
המעבדה The Lab
חוקרים וחוקרות שואלים שאלות מרתקות ומתגלגלים מהן אל שאלות רבות אחרות, תחומי ידע נפגשים עם תחומים אחרים, ולעתים גם נמצאת תשובה. בכל תוכנית גיל מרקוביץ תצלול עם החוקרים לעומקם של התהליכים המורכבים שמשפיעים על חיינו.
פרקים

שפת ההאבקה: המעבדה בחי ממוזיאון הטבע - פרק 4
הדיון בקו-אבולוציה הוביל לדיאלוג חי עם הקהל: פרק זה מביא שאלות סקרניות ותשובות מעמיקות שחותמות את הסדרה.משתתפות: פרופ' תמר קיסר, חוקרת ומרצה בחוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה - אורנים. פרופ' אילת שביט, פילוסופית של הביולוגיה, חוקרת ומרצה בתל-חי אוניברסיטת קרית שמונה שבגליל, עמיתת מחקר בטכניון, יושבת ראש האגודה הישראלית לפילוסופיה. מור קדישזון, חוקרת עצמאית, עורכת ומתרגמתד"ר אילאיל פרת, מ

שפת ההאבקה: המעבדה בחי ממוזיאון הטבע - פרק 3
קו-אבולוציה היא אחת התופעות המופלאות בטבע: תהליך בו שני מינים משתנים ומסתגלים ביחד זה לזה ולסביבה לאורך מיליוני שנים, עד ליצירת קשר גלוי ומובהק של תלות הדדית להישרדות. בפרק זה אנו בוחנים כיצד רעיון ההשתנות המשותפת משתקף בתחום האבולוציה התרבותית, ומה כוח השפה בעיצוב חוויית עולמנו. רב שיח המזמין אותנו לבחון כיצד עקרונות אלה של ערבות והסתגלות הדדית יכולים לעצב גם את המרחבים והקהילות האנושיות שלנו.&nb

שפת ההאבקה: המעבדה בחי ממוזיאון הטבע - פרק 2
במהלך מיליוני שנות אבולוציה נוצרו צמחים בעלי טקטיקות מרהיבות של חיקוי: הם עוטים צורות, צבעים וריחות של פרחים אחרים ומושכים מאביקים – מבלי להעניק להם צוף או מזון בתמורה. הפרק השני בסדרה צולל אל מיומנות החיקוי והפיתוי בטבע, ועוקב אחר הגבול הדק שבין מניפולציה מזיקה כמו הונאה ומניפולציה לגיטימית, כפי שמשתקפות במעשה האומנותי ובמנגנונים הפיננסיים בחברה האנושית. בהשתתפות: פרופ' יעל מנדליק, חו

שפת ההאבקה: המעבדה בחי ממוזיאון הטבע - פרק 1
החושים הם השער שלנו אל העולם – הדרך שבה אנו תופסים צבע, צורה, צליל וריח. בפרק זה אנו יוצאים מן החוויה החושית הבסיסית ומתמקדים בהיבט האסתטי של תהליכי ההאבקה: מגלים כיצד מנגנוני הפיתוי של עולם הצומח מיועדים למאביקים ובו בזמן מעצבים גם את החוויה והתפיסה האנושית. רב שיח המשלב בין חקר חרקים, פילוסופיה של צלילים וקשרים בטבע, והמעשה האומנותי, שמציע דרכים חדשות לחוות את מנעד החושים שלנו. בהשתתפות:&n

כשאומנות פוגשת מציאות - פרק 1
מהי השפה האומנותית, והאם אפשר לחוות אומנות מבלי להבין אותה? נבקש לפצח את הקוד של השפה האומנותית, ולבדוק כיצד תכנים חזותיים מתכתבים זה עם זה כדי ליצור רשת סבוכה של כוונות, מטאפורות ומשמעויות נסתרות.אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימי

כשאומנות פוגשת מציאות - פרק 2
במשך מאות שנים, השאיפה הגדולה של האומנות המערבית הייתה לחקות את המציאות, להוות חלון שקוף אל העולם. אך מה נדרש מאומן כדי להביט במציאות במבט "נקי" וחלק, נטול פילטרים? בפרק זה נבחן את הגישה הריאליסטית, את גבולות החיקוי (המימזיס), ואת העמדה המרתקת שתופס היוצר מול העולם שהוא מבקש לשעתק. אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן

כשאומנות פוגשת מציאות - פרק 3
כיצד יכולה האומנות להסתכל במציאות כמו בראי ובכל זאת לספק לנו מבט עליה? בעקבות יצירותיהם של פול סזאן, וינסנט ואן גוך ופול גוגן, נראה כיצד הראי האומנותי מפרש את המציאות ומגלה בה אמת עמוקה יותר.אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצ

כשאומנות פוגשת מציאות - פרק 4
דרך עבודתו של מרסל דושאן, ננוע בין שתי דרכי התייחסות של האומנות אל החיים: האומנות כצילום רנטגן שמבקש לחדור מבעד לעור, לחשוף את אבני הבניין של היקום, החיים והנפש, ולתת להם ביטוי חזותי. והאומנות כקיר, אומנות שעסוקה בעצמה ולא במציאות סביבה.אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר:

