילים, תחביר, סגנון, הגה וצורות, כולל מילים יווניות במסכת.
***
נראה אם אתם יודעים: "לא ___ למד ולא ___ מלמד". אני מניח שרובכם חשב על: "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד", אבל יש גרסה אחרת והיא: "לא הבוֹיְשָן למד ולא הקוֹפְֿדָן מלמד". בפרק מיוחד על הלשון של פרקי אבות שוחחת
פרק 72: התשמו"ץ והשפעתו על העברית / פרופ' גלעד צוקרמן
על מילים שנשמעות עבריות טהורות אבל יש להן גם מקור לועזי (להיט, משקפיים, תייר), על תשמו"צים אצל חז"ל ובתנ"ך, ועל תשמו"צים מבית היוצר של אקדמיה ללשון - כל מה שרציתם לדעת התשמו"ץ: תרגום שומר משמעות וצליל
***
מי מתאים יותר מלדבר על תשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל) מאשר אבי מולידו של השם - פרופ' גלעד צוקרמן? בשיחה עימו דיברנו על מהו תשמו"ץ (אין כמו דוגמה: להיט - מילה מחודשת בהשפעה כפולה: ל-ה-ט העברי ו-
פרק 71: שפות משונות ומילים מפתיעות / פרופ' גלעד צוקרמן
כמה שפות יש בעולם, מדוע בכל שבועיים נכחדת שפה אחת מן העולם(!) והאם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג – מסע לשוני מסביב לעולם ובו תכירו מילים שלא ידעתם שאתם צריכים, מה המילה הכי בין-לאומית היום ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך.
***
האם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג, באיזו שפה יש 26 שמות שונים לסוגי שפמים שונים, ומה המילה הכי בין-לאומית היום? (והיא אינה "או-קיי"!) – שיחה עם פרופ' גלע
פרק 70: מהפכת הלשון בצה"ל - הוא האחראי לה / שמשון הופמן
יועץ הלשון המיתולוגי של צה"ל מספר על השינויים שחולל בעולם הלשון בצבא: שינוי הכתיב במצבות ובשלט בכניסה לקריה, על טעויות ההגייה בתפילת אל מלא רחמים, על המילון הצבאי שכתב, וכיצד פעל כשאמרו לו שהוא "מבזבז את כספי הצבא על שטויות".
***
הוא מעולם לא התראיין - עד עכשיו. האיש מאחורי מהפכת הלשון צה"ל מדבר על שלושת העולמות שבהם טבע את חותמו בלשון הצבא: עולם הכתיב, עולם המינוח ועולם ייעוץ הלשון.
*עולם הכתיב -
פרק בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב
מי המציא את האל"ף-בי"ת, האם במקרה שמות האותיות בעברית דומים לשמות ביוונית (אלפא, ביתא, גמא וכו') ואיך התפתח הכתב מכתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? פרק שעוסק בכתב העברי הקדום והשתלשלותו עד ימינו אנו.
***
זה רק מקרה שאל"ף-בי"ת נשמע דומה לאלפא-ביתא או ל-A, B? מי המציא את הכתב, ומי המציא את האל"ף-בי"ת שלנו (או שהוא אינו שלנו במקור), ואיך התפתח הכתב מִכּתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו?
שיחה עם פרופ'
פרק בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה - מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן
הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא: וַיְדַבֵּר במובן דיבר, יָשִׁיר במובן שר, כולל הסבר על נקודות מבט שונות על "זמנים" והסבר מדוע הצורה "אהבתי" במובן "אני אוהב" כשרה למהדרין.
***
מה ההיגיון בצורה המקראית אָז יָשִׁיר - "אז" זמן עבר, "ישיר" עתיד? מדוע מופיע וַיְדַבֵּר (וידבר ה' אל משה לאמר) שנראית כמו עתיד (ידבר) אבל משמעה עבר (דיבר)?
פרק שעוסק במערכת הזמנים במקרא - מערכת השונ
פרק 69: מסורות העברית שנכחדו / ד"ר דורון יעקב
מפתיע: במסורות העדות כמעט שאין הקפדה על כללי הדגשים בבג"ד כפ"ת, יש הצדקה להגיות שהיום נחשבות לא תקניות, ויש 3 מסורות הגייה למילה "אמתלה" - על הכוח הגדול של מסורת ההגייה שבעל פה והשפעתן על התקן בעברית ימינו.
***
יש 3 מסורות עיקריות של הגיית העברית: ספרדית, תימנית ואשכנזית, אבל בפועל בעברית ימינו יש נטייה ברורה למסורת האשכנזית דווקא על חשבון שאר המסורת. למה? בשיחה עם ד"ר דורון יעקב דיברנו על המסורות
פרק 68: דוד ילין – ממובילי מהפכת הלימוד בעברית / ד"ר רות בורשטיין
הוא חתום על כמה דברים מעניינים בתחום העברית: הוא ממקימי המוסד שלימים יהיה האקדמיה ללשון והמוסד שלימים יהיה האוניברסיטה העברית, הוא הקים גן ילדים שידברו בו רק בעברית, הוא כתב ספרי לימוד בעברית למורים והפך את העברית לשפת ההוראה, היה לו תפקיד בולט ב"מלחמת השפות" והוא גם חידש מילים בעברית (קלמר, בדיחה, מצלמה).
