מאמאדע: הורות מבוססת-מדע
בפודקאסט של מאמאדע תקבלו גישה ישירה למחקר על הורות והתפתחות ילדים. אם אתן מכירות בערך ובחשיבות של ידע מדעי אבל אין לכן דקה פנויה להשיג אותו בעצמכן- הגעתן למקום הנכון! כאן תקבלו ידע מהימן, מדויק, ביקורתי, נטול אג'נדות שיאפשר לכן ללמוד, לחשוב, להטיל ספק, לשאול שאלות ובעיקר יעניק לכן את החופש להסיק את המסקנות בעצמכן.
פרקים
פרק 50: פרק סיום: ביי ביי למשהו אחד הוא שלום למשהו אחר :)
אני כותבת את המילים האלו בידיים רועדות- זה הפרק האחרון של מאמאדע.
לפני כמעט 6 פתחתי קבוצת פייסבוק בשם "מאמאדע: הורות מבוססת-מדע" מתוך מחשבה שיצטרפו אלי כמה הורים חנונים כמותי. מסתבר שטעיתי ובגדול- תוך שבוע הצטרפו יותר מ-1000 הורים ומאז הקהילה רק גדלה וגדלה. לאורך כל השנים שעברו הזמנתי אתכן להצטרף אלי למסע המרגש הזה כדי ללמוד איך הידע המחקרי על הורות והתפתחות יכול לעזור לנו לגדל בני אדם. אבל מסתבר
פרק 49: איך לשמור על הנפש של הילדים שלנו בתקופה מטורללת?
אנחנו חיות כבר יותר משנתיים וחצי בתקופת מלחמה ובתוך כל הטלטלות האלה אנחנו מנסות לגדל ילדים- לתת להם את הכי טוב שאנחנו יכולות כדי שישגשגו ויצליחו, כדי שיהיה להם טוב בחיים. אבל המציאות מכה בנו (ובהם) פעם אחר פעם, מה שמעלה את השאלה- האם יש לנו דרך בכל זאת להגן עליהם מהשפעות המלחמה? או לפחות לצמצם קצת את הנזק? כל זה בדיוק נדבר בפרק הזה- איך לעזור לילדים שלנו לפתח חוסן כשהעולם בחוץ בטנטרום משוגע?
אם א
פרק 48: מה יש למדע להגיד על שגרות (גם במלחמה)?
דווקא בתקופה שבה השגרה שלנו מתפרקת שוב ושוב, כדאי להכיר את התפקיד של שגרות בהתפתחות ילדים. לא כדי לזרוע מלח על הפצעים חלילה, אלא דווקא כדי לראות שגם בתוך כאוס וסטרס שגרות יכולות להפוך לגורם חוסן של ממש. בפרק הזה נגלה מה התרומה של שגרות להתפתחות על היבטיה השונים ונברר אם יש דבר כזה יותר מדי שגרות. נלמד מתי גם כדאי להתחיל ליצור שגרות בחיי המשפחה וכמה חשוב להתמיד בהן לאורך זמן. פרק חשוב ומועיל גם בימ
פרק 47: איך לדבר עם ילדים על המוות?
למה בכלל לדבר על המוות? ועוד עם ילדים? מצד אחד יש לנו את הרצון הכל כך טבעי ומובן להגן על הילדים שלנו, שלא יחשפו לשיט של החיים- סבל, מחלות ומוות. מצד שני מוות הוא עובדת חיים שאי אפשר לברוח ממנה, ואם אנחנו רוצות להכין את הילדים שלנו לחיים, אז זה אומר גם להכין אותם למציאות הבלתי נמנעת של מוות ואובדן. בפרק הזה נבין איך מתפתחת ההבנה של ילדים על המוות וכמה מוקדם זה קורה (ספויילר: מוקדם), נקדיש זמן לא מב
פרק 46: האם אבות באמת לא שומעים כשהתינוק.ת בוכה בלילה?
אחד הוויכוחים הקלאסים בתחילת ההורות, ובתכלס גם הרבה אחר כך הוא: מי מתעורר לילדים בלילה? תירוץ ידוע הוא שאבות פשוט לא שומעים את הבכי של התינוק או הילד בלילה ולכן לא מתעוררים. האם זה באמת נכון או שמדובר בעוד תירוץ? זה בדיוק מה שאנחנו הולכות לברר בפרק הזה!
להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע
לחצי כאן לפוסט הדיון על הפרק
כאן תוכלי למצוא גרסה כתובה של הפרק ורשימה מלאה של המקורות המחקריים
הרשמ
פרק 45: למה אנחנו מאבדות את זה? על ויסות רגשי בהורות
למה, למרות כל הידע, הכוונות הטובות והאהבה גדולה לילדים, אנחנו עדיין מוצאות את עצמנו צועקות, מאיימות או מגיבות בניגוד גמור לערכים שלנו? let's face it, הורות היא אחת הזירות הכי מאתגרות ברמה הרגשית- וכשהרגשות סוערים הם לא פעם מנהלים אותנו- ואז הכל יוצא לנו עקום. כאן נכנס לתמונה ויסות רגשי: אחד מהיסודות הכי חשובים בהורות. בפרק הזה נבין לעומק מה התפקיד של ויסות רגשי בהורות ונגלה מה ההשלכות שלו על איכות
פרק 44: איך לגדל ילדים מוצלחים?