כשאומנות פוגשת מציאות - פרק 5
אנחנו חיים בעידן המסך. כיצד ההתבוננות הדיגיטלית משנה את תהליכי היצירה של אומניות ואומנים עכשוויים? וחשוב מכך: איזו מציאות אנושית חדשה צומחת מתוך המפגש הזה? פרק מסכם על השפעות המסך על האומנות החזותית, ועל הרגע שבו הדימוי המשוכפל הופך למציאות עצמה.אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת

"המעבדה" פינת "ציונות באי נחת": איך התחילה האלימות בארץ ישראל?
המעבדה מאחרת את ציונות באי נחת עם פרופ' גלעד שרביט: מה הופך סכסוך לאלימות? מה ניסו יהודים וערבים להשיג בראשית המפגש ביניהם בארץ ישראל, ואיך המטרות האלה התנגשו? והאם אפשר להצביע על רגע אחד שבו הכל התחיל – או שמדובר בתהליך מורכב יותר? ננסה להבין את ראשית האלימות בין יהודים לערבים, ולשאול מה אפשר ללמוד ממנה על המציאות שבה אנחנו חיים היום. אורח: פרופסור הלל כהן מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי

"המעבדה" פינת "ציונות באי נחת": אחד העם והקרב על נשמת הציונות
המעבדה מאחרת את ציונות באי נחת עם פרופ' גלעד שרביט: אחד העם הציע גרסה ייחודית וחשובה של הציונות: לא כפרויקט מדיני של צבא וריבונות, אלא כמהלך תרבותי־רוחני שמבקש לבנות זהות יהודית חדשה. במקום מדינה, הוא מדבר על “מרכז רוחני” בארץ ישראל – כזה שיאחד את העם דרך שפה, ספרות ומוסר. האם ציונות יכולה היתה להיות קודם כל תהליך של תיקון פנימי, ולא פתרון פוליטי חיצוני? וכיצד הציונות ״התרבותית״

״ציונות באי נחת״ מגיעה למעבדה
פרופ׳ גלעד שרביט מגיש ההסכת ״ציונות באי נחת״ בכאן הסכתים - מסביר מה דחף אותו לעשות הסכת על ראשית הציונות דווקא ברגע הזה, מה היה הרגע שבו הפכנו לעם במדינת ישראל ואיך זה קשור לכסף, ולמה המהפכה הפמיניסטית דווקא התרחשה בערים ולא בקיבוציםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק 7: בית הספר החונך
האם החינוך בישראל במשבר?פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחת

פרק 6: חמלה רדיקלית
האם החינוך בישראל במשבר?פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחת

פרק 5: בית ספר ללא חונכות
האם החינוך בישראל במשבר?פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחת

פרק 4: היות בעל ערך
האם החינוך בישראל במשבר?פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחת

פרק 3: פוסטמודרניזם וניאו-קפיטליזם
האם החינוך בישראל במשבר?פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחת

פרק 2: מיתוס מטרות החינוך
האם החינוך בישראל במשבר?פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחת

פרק 1: המיתוס של "בית הספר המיטיב"
האם החינוך בישראל במשבר?פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחת

"חינוך אמפתי כביקורת הניאו-קפיטליזם" - הקדמה
האם החינוך בישראל במשבר?פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחת

"חינוך אמפתי כביקורת הניאו-קפיטליזם" - פתח דבר
האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על

להחזיר את האמפתיה למערכות החינוך - פרק 4
במציאות הניאו ליברלית שאנחנו חיים בה, כשהההורה הופך לצרכן, בית הספר לספק שירות והילד למוצר – מורות ומורים רבים פוגשים פער כואב בין השליחות שהביאה אותם להוראה לבין מציאות שנמדדת בכלים מסחריים. בפרק הסיום נצלול לחוויות של אנשי החינוך בשטח, ונציג את האפשרות המעשית והעמוקה לשינוי: חונכות מחוללת, שמחזירה את המשמעות, האמפתיה והאדם למרכז.אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית,

להחזיר את האמפתיה למערכות החינוך - פרק 3
מה קורה כשמערכת החינוך משעתקת את המערכת הכלכלית? בפרק השלישי נצלול למחירי זליגת הניאו-קפיטליזם אל תוך בתי הספר. נבחן כיצד ערכי השוק ותודעת הצרכנות מעצבים את היומיום של התלמידות והתלמידים, ונשאל את השאלה המתבקשת: אילו ילדים מצליחים לפרוח בתוך המודל הזה, ומי הם אלה שנשארים מאחור ונפגעים מהשיטה?אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, ב

להחזיר את האמפתיה למערכות החינוך - פרק 2
במשך החיים אנחנו פוגשים דמויות שמטביעות בנו חותם עמוק. אלה לא תמיד המודלים הקלאסיים לחיקוי, אלא אותם אנשים שהעניקו לנו תחושת ערך פשוטה ואמיתית. בפרק השני נבין את תפקידן הקריטי של דמויות משמעותיות בהתפתחות שלנו, ונבחן מדוע חיוני שילדים יפגשו דמויות כאלה גם מחוץ לסביבה המשפחתית – במרחב הבית-ספרי.אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-

