עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach
פודקאסט על ההיסטוריה של התנ"ך והמזרח הקדום, שבו יותם שטיינמן ואורחיו יוצאים למסע אל עולמה של ישראל הקדומה דרך סיפורי המקרא, הממלכות, הדמויות והאתרים הארכאולוגיים. בכל פרק הם מפרקים מחדש פרקים, גיבורים וחגים בעזרת מחקר מקרא, היסטוריה וארכאולוגיה, כדי להבין מה באמת קרה אז - ואיך זה מעצב את הזיכרון והזהות שלנו היום.
Episodes
סודות הנחושת של תמנע (פרופ' פינקלשטיין, פרופ בן -יוסף)
פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: נרחיק לדרום החם. מאוד.בפרקים קודמים שוחחנו על החיבורים המאוד מעניינים, שקורים בעיקר בשנים האחרונות, בין מדעי הארכאולוגיה למדעים מדויקים שונים. והפעם נרחיק עד לתמנע, אתר כריית הנחושת הדרומי וננסה להבין איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה,גיאופיזיקה ועוד משתלבים במדעי הארכאולוגיה ומה הם תורמים להבנת ההיסטוריה של האזור.אז קודם כל מה יש בכלל בתמנע? מהו תהליך הכרייה וההפקה
מה באמת כתוב במגילות מקומראן? (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]
פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: הטקסטים של הקומרניסטיםבפרק הקודם דיברנו על אנשי כת (?) קמראן או בשמם האחר "עדת היחד". אבל לא נגענו בכלל בטקסטים של הקבוצה המופלאה הזאת שהשאירה לנו את אוצר מגילות ים המלח ומדבר יהודה שהרי אנחנו "עושים תנ"ך, ובלי טקסטים מי ומה אנחנו? אז בפרק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א נקרא ונבין את הטקסטים העתיקים הללו.מהיכן מגיעים אלינו הטקסטים של אנשי עדת היחד ומתי כתבו אותם
אירוע מאזינים במוזיאון ישראל
אתם מוזמנים להצטרף אלינו לאירוע שקיעה ירושלמי הכולל כוס יין צוננת, סיור מודרך מיוחד באגף לארכאולוגיה - כולל ביקור בתערוכה החדשה "נחמה מן המדבר: מגילת ישעיהו השלמה" - וכן שתי הרצאות מרתקות בנושא מגילות מדבר יהודה עם אוצרת המגילות, חגית מעוז, וחוקר המקרא שחר ענבר.קישור לרכישת כרטיסים: https://www.imj.org.il/he/events/Osim-Tanach
כת קומראן – עדת היחד (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]
פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: על אנשי (כת?) קומראן דיברנו והזכרנו פעמים רבות את מגילות ים המלח ומדבר יהודה המכונות גם מגילות קומראן. שוחחנו גם על האתר בו התגלו המגילות. אבל הפעם ניגע באנשים עצמם – תושבי האתר הקדוםנתחיל בשאלה הבוערת האם באמת מדובר ב"כת" כהגדרתה המודרנית? מדוע יש לנקוט זהירות כשמשתמשים בהגדרה זאת? מדוע הם כינו את עצמם "עדת היחד" ומה משמעות הביטוי? מתי הם עולים על במת ההיסטוריה הכתובה?