***
"אם היה אליעזר בן יהודה מחיה לשון הדיבור, הנה היה דוד ילין מחיה לשון ההוראה", כתבו עליו
פרק 67: הבינה המלאכותית והשפעתה על העברית / יאיר ליפשיץ וניר מרמור
פרק 67: הבינה המלאכותית והשפעתה על העברית / יאיר ליפשיץ וניר מרמור by ירעם נתניהו
פרק 66: הוראת עברית כשפה שנייה / הלה קובלינר
"עברית קשה שפה" - אמת או בדיה, למה ברמת המתחילים נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, ומה הנושא הלשוני שהכי קשה לתלמידים לקלוט - פרק מיוחד שכולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה.
***
איך מתחילים ללמד עברית עולה חדש שאינו יודע מילה בשפה, באילו טריקים משתמשים ואיך נכון לנצל את ההנגנה בדיבור וגם את שפת הגוף כדי להקנות מילים חדשות. בשיחה עם הלה קובלינר - מומחית להורא
פרק 65: הרב קוק נגד בן-יהודה / הרב פרופ' נריה גוטל
על גישתו של הרב קוק לעברית: ערך לאומי או אמצעי לדבר נעלה יותר, האם בשיעוריו הוא דיבר בעברית או ביידיש והאם הוא חידש מילים בעברית, וגם: האם תמיד הוא כתב בניסוחים פתלתלים ומורכבים וגם דיבר ככה? – על גישתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשפה העברית.
**
האם ראה הרב קוק בעברית ערך עליון, כמו בן יהודה, או שהוא תיעדף ערכים אחרים? האם הרב קוק העדיף ללמד בעברית גם אם חלק מהשומעים לא יבינו את דבריו או שהוא העדי
פרק 64: מגילות ים המלח ותעלומות הלשון שפתרו ושיצרו / ד"ר חנן אריאל
האם צריך לתאר מחדש את העברית בגלל המגילות, מה תרומתן הגדולה למחקר העברית, ועל התרומה שיש למגילות בהכרת מסורות דיבור שלא הכרנו.
***
באיזה כתב כתבו את המגילות שנמצאו באזור ים המלח - בכתב שלנו או בכתב העברי העתיק, האם לשון המגילות דומה יותר ללשון המקרא או ללשון חז"ל, והאם הארמית והיוונית השפיעו עליהן.
בשיחה עם ד"ר חנן אריאל דיברנו על מגילות ים המלח (ובשמן האחר: מגילות מדבר יהודה או מגילות קומראן) ועל
פרק 63: העברית כזהות לאומית - ז'בוטינסקי שלא הכרתם / פרופ' אריה נאור
איך אידאולוג כמוהו הציע לכתוב את העברית באותיות לטיניות, באילו נושאים הוא חלק על בן-יהודה, על תרגיל ההגייה שכתב לשחקני הבימה, ומה הסיבה שהפסדנו איש לשון כמוהו – על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית.
***
לא רק איש פוליטי, ראש בית"ר ומפקד האצ"ל - פרק מיוחד על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית.
ז'בוטינסקי דרש שבתנועת בית"ר ידברו רק עברית (ומי שלא - שיעזוב!), קרא ללמד בבתי
פרק 62: לשונו של הרמב"ן / ד"ר אליאור בביאן
ממה הושפע הרמב"ן יותר - מלשון המקרא או מלשון חז"ל, מה יחסו של הרמב"ן לארמית, כיצד השפיעה הערבית על לשונו, ואילו מילים בעברית הוא חידש.
***
הרמב"ן חי בימי הביניים, אחרי תקופת המקרא ואחרי תקופת חז"ל, וכשהוא כתב את פירושו לתורה האם הוא הושפע יותר מלשון המקרא או מלשון חז"ל? ד"ר אליאור בביאן כתב דוקטורט בנושא, ובפרק "בקולולושה" הוא מציג את ממצאיו במגוון זוויות ותחומים:
אוצר המילים (עץ המקראי לעומת אילן
פרק 61: שפת הסימנים הישראלית / יהונתן שיוביץ
למה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית, כיצד מפסקים בשפה חזותית ואיך גבות העיניים תורמות לעניין, וגם: מה אפשר ללמוד על שפת הסימנים מסיפור זהבה ושלושת הדובים.
***
מי המציא את האל"ף-בי"ת של שפת הסימנים, איך ממציאים סימנים למילים חדשות (אינסטגרם וטיקטוק, למשל) או לפוליטיקאים ומפורסמים חדשים, ולמה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית (הידעתם? יש שפת סימנים אמריקאית ושפת סימנים בריטית והן שונות לחלוטין!).