כולנו רוצות לגדל ילדים מוצלחים. השאלה היא רק- איך בדיוק? האם הדרך היא לעודד את הילדים שלנו להתחיל הכל מוקדם כדי שלא יפתחו פער מול ילדים אחרים? או אולי לדחוף אותם להשקיע את כל מרצם בתחום אחד? בפרק הזה אספר לכן על מאמר חדש שהתפרסם ב-Science שחושף בפנינו את הסודות של האנשים שהגיעו להישגים הכי מרשימים בעולם. ויחד נגלה איך אנחנו יכולות לאמץ את הסודות האלה גם עבור הילדים שלנו? שיגדלו מוצלחים :)
כל הפ
פרק 43: אבא הורמונלי: על הביולוגיה של האבהות
בפרק הזה אנחנו הולכות לדבר סוף סוף על אבות ועל מה שעובר על הגוף שלהם עם המעבר לאבהות. נגלה איך ההורמונים של גברים משתנים כשהם הופכים לאבות ואיך השינויים האלה קשורים למעורבות שלהם בגידול הילדים. כפי שתראו, לא רק אמהות זכו במנגנון ביולוגי built-in שעוזר להן להתמודד עם 20 שנים (במקרה הטוב) של הורות אינטנסיבית- גם אבות קיבלו כזה :)
להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע
לחצי כאן לפוסט הדיון על ה
פרק 42: האם ילד שני הוא באמת יותר נוח?!
בפרק הזה אנחנו הולכות לברר אחת ולתמיד- האם ילד שני הוא באמת יותר נוח? הרי כולם אומרים לנו את זה, אבל זה שכולם אומרים את זה לא הופך את זה לנכון. בפרק ניגש לשאלה הזו דרך משקפיים מחקריות- נקבל טעימה מעולם המחקר על טמפרמנט ונגלה מה מחקרים באמת אומרים על טמפרמנט והמיקום של הילד במשפחה. ולסיום, נבין למה אנחנו נוטות ליפול די בקלות למיני מיתוסים בעולם ההורות ובכלל. פרק קצר עם מוסר השכל לחיים :)
להצטרפות
פרק 41: להיות אמא מושלמת: מחירי הפרפקציוניזם בהורות (פרק גם לאבות)
סליחה, מה רע בלשאוף להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות?
לשאוף להיות אמא טובה זה נהדר, אבל לשאוף להיות האמא *הכי* טובה זה כבר עשוי להיות בעייתי.
לפרפקציוניזם בהורות, ובחיים בכלל, עשויים להיות מחירים כבדים.
בפרק הזה נצלול לתופעת הפרפקציוניזם בהורות: נבין מה זה בכלל פרפקציוניזם ואיך הוא בא לידי ביטוי בהורות, נכיר את ההשלכות של פרפקציוניזם, עלינו ועל הילדים והכי חשוב- נגלה מה אפשר לעשות עם זה.
ז
פרק 40: "אמא, משעמם לייייי!": מה למדע יש להגיד על שעמום?
גם הילדים שלך מתלוננים בלי סוף שמשעמם להם? מה את אמורה לעשות במצבים האלה- לצאת במבצע לחיסול השעמום? או דווקא לתת להם להשתעמם בשקט? בפרק הזה נצלול אל תופעת השעמום- נבין למה ומתי משעמם לנו, נבדוק האם שעמום הוא דבר טוב או רע ונפצח אחת ולתמיד את המיתוס על שעמום ויצירתיות. וכמובן נתמקד בילדים- נגלה איך שעמום מתפתח, למה יש ילדים שמשתעממים יותר מאחרים, ולמה כל כך משעמם בבית ספר.
בואי להבין לעומק מה עומד
פרק 39: חמלה-עצמית בהורות: לטפח את הילדים שלך דרך דאגה אמיתית לעצמך
מכירה את העצה השחוקה "תני לעצמך קצת חמלה"? נו, העצה הזו שכולם מחלקים לנו כשאנחנו מלאות ברגשות אשם על משהו שקרה לנו בהורות. הבעיה היא שאף אחד לא מסביר לנו איך לתת לעצמנו את החמלה הזאת. בפרק הזה נבין מהי בכלל חמלה-עצמית ונכיר את 3 הרכיבים המרכזיים שלה. דרך סקירה מקיפה של המחקרים, נגלה מה היתרונות של חמלה-עצמית ואיך חמלה-עצמית יכולה להפוך אותנו להורים טובים יותר.
