הקאנון
בהסכת "הקאנון" משוחח מתנאל בראלי – עמית במכון ארגמן – על ספרי מופת מגוונים: ספרים העוסקים בפילוסופיה ובספרות, באתיקה ובמחשבה המדינית, בתרבות, כלכלה ובתיאולוגיה. טקסטים מכוננים שיצרו את העולם הרעיוני, התרבותי והרוחני שבו אנו חיים; ספרים המרכיבים יחד את ה'קאנון' שלנו; רק ספרים שעברו את "מבחן הזמן" הקשוח.
פרקים
"המניפסט הקומוניסטי" למרקס ואנגלס חלק ב: מה נשאר ממרקס אחרי שהקומוניזם נפל?
אורח: פרופ' פיני איפרגן"תולדותיה של כל חברה, עד כה, הן תולדות המאבק בין המעמדות" – כך מציע מרקס את אחת הקריאות הרדיקליות ביותר של ההיסטוריה האנושית.בחלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' פיני איפרגן מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שהוציא לאחרונה ספר מבוא על המניפסט – הם צוללים אל תוך הטקסט עצמו: החל מהמשפט הפותח המפורסם על "רוח הבלהות המהלכת על פני אירופה,", דרך האבחנה של מרקס בין הבור
"המניפסט הקומוניסטי" למרקס ואנגלס | חלק א: שני "בורגנים" כותבים את המניפסט של מעמד הפועלים
אורח: פרופ' פיני איפרגן"רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם" – כך נפתח אחד הטקסטים הקצרים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה המודרנית. המניפסט הקומוניסטי, שכתבו קארל מרקס ופרידריך אנגלס בשנת 1848, הוא פמפלט פוליטי בן עשרות עמודים שעיצב את המאה ה-20 כמעט יותר מכל טקסט אחר.בחלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' פיני איפרגן – מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שהוציא לאחרונה ספר
״מאמר לוגי-פילוסופי״ לוויטגנשטיין חלק ב: על מה עלינו לשתוק?
אורח: ד"ר נועם אורן״מה שבכלל ניתן לומר, ניתן לומר בבירור, ומה שאי אפשר לדבר עליו, עליו יש לשתוק״ – המשפט המפורסם שפותח וחותם את ה״מאמר הלוגי-פילוסופי״ של וויטגנשטיין. אך מה בדיוק נמצא בצד הזה של השתיקה? בחלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר נועם אורן הם צוללים ישר אל התיזות המרכזיות של הספר: מהו המבנה הלוגי החבוי של השפה? כיצד משמעות מצטרפת למשפטים שאנחנו אומרים? מה קורה כשאנחנו מנסים לומר דברים
״מאמר לוגי-פילוסופי״ לוויטגנשטיין חלק א: הגאון שחשב שפתר את כל בעיות הפילוסופיה
אורח: ד"ר נועם אורן ״ספר זה יבין אולי רק מי שכבר חשב פעם את המחשבות המבוטאות בו״ – כך פותח וויטגנשטיין את ה״מאמר הלוגי-פילוסופי״, אחד הספרים המשפיעים והחידתיים ביותר בפילוסופיה של המאה ה-20. בחלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר נועם אורן – דוקטור לפילוסופיה העוסק בפילוסופיה של הדת – נכיר את דמותו המיוחדת של לודוויג וויטגנשטיין: צעיר ממשפחה וינאית עשירה שנדד מהנדסה ללוגיקה, כתב את ספרו בשוחות
״דון קיחוטה״ לסרוונטס - מה הופך אותו לרומן המודרני הראשון?
אורחת: פרופ’ רות פייןמה הופך את “דון קיחוטה” לרומן המודרני הראשון? כיצד הוא שינה את הספרות והפך למודל לחיקוי ליצירות שבאו אחריו?בחלק השני של השיחה עם פרופ’ רות פיין - מומחית לספרות ספרדית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת אגודת הסרוונטיסטים הבינלאומית - נעמיק בשאלת החידוש הספרותי של סרוונטס: כיצד הוא שיחק עם ז’אנרים קיימים? מהו “הספר על הספרות” שנמצא בלב היצירה? ואיך לבש הרומן צורות שונות - מסיפ
״דון קיחוטה״ לסרוונטס - מה אנחנו מחמיצים בקריאה שלנו בדון קיחוטה?