בשי
פרק 60: זה מחותך, ביצות, נתנתי – "שגיאות" לשון של ילדים / פרופ' דורית רביד
ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים.
***
המסקנה: בעזרת יכולות הקֶשב והזיכרון שלהם אפילו ילדים בני שנתיים(!) עוסקים כל הזמן בסטטיסטיקה ובייצור הכללות. המסקנה הזו מסבירה שלל "שגיאות" לשון שהם אומרים: ביצה-ביצות, איש-אישים (פה ההסבר פשוט), נפרק לעומת
פרק 59: מסתורין-סתר, כלב-לב: על קשר מטעה בין מילים / ד"ר גבריאל בירנבאום
האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת.
***
אטימולוגיה עממית הכוונה להסבר לא נכון של מקור של מילה. למשל: הגיוני לחשוב שיש קשר בין המילים חרב ולהחריב, ובין המילים מסתורין וסתר, אבל בפועל אין קשר כזה. איך יודעים שאין קשר כזה, והאם יש אטימולוגיה עממית בתנ"ך וגם בחז"ל?
בפרק שהוקלט בפ
פרק 58: לשון הטוקבקים: איך מעבירים מסר במילה אחת? / ד"ר הילה שובלי-פולק
יש כמה מסקנות מפתיעות מאוד בפרק: השימוש הדל באימוג'ים (פרצופונים), שימוש מועט בסלנג ובעברית נמוכה, וגם פנייה רבה יחסית להיגיון ולא רק לרגש. פרק "קולולושה חי" מיוחד בנושא עולם התגוביות.
***
אם בעבר חששנו שהכתיבה בעולם הדיגיטלי תרדד את העברית, הממצאים מראים שבעולם התגוביות בשיח הפוליטי העברית שולטתתתתתתת!!! זו עוד מסקנה מפתיעה מהשיחה שלי עם ד"ר הילה שובלי-פולק על לשון התגוביות-טוקבקים בשיח הפוליטי.
פרק 57: האם עברית ימינו פוגעת בקדושת העברית? / ד"ר גבריאל בירנבאום
תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים.
***
לא אחת שמעתי תלונות שהעברית שלנו אינה לשון קודש כי היא שינתה מילים ששימשו בתנ"ך: בתנ"ך הן שימשו בקודש ואילו היום הן משמשות לחול, כמו משכן (בתנ"ך: משכן העדות, היום: משכן הבימה), מכהן (בתנ"ך: מכהן בבית המ
"קולולושה" פרק 56: עגבניות, גזר ובצל – מתי ביחיד ומתי ברבים? / ד"ר קרן דובנוב
מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, ומדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות.
***
תחשבו רגע מה אתם קונים: ריבת תות או תותים, ריבת אפרסק או אפרסקים? חשבתם פעם מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל בשוק על השלט כתוב: עגבנייה (ביחיד) ב-9.90 ש"ח לקילו; מדוע אנחנו אוכלים עדשים
פרק 55: ככה תזהו ספר או שיר מתורגמים / עם צור ארליך - מתרגם ומשורר
מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, האם תרגום הוא יצירה חדשה של המתרגם, איך מצליחים לתרגם קטע שיש בו משחק מילים, ומהם שלושת העקרונות המרכזיים שחשוב לדעת כדי להיות מתרגם טוב הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה
***
כשניגשים לתרגם ספר או שיר – איך ניגשים למלאכה ומה שיטת העבודה: מתרגמים עמוד עמוד? מתרגמים כמה שעות ברציפות או מעט מעט? בשיחה עם המתרגם והמשורר צור ארליך שוחחנו על שיטת העבודה שלו, וגם על איך ה
פרק 54: ועדת השמות הממשלתית: אֵילו שמות היא פוסלת ולמה / פרופ' יואל אליצור
מה עושים כשיש פער בין השם הרשמי שנתנה הוועדה ובין השם בפי תושבי המקום, מה קורה כאשר שר בממשלה בא לטקס חנוכת מקום על שמו בעוד הוועדה פוסלת את השם, כיצד השם הלועזי "רמת טראמפ" עבר את הוועדה אשר מתנגדת לשמות לועזיים, וגם על מחלוקות פוליטיות בוועדת השמות הממלכתית
***
מה אתם יודעים על ועדת השמות הממלכתית – הוועדה שקובעת את שמות המקומות בארץ? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור, חבר בוועדת השמות, גיליתי שלוועדה
פרק 53: עולם הלשון בשירות עולם הגאוגרפיה וההיסטוריה / פרופ' יואל אליצור
איך ניגשים לחקור אם שם מקום נתון הוא השם המקורי, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות יישובים עתיקים, והאם יש קשר בין פלסטין ובין פְּלֶשֶת ופלישתים, וכיצד קרה שדווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור שוחחנו על איך מזהים שמות מקומות עתיקים וכיצד מוודאים שמות עתיקים מן העבר.