אם את רוצה להפוך את החמלה העצמית לאחד
פרק 38: הורות קשובה: גישה הורית ששווה להכיר
מה קורה כשמכניסים מיינדפולנס לתוך ההורות? בפרק הזה נצלול אל גישת ההורות הקשובה (mindful parenting)- נכיר את היסודות שלה, נלמד מה המחקר מגלה על ההשפעות שלה על הורים ועל הקשר עם הילדים, ונבין למה ויסות רגשי הוא אולי המתנה הגדולה ביותר שמיינדפולנס יכול להעניק לנו כהורים. זו הזדמנות אמיתית לפתוח את הראש (והלב) לעוד דרך לראות ולחיות את ההורות שלך.
פרטים והרשמה לסדנת חמלה-עצמית להורים (קוד קופון: מוקדמת
פרק 37: למה כדאי לך לתרגל מיינדפולנס? התשובה המדעית
מה קשור מיינדפולנס באמצע פודקאסט מבוסס-מחקר? מיינדפולנס זה לא של רוחניקים ומחבקי עצים? אז זהו, שלא. בפרק הזה נבדוק מה למדע יש להגיד על מיינדפולנס- ויש לו הרבה מה להגיד. נבין מהו מיינדפולנס ואיך הוא הגיע לחיינו, ונכיר את שלל ההשפעות החיוביות של תרגול מיינדפולנס על כמעט כל תחום בחיים. ונסיים בהשפעות של מיינדפולנס על המוח שלנו. אם גם אתן כמוני שאלתן את עצמכן- מה לי ולמדיטציה? הפרק הזה בול בשבילכן!
פר
פרק 36: מחירי הג'ינגול: האם שחיקה הורית היא בלתי נמנעת?
יום אחרי יום אנחנו קורעות את עצמנו בג'ינגול בלתי נגמר בין מלא כובעים: עבודה, ילדים, כביסות, בירוקרטיות. איך כל זה נדחס ב-24 שעות ביממה? זה לא. ולכן אין לנו ברירה אלא לג'נגל. בפרק הזה נצלול לעומק תופעת הג'ינגול- נכיר את הנתונים על ג'ינגול של הורים ועל ההבדלים (הגדולים!) בין אמהות לאבות. נכיר תופעה סופר חשובה וכמעט בלתי נראית- העומס המנטלי. ולבסוף נשאל- מה המחיר שאנחנו משלמות על הג'ינגול הזה והאם המ
פרק 35: מה למדע יש להגיד על טנטרומים?
הילד שלך פוצח בעוד טנטרום על הרצפה בקניון ואת תוהה לעצמך- ההתנהגות הזו נורמלית?
בפרק הזה תקבלי את כל התשובות: מתי טנטרומים מתחילים ומתי לעזאזל הם נגמרים? מה קורה לילד בזמן טנטרום? למה בכלל יש טנטרומים ומה המטרה שלהם? מתי טנטרומים הם חלק מהתפתחות תקינה ומתי יש סיבה להתחיל לדאוג? ומה יכול לעזור לך להתמודד עם כל הטנטרומים האלה?
אם את רוצה להבין איך גבולות עובדים באמת ומה גורם לילדים שלנו לשתף פעולה-
פרק 34: מתי ילדים מתחילים לשקר?
את רוצה שהילד שלך ישקר? אם התשובה היא "לא"- תחשבי שוב!
בפרק הזה נברר האם שקרים של ילדים הם באמת סיבה לדאגה. מתי ילדים מתחילים לשקר (ספויילר: מוקדם)? למה הם משקרים? אילו יכולות הם צריכים כדי לשקר? נדבר גם על טריק אחד שיכול לעזור לנו לגלות אם הילדים משקרים, ונקבל כלים מבוססי-מחקר שיעזרו לנו לעודד אותם לומר את האמת. זה אחד הפרקים הכי כיפיים שהקלטתי :)
הרשמה למועדון מאמאדע+: https://bit.ly/4id2K8J
פרק 33: מה יותר חשוב בזמן שלך עם הילדים: האיכות או הכמות?
כמה פעמים מצאת את עצמך מרגישה אשמה על זה שאת לא מספיק זמן עם הילדים? אבל האם באמת כמות הזמן זה מה שחשוב? בפרק הזה נצלול למחקר העדכני כדי להבין מה חשוב יותר בזמן שאת מבלה עם הילדים- האיכות או הכמות? התשובות עשויות להפתיע אותך - ואולי אפילו לשחרר אותך קצת מרגשות האשם.
ואם את רוצה גם פרקטיקה, אני מזמינה אותך למפגש "להכניס איכות לזמן עם הילדים"? עם המרפאה בעיסוק נועה דותן במועדון מאמאדע+
הירשמי כאן:
פרק 32: מנפצות מיתוסים על ילדים רגישים
"ילד רגיש" הפך בשנים האחרונות למושג חם וטרנדי.
וכמו כל מושג טרנדי, נדבקו אליו עם הזמן המון מיתוסים וסיפורים. אבל כמה מהם באמת נכונים?
בפרק הזה נעשה סדר ונבדוק מה באמת אומר המחקר על המיתוסים האלה:
האם ילדים רגישים הם בעצם אוטיסטים?
האם רגישות גבוהה מאוד עוברת בגנים?
האם בנות באמת רגישות יותר מבנים?