המלחמה הסורו - אפריימית (ד"ר בעז סתוי)(ש.ח.) [עושים תנ"ך]
לפעמים החשיבות של מלחמה לא נמדדת רק בהתרחשויות בזמן אמת אלא גם בהשפעה שלה לטווח הארוך. אנחנו מביאים את הפרק הזה בשידור נוסף דווקא עכשיו, כשאנחנו ברקע העימות האזורי של ימינו אנו. בהקשר זה מעניין לראות כיצד הדינמיקה האזורית כאילו נכתבה כבר לפני אלפי שנים. הפעם ב"עושים תנ"ך" נשוחח כאמור על מלחמה חשובה ומשמעותית, גדולה, "מתוקשרת" (לפחות בתנ"ך…) אבל גם נשכחת. המלחמה הזאת אשר מופיעה גם בטקסט התנ"כי וגם
מלחמה ושלום בעולם העתיק (פרופ' נילי ואזנה) (ש.ח.) [עושים תנ"ך]
אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל אנחנו יודעים שבכל פעם היא חוזרת על עצמה קצת אחרת. חשבתי לעצמי איזה פרק שמייצג את העולם העתיק יכול להיות רלוונטי, במיוחד היום, והתשובה הייתה ברורה - חוקי מלחמה. קצת אסקפיזם אבל עם הקשר. בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר, על עולמנו המודרני.מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדו
בנות צלפחד (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
ב"עושים תנ"ך" דיברנו על לא מעט נשים חזקות ומשפיעות - מרחב ואיזבל, דרך תמר ועד יעל ודבורה. והנה, הפעם נעסוק בסיפור נוסף שאוהבים להתייחס אליו כסיפור של העצמה נשית במקרא: סיפורן של בנות צלפחד.האמנם מדובר בסיפור המעיד על המקרא כפמיניסטי ומתקדם לתקופתו?דרך אחת להסתכל על הסיפור היא כסיפורן של חמש נשים חזקות (ויתומות מאב) ששכנעו את משה לבצע רפורמה חוקתית שבבסיסה אישור לנשים לרשת את נחלת אביהן. אך האם זו
מגילת אסתר: אגדת דיסני? (שחר ענבר) (ש.ח.) [עושים תנ"ך]
אנחנו לא בימים רגילים. באופן אירוני, המלחמה הנוכחית מחזירה אותנו בדיוק לאותו המקום שבו הכל התחיל - פרס.סיפור פורים ומגילת אסתר התרחש באותה אימפריה רחוקה שהיום, בגלגולה המודרני כאיראן, שוב נמצאת במרכז חיינו. אז דווקא עכשיו, בתוך המתח הזה, בחרנו להביא לכם בשידור חוזר פרק שצולל לעומק המיתוס הפרסי-יהודי הזה, ותמיד טוב להיזכר בו כדי לקבל קצת פרופורציות. יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, ננסה להבין האם סיפור
אחרית הימים גרסת חז"ל: התרנגול והעטלף (פרופ' מיכל בר אשר סיגל) [עושים תנ"ך]
המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות.אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב האנושות חושבת שסוף הזמנים קרב ובא? מה מאפיין את התקופה הזאת? מדוע כמעט תמיד ישנה דמות כריזמטית שתוביל את האי
אנשי תל עזקה / אבינועם להבי ואפרת שפי [עושים תנ״ך]
כבכול יום שני שני - פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: מאחורי הקלעים של הארכאולוגיה. ב"עושים תנ"ך" אנחנו מדברים רוב הזמן אודות גוף מחקר מוכן שפורסם כבר אם בצורת מאמר/ים, ספר או עבודת דוקטורט. אנחנו מדברים עם האנשים שמאחורי המחקר אבל לא יצא לנו לדבר על אותם חוקרים וחוקרות. אז הפעם – על האנשים שמאחורי הקלעים: ובמקרה זה הארכאולוגים של תל עזקה.נפתח בסקירה קצרה אודות תל עזקה בו התארחתי וחפרתי בעצמי בקיץ האחרון
כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם (ד"ר טובה דיקשטיין) [עושים תנ״ך]
פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם פרק קולינרי שכולו סביב המזון העיקרי של העולם הקדום – הלחם. אוי מי מאיתנו לא אוהב לחמניה חמה? לחם מחמצת פריך שיצא הרגע מהתנור? קוראסון צרפתי ריחני? אז... מסתבר שגם בעולם העתיק אהבו ואכלו לחמים, לא פחות מאיתנו בעולם המודרני.האם הלחם של אנשי המקרא דומה ללחם שלנו כיום? אילו סוגי דגן היו בעולם העתיק ומה ההבדל בין סוגי הדגנים השונים? איך ההרכב של הדגן משפיע על התוצר הסופי? מה
המבול שהשמיד את העולם: המבול הבבלי (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]
סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןדיברנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות המבול "שלנו". הזכרנו גם שלתרבויות נוספות היו מיתוסים וסיפורים מאוד דומים, לעיתים אפילו כמעט זהים.הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז ברוכים הבאים אותנפישיתים ואתרחסיס...מה רצו הסופרים המסופוטמים להגיד כשסיפרו על מבול שהשמיד את העולם? ה
אנומה אליש: סיפור הבריאה הבבלי (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]
הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטייםפעמים רבות הזכרנו ב"עושים תנ"ך" את מיתוס הבריאה הבבלי, אבל תמיד היה זה מנקודת המבט שלהמקרא וביחס אליו. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, פעם אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז שלום וביי לעולם המוכר לנו – וברוכים הבאים ימי הכאוס שלפני היות...מדוע המיתוס נפתח בלידת האלים שאחד משיאיו הוא מאבק כוחני בין אל סערה לאל
יציאת מצרים: הצד המצרי (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ"ך]
הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטייםרוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאןפרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם – על יציאת מצרים, אבל עם טוויסט. יציאת מצרים מהצד המצריאיך סיפור הסנה מהמקרא מתקשר לתרבות המצרית? מה התפיסה המצרית העמוקה לגבי מגיה ואיך התנ"ך מציג ומתמודד איתה? מהי הספרות הפסימית המצרית ואיך היא קושרה לעשר המכות? מה לגבי פאפירוס איפאוור? מה זה מעת
מצרים: הקשר התנכ"י (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ"ך]
הפעם אנחנו ממשיכים בסדרה שלנו אודות מצרים העתיקה אבל בפרק זה נדון לא רק במצרים ההיסטורית אלא במצרים כפי שהיא משתקפת בתנ"ך וגם... בתנ"ך המשקף את המציאות המצרית. מיהם השמים המערביים ומה הקשר שלהם לסיפור שלנו? מי היו החיקסוס? האם הם קשורים ליציאת מצרים המקראית (ספויילר? די קשה לקשר אותם ישירות לסיפור יציאת מצרים...ובכל זאת..) איך הפך יוסף למשנה לפרעה? למה משה רכב על חמור כשחזר למצרים? מה זה אובניים ו
העימות הגדול: מלכים מול דברי הימים (פרופ' חגי משגב) [עושים תנ"ך]
פרק חדש בעושים תנ"ך - והפעם אודות שני ספרים שלכאורה יש בניהם (סוג של...) עימות: מלכים ודברי הימים.אז למה בכלל יש לנו שני ספרים שמספרים לכאורה את אותו הסיפור, אודות אותם המאורעות? בפרק זה עם פרופ' חגי משגב נצלול לעימות בין ספר מלכים לספר דברי הימים - שני ספרים שמתארים את אותה תקופה, אבל בצורה שונה לחלוטין. מה ההבדל בין התפיסה ההיסטורית של שני הספרים? או יותר נכון לשאול מה ההבדל בתפיסה ההיסטורית של
יהודה ותמר - המניפולציה ( ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]
פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם - בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנולמה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם כנענית בניגוד לכל הדפוסים בסיפורי האבות? ומה הקשר בין הסיפור הזה לשושלת בית דוד? בעזרת ד"ר
מזמורי תהילים בעיר דוד (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]
לפניכם פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו בעיר דוד ביולי 2025 בירושלים. בעירו של דוד המלך האהוב התכנסנו לקרוא ביחד כמה מזמורי תהילים, מזמורים שלפי המסורת כמובן חוברו על ידי דוד. או שמא? ננסה להבין: על ידי מי חוברו מזמורי תהילים? מאיזו סיבה הם נכתבו? מה הסוגים השונים של מזמורי תהילים? איך בנויים המזמורים? מתי הקריאו או שרו אותם,? שהרי מדובר ב"מזמור" אחרי הכל... נצלול לעומק למזמורים י״ב-י
שבעת ימים תאכלו סוכות? נזכרים בחג הסוכות (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]
מקובל עלינו ששלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות נחגגים לזכר יציאת מצרים. פסח הוא חג היציאה ממצרים, שבועות - חג מתן תורה שהתרחשה במהלך המסע ממצרים לכנען, אבל...מה בדיוק נחגג בסוכות? למה דווקא הישיבה של בני ישראל בסוכות זוכה לחג משלה? מדוע נחגג החג דווקא בזמן הזה בשנה? הרי אם ישבנו בסוכות ביציאת מצרים - למה לא יושבים בסוכות בפסח, אלא בתשרי? ובעצם סוכות הוא לא חג חקלאי בכלל? חג האסיף? מה קורה פה? ומה ב