***
פרופ' אליצור שיתף מהן העקרונות לזיהוי שם מקום עתיק, והסביר את פירוש שמות הערים: טבריה,
פרק 52: למה לאקדמיה ללשון אין שם עברי? / פרופ' משה בר-אשר, הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון
האם האקדמיה ללשון תכשיר בעתיד את הצורה "שלוש שקל", למה אין צעירים בקרב חברי האקדמיה, מה דעתו על "השפה המגדרית" ומה האתגר הגדול ביותר של העברית היום – שיחה פתוחה עם הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון העברית.
***
לאחר כ-30 שנות כהונה פרופ' משה בר אשר פורש מפקידו כנשיא האקדמיה ללשון ומשתף איך הוא מרגיש כשהוא שומע "הנשיא לשעבר", מה הדבר שהוא הכי גאה שעשה בעת כהונתו ועל מה הוא מצטער שלא הספיק לעשות, וגם נותן
פרק 51: לשון הפיוט הספרדי בעידן "תור הזהב" / פרופ' אפרים חזן
למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית.
***
המשך היסטורי של הפרק הקודם שעסק בפיוט הקדום: בשיחה עם חוקר הפיוט פרופ' אפרים חזן דיברנו על השאלה מדוע הפיוט הארץ ישראלי הקדום לא השפיע על שירת ספרד, סקרנו את המשוררים הגדולים בתור הזהב, הכרנו את כללי השירה והלשון הנוקשים שכתב משה אב
פרק 50: לשון הפיוט הארץ־ישראלי הקדום / פרופ' אפרים חזן
מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל.
***
מדהים שמילים שהומצאו לפני שנים רבות רק לצורך שירה משמשים עד היום. זה מה שקרה למילה תֶשֶר – בעבר חלופה למילה תשורה והיום חלופה לטיפ. בשיחה עם פרופ' אפרים חזן דיברנו על עולם הפיוט הקדום: הפיוט הקדם קלסי והפיוט הקלסי - על ההבדלים
פרק 49: "התחנה הבאה": על עולם הכריזה, הקריינות והלשון / הקריין אייל גלברג
למה הוא אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד, האם הוא מקריין במלעיל או במלרע את שמות התחנות "שוק הכרמל" ו"אלי כהן" והאם גוגל-מוגל באמת עוזר כשצרודים – שיחה עם הכרוז והקריין אייל גלברג.
***
תתפלאו אבל הקריין שמקריין את שמות תחנות האוטובוס אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד. למה ואיך הוא יודע לקריין זאת נכון - בשיחה מיוחדת עם הקריין והכרוז אייל גלברג, האיש מאחורי "סליחה, מסכה" ו"התחנה הבאה" בתחבורה הציבורית
פרק 48: העברית בראי ההיסטוריה (ג) – מגירוש ספרד עד ימינו / ד"ר חנוך גמליאל
למה המשיכו המגורשים לשמר את שפת ארץ מוצאם, איך קרה שבניגוד לדעתו של הרצל וכנגד כל הסיכויים חזרה העברית להיות השפה הרשמית, כיצד השפיע העידן המודרני (האמנציפציה ועוד) על העברית, מה ארגון אונסק"ו מנסה ללמוד מאיתנו ומהן המסקנות המעשיות מסדרת הפרקים הזו.
***
בחלק השלישי והאחרון במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו במה שקרה לעברית לאחר גירוש ספרד וגירוש יהודי אשכנז - גי
פרק 47: העברית בראי ההיסטוריה (ב) – תקופת חז"ל עד גירוש ספרד / ד"ר חנוך גמליאל
על ההשתלטות של הארמית על העברית, על ההשפעה של כישלון מרד בר כוכבא על העברית, ועל עליית הנצרות והאסלאם והשפעתן על העברית – החלק השני במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל
***
בחלק השני של המסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו בתקופת לשון חז"ל דרך ימי הביניים עד גירוש ספרד. בפרק דיברנו על מגוון נושאים:
בחלק השני של המסע ההיסטורי המשלב את מעמד
פרק 46: העברית בראי ההיסטוריה (א) – תקופת המקרא / ד"ר חנוך גמליאל
על הקשר בין שפה לזהות לאומית, באיזו שפה דיבר אברהם אבינו, על להגים בעברית שבימי המקרא ועוד – חלק ראשון מתוך שלושה המציג את הסיפור ההיסטורי של השפה העברית, מסע של כ-4000 שנה!
***
באיז שפה דיבר אברהם אבינו, מה היו השמות הקדומים של השפה עברית ועל הקשר בין שפה ובין זהות לאומית – בשיחה עם ד"ר חנוך גמליאל, מחבר הספר "מכל הלשונות" יצאנו למסע אל ההיסטוריה של העברית – למן הימים שלפני אברהם אבינו ועד החזרה
פרק 45: מרוקאי, תימני, רוסי – מסע בין מבטאים בעדות ישראל / ד"ר אורי מלמד
עברית במבטא מרוקאי, עברית במבטא תימני, עברית במבטא רוסי ועוד – מסע בין עדות ומבטאים בישראל, ומה מאפיין כל מבטא ומבטא.