האם ילדים רגישים הם בהכרח מחוננים?
האם היריון ולידה קשים משפיעים על רגישות?
כמובן- נענה על הכל על
פרק 31: הפרק הכי חשוב שתשמעו על ילדים רגישים
כולם יודעים מה זה ילד רגיש. או ש... לא? המילה "רגישות" היא כל כך אינטואיטיבית ויומיומית, אבל דווקא בגלל זה כל אחת מבינה אותה קצת אחרת. וכאן מתחילה הבעיה: כשאין הסכמה על ההגדרות, נוצר שיח מבלבל, מטעה, שיכול אפילו להזיק. בפרק הזה נעשה סדר אחת ולתמיד ונבין מה זה באמת אומר שילד (או אדם) הוא רגיש. מה ההבדל בין רגישות כתכונת אישיות,רגישות לחוויות החיים וקושי בוויסות החושי. תזכרו- אי אפשר לדבר על ילדים
פרק 30: ספיישל שנה לפודקאסט- מאחורי הקלעים של מאמאדע
ספיישל שנה לפודקאסט – עונה על כל השאלות שלכן
הפודקאסט חוגג שנה! ולכבוד זה החלטתי להניח רגע את המדע בצד ולדבר איתכן הכי פתוח- לענות בכנות על כל השאלות ששאלתן אותי בלי פילטרים.
איך הגעתי לחינוך ביתי?
איך יש לי כוח להיות עם הילדים כל היום?
איך אני מנהלת את הזמן שלי (או מנסה)?
מה הפשלה הכי גדולה שלי כאמא?
איך בכלל מתחילים לחפש מחקרים?
ואיך זה לנהל קהילה כל כך אמוציונלית כאישה רגישה מאוד?
דמייני שאנח
פרק 29: מתי כדאי להכניס את הילד לגן?
הצטרפות למועדון מאמאדע+: https://bit.ly/4bxveIb
ביום שבו תינוק נולד, השעון מתחיל לתקתק. חופשת הלידה מתקצרת, המקומות בגנים נתפסים, וההחלטה כבר בפתח – האם להכניס את הילד לגן או לחכות עם זה? בפרק הזה נצלול אל המחקרים שבדקו את הקשר בין גיל הכניסה לגן לבין ההתפתחות הרגשית, החברתית והקוגניטיבית של ילדים. האם גן לפני גיל שנה זה משהו שבאמת כדאי להימנע ממנו? האם עדיף לחכות עד גיל 3? ואיזה עוד שאלות כדאי לנ
פרק 28: האם ההורות פוגעת בזוגיות שלכם?
רוצה להשתתף בהרצאה על הורות וזוגיות? הצטרפי למועדון מאמאדע+
מה קורה לזוגיות שלנו כשאנחנו הופכים לאמא ואבא? בפרק נגלה למה הרבה זוגות חווים ירידה משמעותית בסיפוק הזוגי אחרי המעבר להורות, אבל גם נלמד שזה לא קורה אצל כולם- יש זוגות שדווקא צולחים את המעבר להורות ממש בטוב. בפרק נגלה מה הסוד שלהם ונבין מה באמת קובע אם הזוגיות תיפגע או תתחזק. ולסיום נצלול גם לנושא ההורות המשותפת – איך העבודה שלנו כצוות הו
פרק 27: המסך שבינינו: האם הטלפון שלנו פוגע בקשר עם הילדים?
הרשמה לוובינר חינמי להורים שרוצים להשתמש פחות בטלפון מול הילדים
הטלפון הנייד הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו - גם כשאנחנו עם הילדים. בפרק הזה נסתכל לתופעה הזו בעיניים ונגלה מה המחקר באמת אומר על ההשפעות של שימוש הורי בטלפון. נלמד איך הוא משפיע על הקשר שלנו עם הילדים ועל ההתפתחות שלהם, אבל גם - ואולי בניגוד למה שחשבתן - נכיר גם את הצדדים החיוביים שהמחקר חושף. נבין למה אנחנו מוצאות את עצמנו כל כך הרבה בטל
פרק 26: מעגל הביטחון: איך ליצור קשר בטוח עם הילדים שלך?
כולנו רוצות להיות הידיים האלה - הידיים ששולחות את הילדים שלנו לחקור את העולם והידיים שמחכות להם ועוטפות אותם בביטחון כשהם חוזרים. אבל איך עושים את זה? איך יוצרים בסיס בטוח לקשר עם הילדים? בפרק הזה נכיר את מעגל הביטחון - מודל פשוט שיעזור לכן להבין את הצרכים הרגשיים של הילדים שלכן ולתת להם מענה מותאם. נלמד על שני התפקידים המרכזיים שלנו כהורים: להיות בסיס בטוח שממנו הילד יוצא לחקור, ונמל מבטחים שאליו
פרק 25: הילד שלך מרביץ? זה מה שאת צריכה לדעת!