להחזיר את האמפתיה למערכות החינוך - פרק 1
איך אנחנו לומדים שאנחנו "שווים" ובעלי ערך? בפרק הראשון נכיר את המנגנונים המעצבים את הערך העצמי שלנו – גם שצומחים מתוך יחסים אנושיים קרובים וגם שמוכתבים על ידי מבנים חברתיים וכלכליים. נבחן מה קרה למנגנונים הללו במהלך המאות ה-20 וה-21, וכיצד התהליכים שינו מן היסוד את בתי הספר ואת הקשר שבין מבוגרים לילדים.אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמיד

אוכל לא זורקים - פרק 4
בעידן שבו האוכל מגיע באריזת פלסטיק מהסופר, שכחנו כמה קשה לעבוד את האדמה. החקלאים, לעומת זאת, מרגישים את כל שלבי הייצור. את הפרק האחרון נקדיש לחקלאות ישראלית, נשמע על המאבק לבזבוז מזון בשדות, ועל הדרך להתחבר מחדש לאוכל המקומי שלנו.אורחים: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות וביטחון המזוןעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: וי

אוכל לא זורקים - פרק 3
נכיר את הרכבה של "צלחת ישראלית מזינה" המבוססת על תוצרים מקומיים הכוללים את כל הערכים התזונתיים הדרושים לגופנו. נשאל איך מבטיחים שלכל אזרח תהיה נגישות אל צלחת כזו, ואיך היא יכולה להשפיע על תופעת בזבוז המזון? אורחות: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאותעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויוי

אוכל לא זורקים - פרק 2
למה רשתות השיווק מעודדות אותנו לקנות יותר מדי, ומה המחיר שכולנו משלמים על זה? אובדן המזון מתרחש בכל שרשרת הייצור, בפרק הזה נתמקד בנקודה הקרובה ביותר אלינו: רשתות השיווק והקמעונאות. נחשוף את דפוסי המכירה והשיווק שדוחפים אותנו לבזבז, ננתח את ההשלכות הסביבתיות ההרסניות של תרבות השפע, ונשאל מהו תפקידם של המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות, ושלנו, בשינוי כללי המשחק.אורחות: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנ

אוכל לא זורקים - פרק 1
אובדן מזון הוא פצצת זמן כלכלית, סביבתית וחברתית שמתקתקת. נתחיל להכיר את ממדי התופעה ואת המספרים, ונפתח צוהר למחשבה על פתרונות אפשריים לבעיה כל כך מורכבת.אורחות: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. פרופ' אופירה אילון, חוקרת ומרצה בבית הספר למדעי הסביבה, ראש המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפהעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנ

השיבה להודו - פרק 5
כשהגיעו חברות וחברי קהילת "בני ישראל" מהודו לישראל, הם מצאו את עצמם במאבק מול חברה ממסדית שהציבה בפניהם קשיים פוליטיים ודתיים. בפרק הסיום נראה כיצד דווקא דרך הפצת הקולנוע ההודי בארץ, הם הצליחו להילחם על מקומם, להשמיע את קולם ולהעשיר את המרחב התרבותי בישראל.אורחת: פרופ' רוני פרצ'ק, חברת סגל בחוג ללימודי אסיה, עורכת ראשית של הוצאת הספרים, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ו

השיבה להודו - פרק 4
חוברות ה"פורנו-פשיעה" הן סוגה ספרותית פרועה, זולה ופופולרית להפליא ברחובות השווקים בצפון הודו. מי כותב ומפיץ את הסיפורים האלה, למי הם פונים, ומה הם מגלים על היצרים והפחדים של החברה ההודית העכשווית? אורחת: פרופ' רוני פרצ'ק, חברת סגל בחוג ללימודי אסיה, עורכת ראשית של הוצאת הספרים, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול:

השיבה להודו - פרק 3
הודו היא מרכז רוחני מוסלמי שוקק, שנושא אופי מרתק וייחודי ביחס לשאר העולם. נצא לסיור בקרב הקהילה המוסלמית בצפון הודו העכשווית ונשמע על המפגש הייחודי בין אמונת האסלאם למרחב ההינדואיסטי.אורחת: פרופ' רוני פרצ'ק, חברת סגל בחוג ללימודי אסיה, עורכת ראשית של הוצאת הספרים, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצובSee omnyst

השיבה להודו - פרק 2
מחזות הזמר של בוליווד מלאים בקודים תרבותיים, קריצות ומורכבויות חברתיות. נצלול אליהם כמפתח להבנת הנפש של תת-היבשת: מה הם מספרים לנו על אמונה, על יחסי מגדר, ועל היכולת של הגיבור ההודי להתל בחוקי המציאות (והפיזיקה!). וגם: מה נלמד כשנציב את המיוזיקל ההודי מול הקלאסיקה של הוליווד?אורחת: פרופ' רוני פרצ'ק, חברת סגל בחוג ללימודי אסיה, עורכת ראשית של הוצאת הספרים, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוב

השיבה להודו - פרק 1
איך ניגשים להבין תרבות שמורכבת ממיליארד בני אדם? הודו היא מארג של שכבות היסטוריות, דתיות ופוליטיות שמתקיימות בו-בזמן. נניח את התשתית למסע, ונבין כיצד התרבות הוודית, המפגש עם האסלאם והאימפריה הבריטית, עדיין מעצבים את היומיום ההודי – מהמקדש ועד לרחוב הסואן. אורחת: פרופ' רוני פרצ'ק, חברת סגל בחוג ללימודי אסיה, עורכת ראשית של הוצאת הספרים, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת

מדעי הביס - פרק 3
איך אפשר לחקור באופן מדעי ומדויק חוויה סובייקטיבית כמו אכילה? התשובה, מתברר, עוברת במעבדה שמפתחת רובוט שלועס בדיוק כמונו, מייצר רוק כמונו, מצויד בבלוטות טעם וקולטני ריח, ובקרוב – גם יעכל כמונו.אורח: פרופ' אופיר בנימין, מרצה בכיר וחוקר בחוג למדעי המזון, בתל חי אוניברסיטת קרית שמונה בגלילעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצו

מדעי הביס - פרק 1
נכיר את מושגי ותהליכי היסוד שגורמים לאוכל לשנות צורה ומרקם: חום וקור ושינוי מרחבי. באמצעותם נתחיל להבין לעומק את חווית האכילה, ונשמע על חשיבות קידומם של שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשיית המזון. אורח: פרופ' אופיר בנימין, מרצה בכיר וחוקר בחוג למדעי המזון, בתל חי אוניברסיטת קרית שמונה בגלילעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב

מדעי הביס - פרק 2
מה קורה כשמבנה המזון ומבנה הלסת שלנו נפגשים בלעיסה? הפרק הזה עוסק כולו במפגש הסוער, הכימי והמכני, שבין השיניים שלנו למזון: סגנון הלעיסה, זרם הרוק בפה והתפרקות חומרים. איך האדריכלות של האוכל והביולוגיה של הפה משתפות פעולה ומייצרות את הריחות והטעמים שמטריפים לנו את החושים?אורח: פרופ' אופיר בנימין, מרצה בכיר וחוקר בחוג למדעי המזון, בתל חי אוניברסיטת קרית שמונה בגלילעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שו

ללמוד להקשיב - פרק 8
סיעורי מוחות רבים נכשלים כי אנו ממהרים לפסול רעיונות של אחרים. נלמד שחלק בלתי נפרד מהקשבה הוא היכולת לקבל הצעות ולהשהות התנגדויות אוטומטית. נבדוק גם מה קורה כש"הצעה" היא בכלל מחמאה – מדוע קבלת מחמאה היא משימה מאתגרת כל כך, ובאילו דרכים מתוחכמות הנפש שלנו מתמרנת כדי לא לקבל אותה.אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושל

ללמוד להקשיב - פרק 7
אנחנו חושבים ומדברים במטפורות, אבל כשאנחנו מקשיבים לאחר, קל מאוד "ללכלך" את עולמו עם הדימויים הפרטיים שלנו. נכיר את המתודולוגיה הפילוסופית והטיפולית "שפה נקייה", ונלמד איך לחקור את עולמו הפנימי של האדם שמולנו בלי לשתול בו את המחשבות שלנו.אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושליםלחוברת הסבר ותרגול עצמיעורכת ומגישה: גיל מרקו

ללמוד להקשיב - פרק 6
בכל שיחה יומיומית אנחנו שואלים שאלות, אבל את מי השאלות באמת משרתות – את הסקרנות של השואל, או את האדם שמולו, הנדרש להשיב? בפרק הזה נמפה סוגים שונים של שאלות: חוקרות, מעכבות, מקדמות, משחררות ועוד. וגם: מה קורה כשמכניסים אל אולפן הרדיו את כלי ההקשבה המאתגר מכולם – השתיקה? אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירו

ללמוד להקשיב - פרק 5
איך נכון לתת משוב לעובד? נכיר את "הראיון המקדם", ונבין כיצד שיחה בין מנהלת/ת לעובד/ת המבוססת על הקשבה עמוקה, חוויות חיוביות וסיפורי הצלחה בעבודה, מצליחה לשפר את הביצועים ולבנות סביבה ארגונית נעימה ויעילה יותר.אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושליםלחוברת הסבר ותרגול עצמיעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה די

ללמוד להקשיב - פרק 4
שיקוף הוא אחד הכלים העוצמתיים ביותר בארגז הכלים של ההקשבה, אבל הוא גם אחד המאתגרים שבהם. איזה תפקיד ממלא השיקוף במרחב שנוצר בין שני אנשים, ואיך מאמנים את השריר הזה בלי להישמע כמו רובוט?אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושליםלחוברת הסבר ותרגול עצמיעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר

ללמוד להקשיב - פרק 3
הקשבה היא היכולת להקשיב לעצמנו ולמה שמניע אותנו באמת. נכיר טכניקה ייחודית המשתמשת בתחביבים שלנו כ"מראה" פסיכולוגית: מה קורה כשאנו מנהלים דיאלוג דמיוני עם העיסוקים שאנו הכי אוהבים, מה הם מגלים על הצרכים העמוקים שלנו ואיך כל זה קשור למוטיבציה ולתפקוד שלנו בתוך ארגונים ומקומות עבודה?אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושליםלח

ללמוד להקשיב - פרק 2
האם אפשר להקשיב לעומק גם לסיפור שמשעמם אותנו? בפרק הזה נלמד כיצד הזמנה פשוטה לספר סיפור – אפילו בנושא אקראי לחלוטין – יכולה להפוך למפתח להיכרות עם האחר, אם רק נדע להישאר פתוחים ולהשהות שיפוטיות.אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושליםלחוברת הסבר ותרגול עצמיעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש

ללמוד להקשיב - פרק 1
כשמתחוללת הקשבה עמוקה בין שני אנשים, משהו במרחב משתנה: חומות ההגנה יורדות, והיצירתיות המשותפת מתעוררת. בפרק הפתיחה נגדיר מחדש מהי הקשבה, נמפה את מרכיביה המדעיים, ונבין מהם התנאים הבסיסיים המאפשרים לה להתקיים.אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושליםלחוברת הסבר ותרגול עצמיעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייט

הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 1
נכיר את התחומים ארכיאוזואולוגיה וארכיאובוטניקה, ונברר כיצד כלים ביולוגיים וטכנולוגיות מתקדמות מאפשרים למדענים לפענח שאלות אנתרופולוגיות עמוקות על החברה, התרבות, וארחות חיי האדם לאורך ההיסטוריה. אורח: פרופ' גיא בר-עוז, חוקר ומרצה בבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפהעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצובSee om

הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 2
איך מזהים אתרי אשפה עתיקים ולמה חוקרים מתרגשים מהם? נצא אל הנגב הצחיח, ששימר באופן פנומנלי שרידים אורגניים, ונתחקה אחר תחנות המסחר בדרך הבשמים הנבטית. דרך פיסות בד נדירות מנחל עומר, נחשוף רשת גלובלית שקישרה בין הודו הרחוקה לנמל עזה.אורח: פרופ' גיא בר-עוז, חוקר ומרצה בבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפהעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בני

הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 3
מה מספרים לנו ממצאים עתיקים על הדינמיקה בין בני אדם לבעלי חיים? נצלול לתהליכי הביות והמעבר לחקלאות: דרך עצמות עתיקות נבחן את סיפורם של שני בעלי חיים שליוו את האדם באזורנו – הכלב והחזיר – ונשאל מה הם מגלים על התפתחות התרבות והחברה המקומית.אורח: פרופ' גיא בר-עוז, חוקר ומרצה בבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפהעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינז

הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 4
כיצד שרדו זרעי ענבים אלף שנה במדבר ואיך הם מחזירים לחיים זני גפן אבודים? נחקור את החקלאות המדברית המפוארת של הנגב ואת תעשיית היין העתיקה ששגשגה בו, ונשאל מה אפשר ללמוד מהעולם העתיק על גלובליזציה, קיימות וניצול נכון של משאבי הטבע.אורח: פרופ' גיא בר-עוז, חוקר ומרצה בבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפהעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין

אנתרופולוגיה פמיניסטית: החוויה הפלסטינית בשוק העבודה - פרק 4
בעשורים האחרונים הושקעו משאבי עתק בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה, אבל מה המחיר הסמוי של מדיניות זו? בעזרת המושג "אזרחות כלכלית" נבחן את ההזדמנויות שנפתחו בשוק העבודה בפני נשים פלסטיניות לצד המלכודות שהן מציבות. ננתח את ארבע השנים הסוערות האחרונות ונשאל: האם שילוב כלכלי אכן מוביל לשילוב חברתי, או שהוא מייצר חוזים רעועים חדשים? אורחת: פרופ' עמליה סער, חוקרת ומרצה בחוג לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה

אנתרופולוגיה פמיניסטית: החוויה הפלסטינית בשוק העבודה - פרק 3
איך זה מרגיש להיות אישה פלסטינית בסביבת עבודה שבה דומיננטיות יהודית? נכיר את המושג "החוזה המגדרי", המוכר גם לנשים יהודיות, ונראה איך הוא מקבל משמעות נוספת כשמתווסף אליו המתח הלאומי – במיוחד בתנאי מלחמה. שיחה על מחירים, אתגרים ותמרונים יומיומיים הנדרשים כדי לשרוד ולהצליח.אורחת: פרופ' עמליה סער, חוקרת ומרצה בחוג לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפהעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דיי

אנתרופולוגיה פמיניסטית: החוויה הפלסטינית בשוק העבודה - פרק 2
"היי יזמת, קחי אחריות, צאי מהעוני"! נבחן כיצד מדיניות ההפרטה וההשקפה הניאו-ליברלית, שמטילה את האחריות למצב הכלכלי על הפרט, השפיעה על נשים פלסטיניות המתמודדות עם עוני. נשאל מה קורה כשמדיניות ממשלתית פוגשת מציאות חברתית קשוחה, והאם הציפייה מכל אישה להפוך ליזמת היא קרש הצלה או אשליה.אורחת: פרופ' עמליה סער, חוקרת ומרצה בחוג לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפהעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה

אנתרופולוגיה פמיניסטית: החוויה הפלסטינית בשוק העבודה - פרק 1
מה הקשר בין מחקר שטח למאבק חברתי? בפרק הראשון נבין מהי אנתרופולוגיה פמיניסטית ואיך היא מאפשרת לנו להביט בנשים פלסטיניות לא רק דרך פריזמה אחת, אלא דרך פריזמות בהצטלבות – המפגש הייחודי בין זהות לאומית, מגדרית ומעמדית. נלמד איך המיקום החברתי הזה מכתיב את האתגרים, הבחירות והמכשולים שפוגשות נשים בדרכן לעבודה.אורחת: פרופ' עמליה סער, חוקרת ומרצה בחוג לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפהעורכת ומגישה: גיל

מילים של יום חול - פרק 4
נצלול אל הצורך האנושי העמוק להפוך את החיים לעלילה, ונתהה מדוע כל כך חשוב לנו שהסיפור שלנו ישאיר חותם. איך כל זה קשור לדיבור בזמן הווה?אורחת: פרופ' זהר לבנת, בלשנית וחוקרת שיח במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות, אוניברסיטת בר-אילןעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצובSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מילים של יום חול - פרק 3
הדבר שאנחנו עושים הכי הרבה בשפה המדוברת הוא לספר סיפורים. בפרק הזה נחשוף את התבניות הסיפוריות המרתקות של העברית המדוברת. דרך דוגמאות חיות, נבין איך כולנו הופכים לבמאיות ותסריטאים ברגע שאנחנו פותחים את הפה.אורחת: פרופ' זהר לבנת, בלשנית וחוקרת שיח במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות, אוניברסיטת בר-אילןעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה

מילים של יום חול - פרק 2
נכיר את סמני השיח - אותן מילים קטנות כמו "אז", "כאילו" או "עכשיו", שמנווטות את השיחה מאחורי הקלעים ועוזרות לנו להבין למה הדובר מתכוון. נעקוב אחרי האופן שבו השימוש בסמני השיח משתנה, ונגלה את המנגנון הסודי שאורז לנו את תוכן השיחה בכל פעם מחדש. אורחת: פרופ' זהר לבנת, בלשנית וחוקרת שיח במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות, אוניברסיטת בר-אילןעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רוב

מילים של יום חול - פרק 1
נכיר את ההבדלים שבין השפה הכתובה למדוברת, ונבין כיצד המדיום משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו מתקשרים. נגלה מה השפה המדוברת חושפת על האינטראקציות האנושיות שלנו, ואיך היא מצליחה להעביר מסרים שאף ספר דקדוק לא יוכל להכיל.אורחת: פרופ' זהר לבנת, בלשנית וחוקרת שיח במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות, אוניברסיטת בר-אילןעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב

כל הארץ במה - פרק 1
מה הופך פעולה פשוטה למופע? נפרק את שלושת המרכיבים היסודיים של המופע – פעולה, מסגור ומבט – ונשאל מה מבדיל בין הדרמה של היום-יום לבין האומנות שמבקשת לשקף אותה.אורחת: פרופ' דפנה בן-שאול, חוקרת ומרצה בחוג לאומנות התיאטרון, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצובSee omnystudio.com/listen

כל הארץ במה - פרק 2
דרך סיפורו המרהיב של הלוליין פיליפ פטי, האיש שצעד בין מגדלי התאומים, נבין איך המקום הופך משותף פסיבי לשותף פעיל, גורלי ורב משמעות במופע.אורחת: פרופ' דפנה בן-שאול, חוקרת ומרצה בחוג לאומנות התיאטרון, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצובSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כל הארץ במה - פרק 3
איך המרחב הישראלי מעצב את האומנות? נכיר מופעים מקומיים שמתכתבים עם אירועי מפתח בהיסטוריה של המדינה. נבדוק כיצד המיקום הפיזי מציף שאלות פוליטיות וחברתיות בוערות, ואיך הנוף הופך לרובד נוסף בתוך המסר האומנותי.אורחת: פרופ' דפנה בן-שאול, חוקרת ומרצה בחוג לאומנות התיאטרון, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול:

כל הארץ במה - פרק 4
דרך היכרות עם שתי עבודות איקוניות של "קבוצת זיק", מחלוצות אומנות המיצג בישראל, נדון במושגים כמו יצירה ופירוק, נוכחות והיעלמות, ונשאל: מה נשאר אצלנו כשהמופע מסתיים והמקום חוזר לפעולותיו היומיומית? אורחת: פרופ' דפנה בן-שאול, חוקרת ומרצה בחוג לאומנות התיאטרון, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצ

המצאת הרנסנס - פרק 4
ירושלים של פירנצה: איך הופכים עיר איטלקית למרכז רוחני-דתי עולמי? דרך ירושלים. נחשוף את המהלכים שנועדו להעניק לפירנצה את הילת הקדושה של ארץ הקודש; נגלה כיצד שוחזרו מקומות קדושים בתוך העיר, ואיך הניסיון לגשר על המרחק הגיאוגרפי יצר את אחת התופעות המרתקות והפחות מוכרות של הרנסנס הפלורנטיני.אורחת: ד"ר אירינה צ'רנצקי, חוקרת אומנות הרנסנס, אוניברסיטת תל אביב ובית ברלעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקי

המצאת הרנסנס - פרק 3
פירנצה כאתונה החדשה: העמקה בכתבי העבר הובילה את הפלורנטינים אל יוון העתיקה. נבחן כיצד הניסיון להחיות את ערכי החופש, הפילוסופיה והאמנות של אתונה חולל את המהפכה שאנו מכנים "רנסנס". נגלה איך למידה שקדנית ותשוקה לידע הפכו לכוח משנה עולם, שהוליד מחדש את התרבות המערבית.אורחת: ד"ר אירינה צ'רנצקי, חוקרת אומנות הרנסנס, אוניברסיטת תל אביב ובית ברלעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינז

המצאת הרנסנס - פרק 2
המיתוס של רומא: נחשוף כיצד הפלורנטינים גייסו את תהילת האימפריה הרומית כדי להצדיק את שאיפות ההתפשטות שלהם. בין שרידים אדריכליים לטקסטים ספרותיים, נבין איך נבנה המיתוס שהפך את פירנצה ליורשת הלגיטימית של העת העתיקה – ולמעצמה פוליטית ותרבותית.אורחת: ד"ר אירינה צ'רנצקי, חוקרת אומנות הרנסנס, אוניברסיטת תל אביב ובית ברלעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמ

המצאת הרנסנס - פרק 1
המצאת הפלורנטיניות: מה גרם לתושבי פירנצה להאמין שהם יכולים ליצור עולם חדש? נכיר את המודל הייחודי של ה"עיר-מדינה", נגלה כיצד הפכה הניידות החברתית למנוע של יצירתיות, ונבין אילו מקורות השראה עיצבו את דמותה של פירנצה המוכרת לנו עד היום.אורחת: ד"ר אירינה צ'רנצקי, חוקרת אומנות הרנסנס, אוניברסיטת תל אביב ובית ברלעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול

המכניקה של אריכות הימים - פרק 3
איך ייראה העולם בעוד 50 או 100 שנה? הדמוגרפיה היא לא רק מבט לאחור, היא כלי לחיזוי העתיד. נכיר את השיטות המתוחכמות ליצירת תחזיות דמוגרפיות ונחשוף את המחלוקות הסוערות בין שלוש אסכולות מרכזיות: הריאליסטים, האופטימיים והעתידנים.אורח: פרופ' איציק ששון, חבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ראש המרכז למדעי האוכלוסייה (בהקמה), אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רוב

המכניקה של אריכות הימים - פרק 2
ככל שאנחנו חיים יותר הפערים החברתיים-כלכליים בינינו מעמיקים. מדוע וכיצד זה קורה, והאם זה בלתי נמנע? בפרק זה נצלול לעומק השאלות הללו ונברר האם אריכות ימים היא פריבילגיה למעטים, או זכות יסוד שאפשר להבטיח לעוד ועוד אוכלוסיות.אורח: פרופ' איציק ששון, חבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ראש המרכז למדעי האוכלוסייה (בהקמה), אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינ

המכניקה של אריכות הימים - פרק 1
נכיר את ה"שילוש הקדוש" של הדמוגרפיה: ילודה, תמותה והגירה. נבין מדוע כדי להבין את גורלו של הפרט עלינו להבין קודם את תנודות האוכלוסייה, ואיך הנחות העבודה של הדמוגרפים משפיעות על המציאות של כולנו.אורח: פרופ' איציק ששון, חבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ראש המרכז למדעי האוכלוסייה (בהקמה), אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב

לפני שהעולם היה עגול - פרק 4
לוח שנה הוא הרבה יותר מרשימת מועדים; הוא המנגנון שמניע את הכלכלה, הפוליטיקה והדת. בפרק הסיום נשווה בין לוח השנה הבבלי לבין שיטות שונות שפיתחו קבוצות של יהודים, ונבין מדוע המאבק על חלוקת הזמן היה למעשה מאבק על זהות.אורחת: פרופ' אשבל רצון, חוקרת ומרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה

לפני שהעולם היה עגול - פרק 3
כיצד הבינו מחברי ספרי חנוך את תנועת השמש והלבנה? נצא למסע בעקבות תפיסות המאורות ומבנה הרקיע בספרות חנוך, ונחשוף את האופן שבו תורגמה המחזוריות השמימית להבנה עמוקה של ממד הזמן.אורחת: פרופ' אשבל רצון, חוקרת ומרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצו

לפני שהעולם היה עגול - פרק 2
ספרות חנוך נכתבה ונערכה לאורך שלוש מאות שנים, ובתוכה מסתתרת מפת עולם שונה לחלוטין מזו שאנו מכירים היום. בפרק זה נכיר את המפות של אז, וננסה לפענח את התעלומה: מדוע מיקומו של גן העדן נע ונד על המפה, ומה זה מלמד על התפקיד שהוא מילא בחיי המאמינים?אורחת: פרופ' אשבל רצון, חוקרת ומרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מר