***
למה כשעולים מרוסיה מדברים עברית הם הוגים את הה"א כמו חי"ת ולמה אצל עולים מהונגריה אין חי"ת בכלל, איזו הגייה משקפת השירה של עופרה חזה לעומת גילה בשארי, ועל ההגייה המיוחדת של תנועת a בפרסית – בפרק שכולו מסע בין תרבויות, עדות ומבטאים תבינו טוב יותר את הרי"ש האמריקאית, למה עולי מרו
פרק 44: העברית המשוערבת – עברית בלבוש ערבי / ד"ר אורי מלמד
אוצר מילים, מין דקדוקי ומבנים תחביריים – תכירו את העברית המשוערת בימי הביניים: כותבים בעברית אבל חושבים בערבית, ויש לכך השפעות על העברית, כולל על עברית ימינו!
***
זה ניב עברי שאינו מוכר דיו: העברית המשוערת (ועוד שמות לה: עברית תיבונית או ערבית יהודית) – עברית ששימשה בימי הביניים גם בכתיבה (ספרותית ומתורגמת) וגם דיבורם של היהודים בתקופה הזאת.
רס"ג כתב את אמונות ודעות בערבית-היהודית (ערבית באותיות
פרק 43: למה ערבים אומרים "ביוף"? על השפעת העברית על הערבים בישראל / ד"ר עבד אלרחמן מרעי
לא מקובל עליי, ברוך ה', ביוף - מבחינת המיעוט הערבי בארץ, העברית הקטנה שלנו היא השפה הגדולה, ולכן בפועל משפיעה על הערבית גם באוצר המילים וגם בביטויים. ומה חושבים על כך הערבים ברחבי העולם?
***
תמיד מדברים על השפעה של שפות העולם הגדול על העברית הקטנטנה שלנו, והינה בפרק הזה המשוואה מתהפכת - העברית היא השפה הגדולה והיא משפיעה על אחותה הקטנה - הערבית שבפי הערבים שחיים בישראל.
ערבים רבים שחיים בישראל מש
פרק 42: סבבה, אחלה, יצאת גבר – השפעת הערבית על העברית / ד"ר עבד אלרחמן מרעי
בן יהודה ראה בה שפה אחות שאפשר לחדש בה מילים, ז'בוטינסקי ואחד העם לא הסכימו עימו, אבל הערבית לא שאלה איש והשפיעה על העברית במגוון תחומים. שיחה על ההשפעה מימי הביניים ועד ימינו: ביטויים שאולים (יצאת גבר!), "גיור" מילים (התבאס, לכייף) ועוד הפתעות.
***
המפגש בין עם ישראל לערבים החל לפני שנים רבות, וּכבר בתנ"ך מופיעה המילה "ערבי".
יש ארבע תחנות מרכזיות של מגע בין העברית לערבית, ובכל תקופה שאלנו מן הע
פרק 41: "כשאתה נכנס להיריון" - שימושים מיוחדים ל"אתה" / פרופ' זהר לבנת
לימדו אתכם ש"אתה" משמש רק לנוכח זכר? תחשבו שוב. בפרק תכירו "אתה" בפנייה של אישה לאישה גם בדיון בנושאיים נשיים, "אתה" שאינו פונה למי שמולי אלא למישהו כללי, וגם כמה מילים על העברית המאתגרת של מרב מיכאלי
***
גם כשאישה מדבר אל אישה וגם כשהיא מדבר על הנושאים נשיים למהדרין אפשר לשמוע משפטים כמו "כשאתה נכנס להיריון" או "בתור מפקדת אתה נחשף לסיפורים ממש מעניינים ועצובים" (אינכם מאמינים? יש הקלטות בפרק).
פרק 40: חקר השיח: למה אנחנו אומרים "בקיצור", "בוא" ו"אז..." / פרופ' זהר לבנת
"בקיצור" שאינו מקצר שום דבר, "טוב" שאנו אומרים דווקא כשאנחנו איננו מסכימים, "בוא" שאינו בקשה שמישהו באמת יבוא אליי - פרק על סַמָנֵי שיח: מה התפקיד שלהם, מתי משתמשים בהם ולמה לא כדאי להתעצבן על "כזה כאילו" בשיח דבור.
***
"טוב, אנחנו מאחרים", "אז מה?", "כזה כאילו", "בוא, תרגיע" - בכל הדוגמות האלה יש מילים שאינן בשימוש המקורי שלהן. ה"טוב" אינו טוב באמת כי אנחנו מאחרים, ה"אז" אינו קשור לזמן עבר, ה"כאי
פרק 39: אימא, צוהריים, הכול: השיקולים בקביעת כללי הכתיב המלא / עם פרופ' יוסף עופר
מאחורי הקלעים של כללי הכתיב חסר הניקוד: ההחלטה לכתוב צוהריים בוי"ו, אימא ביו"ד, ההבדל המבלבל בין כל־ ובין הכול, למה נכון לקבוע כללים אחידים לכתיב, ומדוע כלליים שנועדו לציבור הרחב מחייבים ידע בניקוד - יֶדע שאין לרוב הציבור.