וואי כמה זה מפעיל אותנו כשהילדים שלנו מרביצים! למה הם בעצם עושים זה? בפרק הזה תגלו מתי תוקפנות פיזית מופיעה לראשונה (ספוילר: מוקדם, מאוד מוקדם), מה נחשב נורמלי ומתי באמת צריך להתחיל לדאוג. וכמובן, תקבלו כלים מבוססי-מחקר להתמודדות יעילה עם מצבים שבהם הילדים שלנו מרביצים. פרק חשוב במיוחד לכל הורה שרוצה להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות המאתגרת הזו ואיך להגיב אליה בצורה מותאמת.
לחצו כאן כדי לשתף במחש
פרק 24: איך לבחור תוכן איכותי לזמן מסך של הילדים?
בעידן הדיגיטלי, אינסוף של תכנים זמינים לילדים שלנו במרחק לחיצה. אבל איך נדע מה באמת תורם להתפתחות שלהם או לכל הפחות לא מזיק? בפרק הזה תכירו ארבעה עקרונות מבוססי-מחקר שיעזרו לכן לבחור תוכן דיגיטלי איכותי לילדים, בלי להסתמך על הבטחות של משווקים. תלמדו איך לזהות אפליקציות וסדרות טלוויזיה איכותיות ותקבלו המלצות ספציפיות שנבדקו במחקר. פרק חשוב לכל הורה שרוצה להבטיח שזמן המסך של הילדים שלו יהיה איכותי ו
פרק 23: האם יש דבר כזה אינסטינקט אמהי?
"אין כמו אמא", "אמא יודעת הכי טוב", "תקשיבי לאינסטינקט האמהי שלך" - כולנו מכירות את המשפטים האלה. אבל האם באמת קיים דבר כזה 'אינסטינקט אמהי'? בפרק הזה אני ופרופסור נעמה עצבה-פוריה ניקח אתכן למסע מרתק שבו נחשוף את השורשים ההיסטוריים של המיתוס הזה, נבחן מה המחקר העדכני אומר על היכולת ההורית המולדת, ונגלה מה באמת עומד מאחורי "הקסם האמהי". פרק חשוב לכל מי שמתמודד.ת עם הפער בין הציפיות החברתיות לבין המ
פרק 22: האם הורים צריכים לבקש סליחה מהילדים?
בואו נודה באמת- אין הורה שלא טועה. השאלה היא מה עושים עם הטעות הזאת- האם להתנצל או לא להתנצל בפני הילדים שלנו? בפרק הזה נברר האם התנצלות בפני הילדים תורמת לקשר ביננו לבינם ואיך היא משפיעה על התפתחות שלהם באופן כללי. נכיר את ששת הרכיבים שהופכים התנצלות הורית ליעילה- כי אם כבר מתנצלים, בואו נעשה את זה נכון. ולבסוף, נגלה מהם המחסומים שיכולים להקשות עלינו להתנצל בפני הילדים שלנו ואיך ניתן למוסס אותם.
פרק 21: מה הבעיה עם עיקרון הרצף?
הספר "עיקרון הרצף" השפיע דרמטית על תפיסת ההורות במערב ובישראל, וסלל את הדרך למה שמכונה "הורות טבעית". בפרק הזה נפגשתי עם פרופסור נעמה עצבה-פוריה לדיון מעמיק וביקורתי על הספר ועל הקונספט של הורות טבעית בכלל. יחד אנחנו מנתחות את ההנחות הבסיסיות של עיקרון הרצף, בוחנות את הטענה ש"טבעי זה טוב יותר", ומציעות מסגרת חשיבה אלטרנטיבית על הורות - כזו שמכירה במורכבות ובשונות בין הורים וילדים. האם באמת קיימת ד
פרק 20: מה הבעיה עם תיאוריית ההתקשרות? | מבט אנתרופולוגי
האם הורות רגישה היא דרך הטבע, הדבר הטוב ביותר עבור התפתחות התינוק? בפרק הזה נבחן את הנחות היסוד של תיאוריית ההתקשרות דרך מחקרים על גידול ילדים בתרבויות שונות. נראה איך לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, ובחברות מסורתיות רבות גם היום, הורים דווקא נמנעו מיצירת קשר רגשי מוקדם עם תינוקות. נכיר את הסיבות לכך ואת התיאוריות המפתיעות שפיתחו תרבויות שונות כדי להצדיק את ההורות המנותקת שלהם. הזדמנות לחשוב מחדש על
פרק 19: האם צריך לבקש מילדים להגיד סליחה?
האם זה התפקיד שלנו, כהורים, ללמד את הילדה שלנו להתנצל? ומה אם לא ממש בא לה או שהיא לא באמת מתכוונת לסליחה שיוצאת לה מהפה? בפרק הזה נברר איך התנצלות משפיעה עלינו, גם כמבוגרים וגם כילדים, נכיר מחקרים שבדקו האם יש הבדל בין סליחה שמגיעה מהילד עצמו לבין סליחה שמבקשים ממנו לומר, ונלמד מה הדרך הכי אפקטיבית שבה נוכל לעזור לילדים שלנו לתקן מערכות יחסים.