אורחת: פרופ’ רות פייןדמותו של דון קיחוטה הפכה לאחת הדמויות הספרותיות האיקוניות ביותר – האביר המטורף שנלחם בטחנות רוח ומסרב להשלים עם המציאות.אך האם זהו רק סיפור על אשליות ושיגעון, או שמא יש כאן מסר עמוק יותר על החיים והעולם בשיחה בין מתנאל בראלי ופרופ’ רות פיין – מומחית לספרות ספרדית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת אגודת הסרוונטיסטים הבינלאומית - נצלול אל השכבות הנסתרות של “דון קיחוטה”.כיצד הס
“החטא ועונשו” לדוסטויבסקי – חלק ב: מדוע רצח רסקולניקוב את אליונה וליזבטה איוונובנה?
אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיקהחטא ועונשו משתייך לסוג מיוחד של ספרות בלשית; אמנם הספר לא מסתיר את זהות הרוצח של הגברת הזקנה ואחותה, אך מניעי הרצח סתומים, ומתפרשים באמצעות רמזים שונים לאורך היצירה. בפרק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק הם צוללים אל לב היצירה ומשוחחים על התשובות השונות שניתנות בספר למעשהו של רסקולניקוב, ועל תימות מרכזיות נוספות של הרומן המרתק הזה.לפרטים נוספים >>
“החטא ועונשו” לדוסטויבסקי – חלק א: מבוא היסטורי ורקע אינטלקטואלי
אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיקאי אפשר להבין את החטא ועונשו – אחד הרומנים הגדולים בספרות העולמית – ללא הכרת התקופה, הרעיונות והנסיבות שבו הוא נכתב. רוסיה של אמצע המאה ה-19 סערה מרוחות שקראו למהפכות חברתיות ופוליטיות, מחיכוכים רעיוניים בין שמרנים לרדיקלים, ומתהפוכות בעולם המוסר והדת. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק – חוקר והיסטוריון של המחשבה המדינית מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית ב
"המסכת השנייה על הממשל" לג'ון לוק: מה מקור השלטון המדיני?
אורח: יגאל ליברנט"שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. בפרקים הקודמים הצגנו את הרקע ההיסטורי לכתיבת המסכתות, ושוחחנו בהרחבה על המסכת הראשונה על הממשל – כל זאת בעזר
"המסכת הראשונה על הממשל" לג'ון לוק: הפרכת ה'פטריארכה'
אורח: יגאל ליברנט"שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. בפרק הראשון ערכנו היכרות מעמיקה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – בעזרתו האדיבה של יגאל ליברנט, העורך
"שתי מסכתות על הממשל" לג'ון לוק: מבוא היסטורי
אורח: יגאל ליברנט"שתי מסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. לא ניתן להבין את החיבור החשוב הזה ללא היכרות טובה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – ולשם כך הזמנו לשיחה
"הסומה התיאולוגית" לאקווינס: מהאשמה במינות לקדוש נוצרי
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד. החלק השלישי והאחרון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באו
"הסומה התיאולוגית" לאקווינס - לטירונים בדת הנוצרית
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד. החלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה ה
"הסומה התיאולוגית" לאקווינס: מדוע נדדה התיאולוגיה מהמנזר אל האוניברסיטה?
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד. החלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה
"פוליטיאה" לאפלטון: מדוע עלינו לגרש מהעיר את המשוררים?
אורח: ד"ר אנדי גרמןה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד. החלק השני של השיחה עוסק בשאלת החינוך במדינה – ובגירושם של המשוררים היוונים הגדולים כמו הומרוס והסיודוס מן העיר. מה צריך להיות החינוך במדינה על פי אפלטון, ומדוע הוא בו
"פוליטיאה" לאפלטון: מדוע עלינו לחשוב מחדש על הפוליטיקה והחברה האנושית?