***
אם הכללים נועדו לציבור שאינו יודע לנקד מדוע חלק מכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) מצריכים ידע בניקוד, מה הסיבה שהחליטו שנכון לקבוע כללי כתיב אחידים ולא שכל אחד יכתוב כרצונו כל
פרק 38: צעצוע, חשמל, אקדח – מילים מהתנ"ך שהשתנתה משמעותן / ד"ר גבריאל בירנבאום
בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל מקורן עתיק יומין, כמו חשמל ומרגמה. בפרק תגלו מה משמעותן בתנ"ך, אילו תמורות ושינויים חלו במילים עד משמעותם בימינו ואיך קרה אותו שינוי או התרחבות במשמעות.
***
הנביא יחזקאל ראה חשמל וברור שהוא לא ראה את החשמל במשמעות ימינו. בבית המקדש היו צעצועים וברור שאין הכוונה לכלי המשחק לילדים. בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל מקורן עתיק יומין, וכמו כן יש מילים שדובר עברי
פרק 37: ביטויים שלא דמיינתם שעברו "גיור" לעברית / עם ד"ר אורי מלמד
אין נביא בעירו, מלח הארץ, חמור נושא ספרים - אלה ביטויים ופתגמים מהנצרות ומהאסלאם ש"גוירו" לעברית. בפרק תגלו איך זה קרה, מדוע איננו מרגישים בזרותם ואילו עוד ביטויים ופתגמים חדרו לעברית משפות זרות.
***
אין נביא בעירו נשמע ביטוי שמקורו בתנ"ך וחמור נושא ספרים נשמע כמו ביטוי מלשון חז"ל. העובדה המפתיעה היא שהביטויים האלה לקוּחים או מהנצרות או מהאסלאם – מהברית החדשה או מהקוראן.
בפרק חי של קולולושה (פר
פרק 36: מסובין, אימא, סגי נהור – השפעת הארמית על העברית / ד"ר חיים דיהי
המילים הראשונות שכל תינוק לומד - אימא ואבא - מקורן בארמית. איך זה קרה, מה לא בסדר בצירוף "מחד גיסא ומאידך" והיכן עד היום אנשים מדברים ארמית.
***
לא רק קדיש, כתובה והא לחמא עניא - המפגש בין הארמית לעברית עתיק יומין. כבר בתנ"ך יש מילים ארמיות כבר בספר בראשית וכמו כן יש פרקים שלמים בספר דניאל ובעזרא ונחמיה. גם בעברית שלנו יש מילים ארמיות רבות, כולל המילים הראשונות שכל תינוק לומד: אימא ואבא.
בפרק חי
פרק 35: הסיפור שלא סופר: תרומת הגננות להתחדשות העברית כשפת אֵם / פרופ' צביה ולדן
מי היו הגננות הראשונות שלא ידעו עברית כשפת אם ולא רצו להיות גננות אבל בשל אהבת העברית והעם היו החלוציות בתחום, ואיך קרה שהסיפור הדרמטי הזה בתולדות העברית אינו נלמד במערכת החינוך - פרק מיוחד שהוקלט בפני קהל.
כולנו מכירים את תרומתו של בן יהודה להתחדשות העברית, אבל הסיפור של קומץ גננות נחשוניות צעירות ותרומתן לשיבת העברית לשמש כשפת-אם אינו מוכּר.
בפרק חי של קולולושה שוחחתי עם פרופ' צביה ולדן על איך
פרק 34: הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית / פרופ' משה פלורנטין
גלו מה הדבר המוזר ביותר שביקשו מן האקדמיה לחדש לו מילה, איך נולדת מילה חדשה בעברית, מה הבעיה בהֶלחם של מילים, ואיך קוראים ל"כלי הזה של קוביות הקרח" - פרק מיוחד לשבוע העברית מתוך אירוע של האקדמיה ללשון.
***
כמה זמן עובר מהרגע שמציעים לאקדמיה ללשון מילה עברית ועד שהיא מאושרת בוועדה, מי חבר בוועדה הזו, מהן הדרכים לחדש מילים, ומה רע בשיטה שרבים אוהבים - הֶלחם של שתי מילים. על זאת ועוד בשיחה מיוחדת ל
פרק 33: מרס"ג עד רד"ק: סקירה של מדקדקי ימי הביניים / פרופ' יוסף עופר
על מלחמות לשון שנמשכו שנים ומי ניצח בהן, מי כתב את המילון עברי הראשון ומי חתום על גילוי השורש התלת־עיצורי בעברית - הכירו את הדמויות המרכזיות שהניחו את היסודות בעולם הלשון והדקדוק בימי הביניים.