לחצו כאן כדי לשתף במחשבות, בשאלות ובתחושות שעלו בכ
פרק 18: האם יש אלטרנטיבה לאימוני שינה? | שיחה עם שירלי פייטלסון
בפרק הזה נפגשתי עם שירלי פייטלסון, מנהלת הקבוצה "המדריך המציאותי לשנת תינוקות" כדי לדבר על אלטרנטיבות לאימוני שינה. אלו הדברים שדיברנו עליהם?
למה צריך אלטרנטיבה לאימוני שינה?
איך יוצרים אלטרנטיבה כזו? ואיך משנים את השיח?
האם לשיח "נגד אימוני שינה" יש גם נקודות עיוורון?
ואיך נולדת פרקטיקה חדשה- ייעוץ שינה היקשרותי?
השיחה שלי ושל שירלי שבאה בתגובה לסערה שחוללו הפרקים המחקריים על אימוני שינה היא דוג
פרק 17: איך לבחור גישה הורית? | פאנל מומחיות
בתור הורים אנחנו חשופים לכמויות בלתי סבירות של מידע וגישות שונות להורות ואיכשהו אנחנו אמורים לדעת לבחור מה טוב לנו ולילדים שלנו. איך בוחרים גישה הורית? איך יודעים מה טוב לנו ומה לא טוב לנו? ואיפה מחקר נכנס לתמונה? כדי לענות על השאלות האלה כינסתי פאנל של מומחיות:
פרופסור תרצה יואלס, ראש התחום היישומי במרכז לחקר התפתחות הילד, אוניברסיטת חיפה.
(כמעט) ד"ר מרי קלינגל-לוי, חוקרת ומרפאה בעיסוק התפתחותית
פרק 16: למה לא כדאי לתייג את הילדים שלך?
כמה קל ומפתה זה לתייג את הילדים שלנו- חכמה, בוגר, רגישה, מסודרת, עצלנית, מפונק, אלימה.
השאלה היא האם התוויות והתיוגים האלה באמת מיטיבים עם הילדים שלנו או שיש להם מחיר?
בפרק הזה אני ופרופסור נעמה-פוריה נפרק יחד את "מיתוס התוויות". נכיר מחקרים שמלמדים אותנו על השפעתן של ציפיות על הילדים, ננתח את המחירים שעשויים להיות לתוויות על התפתחות הדימוי העצמי של הילדים שלנו ונציע אלטרנטיבה שתאפשר לנו בכל זאת
פרק 15: האם יש דבר כזה לפנק ילדים יותר מדי?
מכירות את עצת הזהב "אל תפנקו את הילד יותר מדי"? בפרק הזה אני ופרופסור נעמה עצבה-פוריה הולכות לפצח יחד את "מיתוס הפינוק"- נברר מתי הורים התחילו לפחד מלגדל ילדים מפונקים, נשאל מה בעצם כל כך מפחיד אותנו בלפנק את הילדים שלנו ונציע אלטרנטיבה למושג "פינוק", אלטרנטיבה שתעזור לנו לנטרל קולות חיצוניים ולקבל החלטות שמחוברות אלינו ואל הילדים שלנו.
לחצו כאן כדי לשתף במחשבות, בשאלות ובתחושות שעלו בכן בעקבו
פרק 14: מתי ילדים מפסיקים לישון שנ"צ?
כמה קל זה היה אם היינו יכולות לדעת מתי הילד או הילדה שלנו כבר לא יזדקקו יותר לשנ"צ. לפחות כדי שנוכל להתכונן, לדעת מתי להתעקש ולדעת מתי לשחרר.
בפרק הזה נגלה איך המדע יכול לעזור ונברר:
מתי ילדים מפסיקים לישון שנ"צ ולמה זה קורה?
מה היתרונות של שנ"צ לזיכרון וללמידה?
האם ילד שישן טוב יותר ביום ישן טוב יותר גם בלילה או שמדובר בעוד אגדה אורבנית?
ומה קורה כשהדרישות של המסגרת לא מסונכרנות עם צורכי השינה של
פרק 13: האם אימוני שינה גורמים לנזק?
האם כשתינוק נשאר לבד בחדר גם אם לכמה דקות הוא לא לומד לישון אלא לומד שאף אחד לא יגיע אליו, מתמלא ייאוש ובסופו של דבר מכבה את עצמו? בשביל מה צריך לבכות כל כך הרבה אם אף אחד לא בא? ואם זה מה שהתינוק לומד בלילה, למה שזה לא יהיה רלוונטי גם ביום? האם ההתעלמות של ההורים מסימני המצוקה של התינוק במהלך הלילה לא גורמת לנזק לקשר בין התינוק להורים? האם להשאיר אותו לבכות את עצמו לדעת זה לא אתגר גדול מדי בשבי
פרק 12: האם אימוני שינה עובדים?