אורח: ד"ר אנדי גרמןה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד.השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון – מתבוננת על הדיאלוג במבט על; מתארת את סוגיות היסוד שלו; מפתחת כמה מהן בצורה מעמיקה יו
"תמול שלשום" לעגנון: דיוקנם של ימי העלייה השנייה
הפרק הוקלט בימים שטרום המלחמה, ומפורסם כעת -- למען נוכל לשוב ולהיזכר ביסודות קיומנו בארץ הזו, ומדוע לנו כל זאת.אורח: ד"ר עשהאל אבלמןתיאור הפרק:"תמול שלשום" הוא רומן עברי עב כרס ומופלא, שבו שרטט ש"י עגנון – חתן פרס נובל לספרות, ומגדולי הסופרים העבריים – את דיוקנה של ארצנו האהובה בימי העלייה השנייה. הרומן נע בין ירושלים ויפו, בין אנשי היישוב החדש לישן, ובין האינדיבידואלי והקולקטיבי, ומספק הצצה לאחד
"מורה נבוכים" לרמב"ם – רציונליות יבשה או ארוס ותשוקה?
אורח: פרופ' מנחם קלנר מהי דמותו של האדם עובד ה' על פי הרמב"ם – אדם קר ויבש, או שמא איש מלא תשוקה לחכמה ולדעת ה'? האם הדברים סותרים זה את זה? מדוע שבו הוגים יהודים מודרניים שונים – שוב ושוב – אל הרמב"ם, על אף שהעמדה האריסטוטלית שעליה הוא נשען כבר עברה מן העולם? בשאלות אלו ואחרות עוסקת השיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפרופ' מנחם קלנר – ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז ה
"מורה נבוכים" לרמב"ם – מיהו הנבוך ומהו המבוך?
אורח: פרופ' מנחם קלנר"מורה נבוכים" נכתב על ידי הרמב"ם כאיגרות לתלמידו יוסף בן יהודה: פרקים פרקים שנשלחו אליו, ושבהם פָּרַשׂ הרמב"ם בפניו את המטאפיסיקה שלו ואת הפרשנות שעולה ממנה למסורת הדתית. השיחה על הספר מורה נבוכים מתקיימת למעלה מ-800 שנה לאחר שנכתב, בין מורה ותלמיד בני זמננו; שיחה על היצירה המרכזית ביותר בפילוסופיה היהודית בימי הביניים. הצטרפו לשיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפר
"המלט" לשייקספיר – האם איבדנו את היכולת להתרגש מטרגדיה?
אורח: פרופ' אברהם עוזתוך שיטוט בין נקודות מפתח שונות ביצירה, עולים מספר הרהורים ושאלות על הצורות השונות שלובש המלט לאורך השנים; על השאלה האם בעולם הציני שלנו עוד נותרה בנו רגישות טראגית, שמאפשרת לנו לדמוע כשאנו קוראים את המלט; ושאלות מטא נוספות על אומנות התרגום והמוטיבציה לתרגם יצירות מופת לעברית בעידן שלנו.הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ומת
"המלט" לשייקספיר – מדוע מתעכב המלט מלנקום את רצח אביו?
אורח: פרופ' אברהם עוזהמלט.אחת היצירות שהותירו את החותם העמוק ביותר על התרבות המערבית, והראיה לכך: רבים יודעים לדקלם ביטויים כמו "מילים מילים מילים" או "להיות או לא להיות – זו השאלה" – גם מבלי שקראו מעולם את המלט. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ומתרגם– הם מנסים לצלול לעומקה של היצירה, ולהבין מדוע היא פורטת על נימים עמוקים בנפש האדם המערבי גם מאות שנ
"אתיקה" לאריסטו – התחייה המודרנית של אריסטו | הקאנון
אורח: ד"ר אליעזר מלכיאלפילוסופיים בני זמננו מוטרדים לא אחת מפילוסופיית המוסר המודרנית; רבים מהם מבקשים לחזור ולקרוא את ה'אתיקה' של אריסטו על מנת להציע חלופות שונות לאופן שבו אנו חושבים היום על מוסר.מדוע? מה הם מוצאים באתיקה של אריסטו, ולמה הם סבורים שיש לה מה ללמד אותנו כיום? בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג – ננסה לתת תשובות לשאלות אלו
פרק 13: "אתיקה" לאריסטו – מהם החיים הטובים? | הקאנון
אורח: ד"ר אליעזר מלכיאלבמוקד הספר "האתיקה" לאריסטו ניצבות השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום האנושי: לשם מה אנו חיים? מהם החיים הטובים? מהו האושר, ומהי תכלית החיים האנושיים? מה אנו מבקשים להשיג בחיים האלו?בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג– אנו מבקשים להאזין בקשב רב לתשובותיו של אריסטו לשאלות הללו, ולשמוע מה יש להן לומר לנו. הספר זמין לקריאה
פרק 12: "שולחן ערוך" לר' יוסף קארו – חלק ב. האם קיים קאנון יהודי? | הקאנון
אורחת: ד"ר תרצה קלמןה"שולחן ערוך" הפך עם השנים למושג שמסמל את ההלכה היהודית כולה; מושג המכיל הרבה יותר מאשר הטקסט עצמו שכתב ר' יוסף קארו. הסימבוליות הזו של ה'שולחן ערוך' משותפת גם עבור יהודים המחויבים להלכה וגם כאלו שביקשו לצאת כנגדה; אלו כמו אלו מדברים על ה'שולחן ערוך' כסמל להלכה היהודית כולה. בפרק השני של השיחה על ה'שולחן ערוך' בין מתנאל בראלי לד"ר תרצה קלמן – חוקרת ספרות הלכתית מאוניברסיטת בן ג
פרק 11: "שולחן ערוך" לר' יוסף קארו - חלק א. כיצד השפיעה מהפכת הדפוס על ההלכה היהודית?