הרב סעדיה גאון (רס"ג), רד"ק, דונש, שמואל הנגיד - חלק מהשמות מוכרים לכם מכל מיני במות אחרות, כמו פרשנות המקרא, עולם הפיוט ואפילו שם רחוב, ובפרק הזה תכירו את הדמויות המרכזיות שהניחו את היסודות בעולם הלשון והד
פרק 32: איך הוגים "שפע יששכר" - על בעלי המסורה / פרופ' יוסף עופר
מה בדיוק עשו בעלי המסורה, איך המפעל שלהם משפיע השפעה עצומה עד ימינו, מדוע יש כתיב וקרי במקרא, ומה התנ"ך המדויק ביותר שכדאי לקנות.
***
הם חתומים על מפעלים אדירים (התקנת הניקוד וטעמי המקרא, ושימור הנוסח בתנ"ך) אבל כמעט שאין מכירים אותם ואין יודעים עליהם פרטים. מיהם אותם בעלי מסורה מסתוריים, למה הם ספרו אותיות בתנ"ך, ואיך ההערות שהם כתבו על התנ"ך משפיעות השפעה עצומה עד ימינו במגוון תחומים, כולל לשוני
פרק 31: הבלשן שעל שמו יש מכתש בירח / פרופ' לובה חרל"פ
הוא היה אסטרונום, אסטרולוג, פילוסוף, מתמטיקאי, משורר ופייטן, פרשן מקראי ובלשן ולכן לא מפתיע ששמו הגיע עד הירח, כפשוטו. בפרק תגלו מה אבן עזרא חידש, מה הוא שכלל, מה הוא חשב על לשון חכמים, מה הייתה גישתו לארמית ועוד סוגיות מעניינות.
***
"דע כי המילות הם כַּגופות, והטְעמים הם כַּנשמות, והגוף לַנשמה כמו כלי" (אבן עזרא), כלומר כשם שהגוף הוא כלי לנשמה – כך המילים הן כלי לָטְעמים, כלומר לרעיון או לתוכן,
פרק 30: הכוח המאגי של המילים / פרופ' שמעון שרביט
מה הסיפור של "בלי עין הרע", מה לא בסדר במילה "כושי", באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שבוא תבוא
***
למילים יש כוח, והפרק הזה מוקדש לכוחן המאגי של המילים ולדרכי ההתגוננות המילולית נגד אותו הכוח. עוד הפרק עוסק בטאבו ובלשון נקייה בספרות העברית הקדומה.
בשיחה עם פרופ' שמעון שרביט דיברנו על מילים שאסור להגיד בשל סיבות שונות - מפני
פרק 29: מה ההבדל בין עץ לאילן? הכול על לשון חכמים / פרופ' שמעון שרביט
בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותי, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה".
***
יש שטענו שלשון חכמים לא הייתה לשון חיה וטבעית אלא מלאכותית, כזו שרק כתבו אותה אבל לא באמת דיברו אותה. האם הם צדקו, ואיך בכלל יודעים לבדוק את זה?
בשיחה מיוחדת עם פרופ' שמעון שרביט, מחשובי החוקרים של לשון חכמים, דיברנו על הראיות שלשון
פרק 28: שאילת מילים לועזיות - איום אמיתי על העברית? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום
בפרק תכירו שאילת מילים גלויה לצד סמויה, תגלו את הקשר הצלילי הלא מקרי בין אוויר ל-Air, ובין בסיס ל-Base, ומה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין "מכונית", "עיתון" ו"לוויין".
***
כבר בתנ"ך יש מילים משפות זרות: תיבה וטנא ממצרית, היכל ואשף מאכדית, דת ופרדס מפרסית, זמן וכשר מארמית ועוד. התהליך נמשך בלשון חכמים, כגון אוויר ובסיס מיוונית, וגם בימי הביניים, כגון מֶרכז ולחן מערבית, ושאילת מילים משפ
פרק 27: יש דבר כזה "עברית נכונה"? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום
איך מחליטים מהי העברית הנכונה: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים ואולי לשון ימינו? ואם כל לשון משתנה ומתפתחת - מדוע האקדמיה ללשון מנסה "לחנך" את הציבור? על זאת ועוד נושאים מרתקים בפרק מיוחד במינו.
אנשים רבים מתלוננים שהיום "כבר לא מדברים עברית נכונה" וש"אי אפשר להבין את הנוער" ולכן העברית בסכנה. בפרק הזה ניסה ד"ר גבריאל בירנבאום להשיב על כמה תהיות בסיסיות:
א. אם העוּבדה היא שכל שפה חיה בע
פרק 26: עריכה לשונית: טיפים לקהל הרחב / עם ד"ר לאה צבעוני
האם תקין להטיל פסיק לפני וי"ו או לפתוח משפט בוי"ו, מה לומדים מ"בראשית ברא אלוהים" על סדר המילים ומה ההבדל בין מקף לקו מפריד. וגם: מניין האומץ שלה לבקר את העריכה הלשונית בפרסומי האקדמיה ללשון.