רק מעט נושאים מצליחים להצית ויכוחים סוערים בין הורים כמו אימוני שינה. מה הסיפור של שלהם? מאיפה אימוני שינה בכלל הגיעו? בפרק הזה נחזור אחורה בזמן כדי לגלות מי המציא את אימוני השינה ומה עזר להם להפוך לכל כך פופולריים. אחרי שנבין את הקונטקסט ההיסטורי, נחזור לימינו ונברר האם אימוני שינה באמת עובדים כפי שמבטיחים לנו- האם הילדים ישנים יותר טוב? האם ההורים ישנים יותר טוב? והאם המצב הנפשי של ההורים באמת מ
פרק 11: כיצד לינה משותפת משפיעה על שינה, התקשרות וזוגיות?
בפרק השלישי והאחרון על לינה משותפת נסגור את הקצוות שעדיין השארנו פתוחים: נבדוק האם לינה משותפת באמת עוזרת לכולם לישון יותר טוב או שזה רק מיתוס, נברר מה ההשלכות של לינה משותפת על התפתחות ונגלה סוף סוף האם היא באמת תומכת בבונדינג והתקשרות. נברר גם מה יש למדע לומר על לינה משותפת בגילאים מאוחרים יותר, אחרי תקופת הינקות, וניתן גם מקום להשפעה של לינה משותפת על הזוגיות שלנו. כי גם זה חשוב.
לחצו כאן כדי
פרק 10: האם לינה משותפת מסוכנת?
בפרק הזה נצלול אל לב לבה של המחלוקת על לינה משותפת ונשאל האם לינה משותפת היא יתרון אבולוציוני או סכנת חיים. ננסה לברר האם לינה משותפת באמת מעלה את הסיכון לתסמונת המוות בעריסה ונבין גם איך הנקה קשורה לסיפור. ונסיים עם אלטרנטיבה שפויה ומחוברת מציאות להמלצה החד משמעית נגד לינה משותפת, כך שבסופו של דבר נוכל לקבל החלטות מושכלות בנוגע לשינה של הילדים שלנו.
הנחיות ללינה משותפת בטוחה של ארגון ה-lullabytru
פרק 9: מה למדע יש להגיד על לינה משותפת?
אין ויכוח על זה שלאורך רובה המוחלט של ההיסטוריה האנושית הורים וילדים ישנו יחד באותה מיטה במהלך הלילה. אבל במאתיים השנים האחרונות הנורמה בעולם המערבי התהפכה- לינה בנפרד מההורים הפכה למיינסטרים, בעוד שלינה משותפת נדחקה לשוליים, מוקצית ומושמצת. בפרק הזה אנחנו הולכות לצלול אל אחד הוויכוחים הסוערים, הנפיצים והמקטבים ביותר בעולם ההורות ולנתח אותו בעיניים מדעיות. תנשמו עמוק עמוק ובואו!
לחצו כאן כדי לשת
פרק 8: היקשרות, התקשרות והורות מקושרת: איפה עומד המדע?
המילה "היקשרות" הפכה לאחת המילים הכי החמות בעולם ההורות של היום. בפרק הזה ננסה להבין איך הגענו מהרעיונות הראשונים של בולבי, אבי תיאוריית ההתקשרות, לאינספור קבוצות פייסבוק ועמודי אינסטגרם עם הכותרת "היקשרות". מבטיחה לכן שבסוף הפרק תבינו אחת ולתמיד מה ההבדל בין התקשרות, היקשרות והורות מקושרת.
כל הפרטים על סדרת ההרצאות "הבסיס הבטוח: https://bit.ly/45sXIj6
קוד קופון להנחה: podcast
(תקף עד ה-30.6.2
פרק 7: מתי הילד שלי כבר ישן לילה שלם?
כמה מטען רגשי נושאות שתי המילים האלה "לילה שלם"- חרדה, חששות, דאגות, רגשות אשם. ולמה לסבתות, לדודות, לשכן מלמעלה או לחברה מהתואר כל כך אכפת אם הילד שלנו ישן לילה שלם? מאיפה נולדה הציפייה שהתינוק שלנו ישן לילה שלם בגיל צעיר ככל האפשר? למה בכלל מתכוונים כשאומרים "לילה שלם"? מה מחקרים יכולים ללמד אותנו על התייצבות השינה של תינוקות? ולמה ברוב המקרים הדבר המעניין והחשוב באמת בכל מה שקשור לשינה של תינוק
פרק 6: הפרק הכי חשוב שתשמעו על שינה
למה השיח ההורי על שינה הוא כל כך שיפוטי, מפלג, נחרץ, תוקפני ואפילו אלים? מה המחיר שכולנו משלמות על כך? ומה עושים? איך נוכל לנטרל את השיח המחנאי הזה שמכפיש את הצד השני ומייחס לו כל מיני סיפורי אימה בלי באמת להקשיב? האם יש דרך לקחת את החרדה שלנו מכל דעה, גישה או רעיון ששונים משלנו ולהמיר אותה בסקרנות? ואיך כל זה יוכל לעזור לנו להבין לעומק ולרוחב את השינה של הילדים שלנו, ולא פחות חשוב- להיות טובות יו
פרק 5: חטיפים וממתקים: להגביל או לא להגביל?