לפני שהעולם היה עגול - פרק 1
ארץ ישראל שבין מצרים למסופוטמיה לא הייתה רק שטח גיאוגרפי, אלא זירה של מפגש בין תרבויות ענק. כיצד עיצב המתח שבין האימפריות את המחשבה היהודית? בפרק זה נבחן את המארג החברתי שהוליד את תפיסות העולם המרתקות של תקופת ספרות חנוך.אורחת: פרופ' אשבל רצון, חוקרת ומרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר:

קפיצה קוונטית אל העתיד - פרק 4
בפרק הסיום נבדוק כיצד הידע הקוונטי מתגבש לכדי טכנולוגיה שתשנה את העולם - המחשב הקוונטי. מהי ההבטחה הגלומה בו? מהם האתגרים שבדרך? ולאן יפנה עולם המדע והטכנולוגיה במידה שיתפתח מחשב קוונטי ובמידה שהמאמצים לפתחו יכשלו? אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדעעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצובSee omn

קפיצה קוונטית אל העתיד - פרק 3
נבין איך גילוי התכונות הטופולוגיות של החומר פתח דלת לעולם של ניסויים שנראו פעם כפנטזיה מדעית ולגילויים של יצורים חדשים. נצלול אל עולמם של החלקיקים ה"אקזוטיים": האניונים, ונגלה חלקיקים שאינם מצייתים לחלוקה המוכרת בפיזיקה, המחזיקים במטען חשמלי שהוא שבר בלבד. אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדעעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה:

קפיצה קוונטית אל העתיד - פרק 2
במפגש בין עולם הקוונטים למערכות אלקטרוניות, הפיזיקה הופכת למופע קסמים. נכיר את אפקט אהרונוב-בוהם ואת אפקט הול הקוונטי - תגליות שחשפו שדה מחקר חדש ומסעיר. זהו הרגע שבו פיזיקאים הבינו שלחומר יש תכונות טופולוגיות התלויות במבנים בסיסיים של המערכת. אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדעעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין,

קפיצה קוונטית אל העתיד - פרק 1
מה קורה כשהמציאות מפסיקה להתנהג "לפי הכללים"? בפרק הראשון נניח את אבני הבניין של תורת הקוונטים. נכיר חלקיק שמתנהג כמו גל, נבין למה הניסיון "לתפוס אותו על חם" משנה את התנהגותו, ונצלול אל המושג המסתורי של השזירה הקוונטית. אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדעעורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב &

במכחול ובאבולוציה: איך נוצרה התודעה - פרק 4
האם מדע ואומנות הם שני קווים מקבילים? באיזו מידה הם זקוקים זה לזה כדי לפרוץ דרך? בפרק המסכם נארח את ד"ר ענת ז'ליגובסקי לשיחה על כוחו של המבע החזותי. נבין כיצד הציור אינו רק "איור" של רעיון, הדגמה, אלא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה המדעי, וכיצד הוא מאפשר להנגיש את המושגים המופשטים ביותר של חקר התודעה לציבור הרחבאורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניב

במכחול ובאבולוציה: איך נוצרה התודעה - פרק 3
בפרק השלישי נצלול לליבת התודעה האנושית: נבחן את אבני הבניין שמרכיבות את ההכרה-חוויה שלנו - דמיון מפותח, עוצמות רגשיות ויכולת לשונית יוצאת דופן. נגלה כיצד נוצרו הכלים הללו, כיצד התפתחו מתוך צורך חברתי ותקשורתי עמוק שמעצב את מי שאנחנו עד היוםאורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שמעונה גינצבורג, המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניב

במכחול ובאבולוציה: איך נוצרה התודעה - פרק 2
האם לסרטן יש תודעה? ומה לגבי דבורה? בפרק זה נלמד את המושג "למידה אסוציאטיבית פתוחה" (ULA) – הסימן המעיד, לפי החוקרות, על קיומה של תודעה מינימלית. נגלה אילו יצורים חיים מחזיקים ב"מפה" של העולם, איך המודעות השתנתה לאורך מיליוני שנים, ומה בינה לבין היכולת ללמוד מניסיוןאורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שמעונה גינצבורג,

במכחול ובאבולוציה: איך נוצרה התודעה - פרק 1
איך ניגשים לחקור נושא חמקמק כל כך כמו התודעה? בפרק הראשון נכיר את המהפכה המחשבתית של יבלונקה וגינצבורג: נשאל האם התודעה היא "הכל או כלום", האם הופיעה פעם אחת ונשארה, או שהופיעה ונעלמה מספר פעמים? וגם – הצצה ראשונה לחיבור המפתיע בין שולחן השרטוט של האומנית לבין מעבדת המחקר: כיצד הציור הופך לכלי עבודה במדעי הקוגניציה?אורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעי
מומלץ

הבלש – סיפורי פשע אמיתי

מבוא לקסם - פודקאסט הארי פוטר למתקדמים

פופ אפ Pop up

פשוט AI

חוץ לארץ

בזמן שעבדתם

اصل الحكاية – راديو الرابعة 107.8 FM

מוזגים עם גובי ושמנדריק

קקטוס הזהב - הפודקאסט

סינמה שו"ת | פודקאסט הקולנוע של סרוגים

קול הדור | פודקאסט שבועי אקטואלי עם הרב אברהם סתיו, תהילה פרידמן ורונ

מחוץ לפריים | רן בוקר