***
"לא סוקלים אותך באבנים כשאת מגיעה לאקדמיה ללשון העברית?" שאלתי את ד"ר לאה צבעוני.
ד"ר צבעוני היא עורכת לשון ותיקה, ובאחד הספרים שחיברה היא מציגה לעיני כול טעויות בספרים שכתבו סופרים כמו דוד גרוסמן וא"ב
פרק 25: אלפיים שנה בספר אחד - שירה על שפה העברית / עם ד"ר לאה צבעוני
שיחה על הספר "עורי שפת עבר - אלפיים שנות שירה על השפה העברית": מי הגדיר את הספר "עבודת חיים", למה יצאה מגדרה ד"ר צבעוני כדי לשבץ שיר מסוים, והאם ילחינו את השירים שבספר. וגם: לאה נאור, שלומית כהן אסיף, אבשלום קור ועוד משוררים ואישים מקריאים משיריהם על העברית.
***
870 שירים יש באסופת השירים על השפה העברית, ולא יכולתי שלא לתהות בכמה שנות עבודה מדובר ומניין מתחילים את המפעל הזה.
בשיחה עם ד"ר לאה צבע
פרק 23: שֵם חיבה, שֵם שני ושֵם של טייס - הכול על השֵם הפרטי שלכם / ד"ר רוביק רוזנטל
כשאתם שומעים "אופיר" אתם חושבים על טייס ו"תהילה" על דתייה או דתל"שית? שיחה על שמות מוזרים (חולדה), שמות "זקנים" (שרגא) או "שליליים" (יורם), והאם שמות חיבה הוא מאפיין יהודי־ישראלי דווקא.
***
בתנ"ך יש שמות "מוזרים" כמו חולדה, עכבר, חמור, שפן, ובשיחה עם ד"ר רוביק רוזנטל ניסינו להבין מה למען השם הם חשבו לעצמם. גם שאלנו למה מתוך 12 בני יעקב רק חלק מהשמות "תפסו" וחלק לא: יששכר וזבולון כמעט שאין, בניגוד
פרק 22: מה שם המשפחה שלכם אומר עליכם? / ד"ר רוביק רוזנטל
מי המציא את שם המשפחה, מתי ולאיזה צורך? למה יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים? חוץ מסיבות פמיניסטיות, מה הסיבה לשני שמות משפחה? פרק שמוקדש כולו מוקדש למשפחה. לשם המשפחה
***
תחשבו על זה: שמות פרטיים ותיקים יותר משמות משפחה, אבל בכל זאת יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים. למה?
5% מהנשים נושאות שני שמות – שם הנערות ושם המשפחה של הבעל. חוץ מסיבות פמיניסטיות, מה הסיבה לכך?
יש שמות משפחה הבנויים מראשי תיב
פרק 21: השפעת הטכנולוגיה על העברית / עם יובל פינטר
מה הטלפונים החכמים, וואטאספ, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, אמוג'ים-פרצופונים ועוד – כל הטכנולוגיה הזו - עושה, עשתה ותעשה לעברית? האם היא משנה אותה, ואם כן, כיצד?
***
פעם מבוגר היה מי שלא הכיר את הסלנג של הצעירים, אבל היום מבוגר הוא מי שאינו משתמש בפרצופונים (אמוג'ים) בהודעות שלו – כך ראיתי שכתבה העיתונאית אמילי עמרוסי, והיא צודקת.
היום יש יותר משלושת אלפים פרצופונים, ועוד היד נטויה; יש מילון אמוג'י,
פרק 20: מתי בדקתם חרב חדשה על עובר אורח תמים? / עם אסף אשתר
מה הוא רוצה שיכתבו על המצבה שלו, איך נולד "יש לי יש לי יש לי" והאם מתוכנן איחוד של הקומדי סטור? השחקן והקומיקאי אסף אשתר בשיחה על הומור ועברית - פרק שמח במיוחד לרגל פורים.
***
מי הקומיקאי הישראלי שהשפיע עליו ביותר, כמה הוא קיבל בבגרות בלשון, מתי יהיה איחוד של הקומדי סטור - השחקן, הקומיקאי ואיש המילים אסף אשתר הגיע לקולולושה ושוחחנו על מגוון דברים: טעויות משעשעות בהבנת מילות שירים (למשל בשיר של יוב
פרק 19 "חי": בחדשות לא מוצאים מילה בלעדיה / עם רות אלמגור-רמון
האם מעצבן אותה כשאומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה", מה בדיוק עושה יועץ לשון ולמה צריך אותו, למה בפרסומות ובחדשות יש "עברית מוזרה" כמו בננה וכתבתם במלרע, ולמה יש לה מקלט רדיו גם באמבטיה. קולולושה בפרק מיוחד שהוקלט בפני קהל.
***
כמה פעמים ביום יש לה "גלינגים" באוזניים? האם מעצבן אותה שכשמציגים אותה אומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה"? האם נכונה השמועה שיש לה מקלט בכל חדר בבית (כולל באמבטיה), כדי להאזין לע