מה עושים עם כל הממתקים האלה? מגבילים? לא מגבילים? עד כמה מגבילים? בפרק הזה נקבל את הזווית המדעית על סוגייה שמטרידה את כולנו- האם הגבלות ואיסורים על חטיפים וממתקים הם באמת פתרון אפקטיבי? ואם לא (ספוילר: הם לא), מה דווקא כן כדאי לנו לעשות?
לחצו כאן כדי לשתף במחשבות, בשאלות ובתחושות שעלו בכן בעקבות הפרק
לגרסה כתובה של הפרק ורשימה מלאה של המקורות המחקריים לחצו כאן
רוצות להצטרף למועדון מאמאדע פל
פרק 4: כמה זה נורא לחשוף ילדים למסך לפני גיל שנתיים?
אין איך לברוח מזה- מסכים נמצאים בכל מקום. מה שהופך את הניסיון לעמוד בהמלצה הרשמית לא לחשוף ילדים לפני גיל שנתיים למסכים למאתגר במיוחד. האם זה באמת כל כך נורא לחשוף ילדים בגילאים האלה למסך? בפרק הזה נברר מה הבסיס המדעי שעומד מאחורי ההמלצות הרשמיות- האם מסכים באמת גורמים נזק להתפתחות הילד? האם ילדים צעירים יכולים בכלל ללמוד מהמסך? ואולי הכי חשוב- מדוע השאלה שצריך לשאול בכל הנוגע למסכים היא לא "כמה"
פרק בונוס: חינוך מונטסורי- טוב מדי מכדי להיות אמיתי?
כבר הגענו למסקנה שההייפ המונטסורי מוצדק, למה צריך עוד פרק? ובכן, הקהילה של מאמאדע הקשתה בביקורת ושאלה: האם זה לא טוב מדי מכדי להיות אמיתי? אז לכבוד השאלה הנהדרת הזו הקלטתי לכן פרק בונוס שבו נבחן את המחקרים על חינוך מונטסורי בעין יותר ביקורתית- נכיר את המגבלות של מחקרים על חינוך מונטסורי, נברר האם חינוך מונטסורי באמת אחראי להשפעות החיוביות שנמצאו או שכל סוג של חינוך אלטרנטיבי היה מגיע לאותן תוצאות,
פרק 3: איך ריבים בין ההורים משפיעים על הילדים?
בואו נכיר באמת- אי אפשר שלא לריב מול הילדים. אבל השאלה המטרידה באמת היא האם החשיפה של הילדים לריבים בין ההורים פוגעת בהם. בפרק הזה נגלה מה מתחולל בתוך הילד בזמן הריב? איך החשיפה לריבים משפיעה על התפקוד של הילד בעולם? האם יש הבדל בין בנים לבנות? מה קורה כשהריבים קשורים לילד? האם גם תינוקות מרגישים כשההורים שלהם רבים? ומדוע כדאי לנו להשקיע מאמצים לא רק כדי לנהל את הריבים בינינו כמו שצריך, אלא גם לדא
פרק 2: מה עדיף: חינוך מונטסורי או חינוך רגיל?
רבים מאיתנו לא מרוצים ממצב מערכת החינוך בישראל, מה שמעלה את השאלה האם יש אלטרנטיבה חינוכית מוצלחת יותר? בפרק הזה נברר האם חינוך מונטסורי הוא התשובה. נגלה יחד מהו חינוך מונטסורי? איך הוא נולד? מה העקרונות המרכזיים? במה שונה מסגרת מונטסורית ממסגרת רגילה? ולבסוף, ניגש לשאול את המדע האם באמת יש יתרונות לחינוך מונטסורי על פני חינוך רגיל? או במילים אחרות, האם ההייפ המונטסורי מוצדק?
לחצו כאן כדי לשתף ב
פרק הבכורה: האם להתערב במריבות בין אחים?
מריבות בין האחים לוחצות לנו כל על הכפתורים. בפרק הזה נברר האם כדאי להתערב או לא להתערב במריבות בין אחים? ואם כבר להתערב, אז איך עושים את זה? נכיר את פרוצדורת תיווך הריבים שלב אחר שלב, ונחשף למחקרים כדי להשתכנע שבאמת כדאי לאמץ אותה.
לחצו כאן כדי לשתף במחשבות, בשאלות ובתחושות שעלו בכן בעקבות הפרק
לגרסה כתובה של הפרק ורשימה מלאה של המקורות המחקריים לחצו כאן
רוצות להצטרף למועדון מאמאדע פלוס? לחצ
ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט של מאמאדע
מה אתן הולכות לקבל מהפודקאסט? מי אני (מור הרפז) ולמה שתאמינו דווקא לי? ומה מצפה לכן בפרקים הקרובים?
מוזמנים ומוזמנות להצטרף לקבוצת הפייסבוק של מאמאדע כאן בקישור.
אינספור סקירות מחקריות על הורות והתפתחות ילדים מחכות לכן באתר של מאמאדע
דרך כאן תוכלו ליצור איתי קשר
מוזמנים ומוזמנות להירשם לרשימת תפוצה כאן בקישור ולקבל התראה שעולה פרק חדש.