אורחת: ד"ר תרצה קלמןלפני כ-450 שנה נכתב הספר "שולחן ערוך" – שמהר מאוד שינה את פני עולם ההלכה היהודית. אם נכנס היום לחנות ספרים ונבקש לרכוש את הספר, נגלה שכמעט ולא נמצא מהדורה שבה הוא עומד כספר עצמאי, שמכיל רק את הטקסט שאותו כתב ר' יוסף קארו. הספר הצנוע תופס היום מספר מדפים שלמים, ומודפס עם שלל חיבורים ופירושים שנכתבו על טקסט המקור. בפרק הזה ביקשנו לחזור אל ספר המקור כפי שנדפס בשנת 1565 – ולהתבונן
פרק 10: “איליאדה” להומרוס חלק ב. מדוע כדאי למות בקרב ולהשיג בכך תהילת עולמים?
אורח: ד”ר עידו חברוניבפרק השני על האיליאדה - “התנ”ך של היוונים" – נשוחח על הגיבורים ההומריים: מה מניע אותם, מהי אותה תהילת עולמים שהם מבקשים להשיג, ואיזו דרך היא מציעה בכדי להתמודד עם אימת המוות וזמניות הקיום?הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו חברוני - שמלמד ספרות קלאסית וספרות חז”ל במרכז האקדמי שלם - על הספר “האיליאדה” מאת הומרוס, המשורר היווני הקדום.הספר זמין לקריאה בכמה תרגומים עבריים, המרכ
פרק 9: “איליאדה” להומרוס חלק א. מי הם האלים ההומריים, ומדוע בכלל צריך אלים שכאלו?
אורח: ד”ר עידו חברוניהאיליאדה - “התנ”ך של היוונים”, כפי שמכנים אותו - הוא סיפור מלחמתם של היוונים בטרויה, שהפך לאחד מהטקסטים המכוננים של התרבות היוונית, ולאחר מכן גם של התרבות המערבית כולה. בפרק הראשון ננסה להיכנס קצת אל תוך סיפורה של האיליאדה, ולהתבונן באופיים של האלים ההומריים - מה הופך אותם לאלים, מה תפקידם במציאות ובסיפור, ומדוע כדאי להאמין באלים שכאלו? הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו ח
פרק 8: “הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות” לקאנט - חלק ב. מהו החוק המוסרי?
אורח: פרופ' פיני איפרגןלאחר שהצגנו בפרק הקודם את האינטואיציה הבסיסית של תפיסת המוסר של קאנט, בפרק הזה אנו צוללים פנימה יותר אל תוך הספר. ננסה להבין את הנוסחים השונים שנתן קאנט לחוק המוסרי, ונשוחח על מושגים מרכזיים בשיח המוסרי הרווח שלנו כמו אוניברסליות, אוטונומיה, ועוד.הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ פיני איפרגן - ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ועמית במכון ון ליר - על הספר “הנחת יסוד
פרק 7: “הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות” לקאנט - חלק א. מהי פעולה מוסרית?
ילד קטן נכנס למכולת, והמוכר מחליט למכור לו את המוצר במחירו האמיתי ולא לנצל את תמימות הילד - בכדי שהמוניטין שלו לא ייפגע. האם נוכל לומר שהוא נהג באופן מוסרי?עמנואל קאנט הוא אחד מההוגים המזוהים ביותר עם תקופת הנאורות, ותפיסת המוסר שלו עומדת בליבתו של האתוס המודרני. לדעתו, התשובה לשאלה שבה פתחנו היא שלילית - רק פעולה שנעשית מתוך תודעת חובה נחשבת לפעולה מוסרית. מדוע הוא סבר כך, ועם מי הוא התפלמס בעניי
פרק 6: “על החירות” למיל - חלק ב. האם אינדיבידואליזם הוא ברכה לחברה האנושית, ומתי מוצדק לפגוע בחירות הפרט?
מיל סבור שחברה חופשית צריכה להעלות על נס את ערך האינדיבידואליזם, ולאפשר לכל אחד מחבריה לעצב את חייו בהתאם לאופן שאותו הוא רואה לנכון - גם אם הוא ייחודי וחריג. נוסף על כך, מיל טוען שרק פגיעה ישירה וממשית באדם אחר - מצדיקה הגבלה של חירות היחיד על ידי החברה. האמנם צודק מיל בשתי הטענות הללו?הצטרפו אלינו לחלקה השני של השיחה שבין מתנאל בראלי לד”ר שגיא ברמק - ראש תוכנית אדם סמית’ לכלכלה פוליטית ומדיניות
פרק 5: “על החירות” למיל - חלק א. למה לאפשר לעמדות שגויות להישמע בציבור, ומהו העיקרון הפשוט של החירות?
מיל מגן בספרו “על החירות” בצורה רדיקלית על חופש הביטוי, וסבור שצריך לנסח מחדש “עיקרון אחד פשוט” של החירות. מדוע יש צורך בניסוח של עיקרון כזה באנגליה של תחילת המאה ה-19, ומה המקום של חופש הביטוי בעידן של רשתות חברתיות ותופעות כמו “פייק ניוז”?הצטרפו אלינו לשיחה של מתנאל בראלי עם ד”ר שגיא ברמק - ראש תוכנית אדם סמית’ לכלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית במכון ארגמן - על ספרו של אחד מההוגים הליברלים הגדולים
פרק 4: "פיידון" לאפלטון – חלק ב. איך אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים? [#04 בסדרה]
אנחנו חושבים לרוב שהלמידה היא תהליך של חידוש – שבו אנחנו מבינים מה שלעולם לא ידענו – אבל באופן מפתיע סוקרטס טוען בדיוק להפך: הלמידה היא תהליך של היזכרות, שבו אנחנו נזכרים במה שהנפש שלנו כבר ידעה – אך שכחה. מדוע סוקרטס חושב כך, ולמה זה בכלל חשוב? בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם מנסים לענות על השאלות הללו, ולחשוב יחד על השלכות ח
פרק 3: ״פיידון״ לאפלטון – חלק א. כיצד צועד הפילוסוף לקראת מותו? [#03 בסדרה]
רגע לפני שסוקרטס שותה את כוס הרעל הוא משוחח עם תלמידיו על משמעות המוות, והחיים, של הפילוסוף - מנקודת המבט הייחודית של הרגע האחרון לפני שחייו מגיעים אל קיצם. בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם צוללים למשמעות החיים והמוות כפי שעולה מהדיאלוג "פיידון" של אפלטון.
פרק 2: "קריטון" לאפלטון. למה לא הסכים סוקרטס לברוח מהכלא? [#02 בסדרה]
תלמידו של סוקרטס נכנס לבית הכלא בשעת ליל מאוחרת, ומבקש לשכנע את סוקרטס לברוח מהכלא ומגזר הדין שמצפה לו. סוקרטס מסרב, ומעניק תשובה מסקרנת לשאלה היסודית של הפילוסופיה הפוליטית: מדוע יש לציית לחוקי העיר? בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם מבקשים להבין מדוע לא הסכים סוקרטס לברוח מהכלא, ומדוע נדרש האזרח לציית לחוק הפוליטי.
פרק 1: ה"אפולוגיה" לאפלטון. מדוע תבעו תושבי אתונה לדין את סוקרטס? [#01 בסדרה]
סוקרטס נתבע לדין באתונה העתיקה ונושא שלושה נאומי הגנה שבהם הוא מציג את חשיבות הפילוסופיה שלו לתושבי אתונה ולעיר כולה. בשיחה של מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב – הם צוללים אל עומק היחסים המתוחים שבין הפילוסוף לתושבי העיר.