זיכרון תרועה: נזכרים בראש השנה (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]
מה הקשר בין ראש השנה שאנחנו חוגגים היום ובין זה המתואר במקרא? האם תמיד קראו לחג הזה ״ראש השנה״? ומה כבר קרה ב-א׳ בתשרי שדווקא תאריך זה נבחר להיות "ראש השנה"? האם זה היום בו נברא העולם כפי שטוענת המסורת, או אולי דווקא משהו אחר? אם בפסח חוגגים את היציאה ממצרים ובסוכות את ישיבת בני ישראל בסוכות – אז מה לכל הרוחות וראשי הדגים אנחנו חוגגים בראש השנה? מה חובות החג המפורטות בתורה, ומה הצטרף מאוחר יותר? ו
מסע בשטח ג׳י - מפגש המאזינים בעיר דוד (פרופ' יובל גדות) [עושים תנ״ך]
פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו ביולי 2025 בעיר דוד בירושלים.יחד עם המאזינים והמאזינות שהגיעו לאירוע ערכנו סיור עם פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א ומנהל שותף של החפירה בחניון גבעתי בעיר דוד. הסיור נערך כאמור בשטח G המיתולוגי, המוכר יותר כמבנה האבן המדורג. מהי החשיבות הגדולה של החלקה בליבת הויכוח על ההיסטוריה של ירושלים? איך ארכיאולוגיה עובדת באמת, מנקודת המבט של חפירת שטח? מה החשיבות של מצ
ממלכת ישראל: הסיפור שלא סופר (פרופ׳ עודד ליפשיץ) [עושים תנ״ך]
חרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה - הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל.בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה - מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע המחבר שישב בירושלים על ממלכת יהודה שרובה כנראה כבר נמחקה בעת הכתיבה? אילו עוד ספרים בתנ׳׳ך ייתכן נכתבו על יד
כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה (פרופ׳ עודד ליפשיץ) [עושים תנ״ך]
נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה...) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על ממלכת יהודה? במה האמין? למי מיועד הטקסט שכתב, שהפך בסופו של דבר לאבני היסוד של כמה מהספרים המרכזיים בתנ׳׳ך? מה
תרבות מצרים העתיקה (ד׳׳ר רחלי שלומי מן) [עושים תנ״ך]
פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה שוויונית יותר כלפי נשים מאשר היה נהוג בשאר הממלכות העתיקות? מאיזו מחלה חששו המצרים במיוחד?
דת מצרים העתיקה (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ׳׳ך]
ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו - מצרים העתיקה.והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "עתיקה" הדת המצרית העתיקה? מהם שורשיה ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם "כתבי הפירמידות" ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד התבצעה עבודת הפולחן המצרית? מהם קווי הדמיון בין המקדש המצרי לבין בית המק
מסע סנחריב: גירסת הבמאי (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון - סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק - סיפור משונה מאוד, שנראה כמו מספר טייקים הפוכים לאותו אירוע. אז מה באמת קרה שם? האם ה"במאי" התבלבל? האם האשורים באמת
תעלומות הנוסח- תרגום השבעים (ד"ר ליאור גוטליב) [עושים תנ"ך]
בפרק זה נמשיך במסע הבלשי שלנו סביב תרגום השבעים, אבל הפעם "נרד לשטח" – דהיינו לטקסט עצמו. דוגמאות, אני אוהב כידוע דוגמאות. ממליץ להאזין לפרק עם תנ"ך.אילו הבדלים ניתן למצוא בין נוסח המסורה לתרגום השבעים? השמטות? תוספות? מה הן מעידות? אילו שינויים בשמות של מקומות ואנשים משתקפים בתרגום השבעים ומה ניתן ללמוד מהם? מדוע הוגים בלעז ג'רוזלם? איך שינוי בניקוד של מילה אחת בלבד, למשל בסיפור ברית בין הבתרים,
תרגום השבעים (ד"ר ליאור גוטליב) [עושים תנ"ך]
קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, כולל מאמרים אקדמאיים שלמים ולא רק תפריט של מ
בריאת העולם – למה (לא) באלימות? (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]
שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי מנוחות. מה הבעיה אם כן? שצורת הבריאה הנינוחה הזאת עומדת בסתירה לרבים ממיתוסי הבריאה האחרים
עזרא ונחמיה - התקופה הפרסית (פרופ' חגי משגב) [עושים תנ"ך]
אחת התקופות שפחות מדברים עליהן בדברי ימי האזור היא התקופה הפרסית. כולנו מכירים את "תקופת הברזל", "התקופה ההלניסטית" או את כיבושי ומסעות המלחמה של מצרים אשור ובבל באזור הלבנט. והאימפריה האדירה ששכנה במזרח? מעט נשכחת. הנה זמן תיקון.האימפריה הפרסית מתקשרת גם לתנ"ך דרך כורש והצהרתו, וכמובן דרך ימי עזרה ונחמיה. מדוע מתעקש פרופ' חגי משגב מהאונ' העברית, אשר מתארח בפרק זה, לדבר על התקופה הפרסית ולא על "תק
עשר המכות- הגישה הביקורתית (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
בפרק שעסק בעשר המכות בקריאה מסורתית ראינו שסיפור המכות, שלכאורה כל כך מוכר לנו, למעשה מלא בקשיים. לא ברור למה דווקא אלה המכות שנבחרו ולא אחרות, למה הן מסודרות בסדר הזה, ולמה בכלל נדרשו מכות רבות במקום מכה אחת ניצחת. הפעם נצלול לסיפור מהזווית הביקורתית ונראה שהדברים... עוד הרבה יותר מסובכים. הקושי הפעם נובע משום שבקריאה צמודה מסתבר שהסיפור מכיל סתירות רבות: חוסר הגיון פנימי במכת הדם, החרטומים המופי
עשר המכות- הגרסה המסורתית (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
האביב כבר פה, הטבע מלבלב ופסח בפתח. הפעם, לקראת החג נקדיש את הפרק לאחד הסיפורים המוכרים והמרתקים ביותר בתנ"ך – סיפור עשרת המכות. למה נבחרו דווקא המכות הללו, דם, צפרדע וכינים, ולא מכות אחרות? האם המכות מכוונות כנגד אלי מצרים העתיקה? האם הן מסודרות בסדר של החמרה, או שמא יש סדר אחר? האם בכלל ניתן למצוא בהן חוקיות? האם אלה ניסים של ממש? או שאולי מדובר בתופעות טבע שהתרחשו במצרים העתיקה? האם יש בסיס היס
מצרים- מסע בין שושלות (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ"ך]
בפרק זה אנו ממשיכים לעסוק במצרים העתיקה - הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו והשפיעה מאות רבות של שנים על העולם העתיק בכלל ועל כנען בפרט. הפעם נסקור את השושלות השונות ש"הרכיבו" את מה שאנו מכנים היום מצרים העתיקה. שורשיה של התרבות המצרית נטועים אי שם בשלהי האלף ה-4 לפנה"ס – ושם גם מתחיל מסענו בפרק זה. מה ההבדל בין תקופת "הממלכה המאוחדת" לתקופות אחרות? איזה בית מלוכה מאחד את מצרים בפעם הראשונה ומהי אותה
מצרים ומדע האגיפטולוגיה (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ"ך]
פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, תרבויות וממלכות ענק שפסו מן העולם. הפעם נביט דרומה לעבר אחת הממלכות המפוארות ביותר שידעה האנושות, אימפריה שיש לה מסורות עתיקות, שפה עתיקה, מקדשים שהם פאר היצירה האנושית פנתיאון אלים לפנתיאון ועוד – אולי כבר ניחשתם- המצרים.את חקר מצרים העתיקה מכנים באקדמיה אגיפטולוגיה. מהו המדע הזה ומתי הוא "נוצר"? מהי אבן רוזטה? מה הסיפור המיוחד שמאחורי מציא
השומרונים (פרופ' שטפן שורש) [עושים תנ"ך]
פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, שפסו מן העולם. הפעם נכיר "שכנים" שנמצאים ממש פה מעבר לפינה, שכנים שיש להם מסורות עתיקות, ואפילו טקסטים עתיקים הדומים למקרא – הלא הם השומרונים.אז מי הם השומרונים ומה מוצאם התרבותי האתני והדתי? האם יש הבדל בין מוצאם לפי המקורות היהודיים לבין המסורות העתיקות של השומרונים עצמם? מתי מנתה אוכלוסיית השומרונים בארץ כשני מליון נפש (!!) ולמה ירד מספרם
מסע שישק - בין מגידו רחבעם וסאלח שבתי (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
באוגוסט האחרון ערכנו במועדון הגריי בתל אביב את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך שכולו נסוב סביב מגידו. מול קהל חי של למעלה 300 איש ראיינו את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה אודות מסע שישק. הסיפור של מסע שישק יוצא דופן- הוא מאחד בתוכו מספר נושאים שבד"כ לא גרים בכפיפה אחת – גם ממצא ארכיאולוגי, גם תיעוד חוץ מקראי וגם תיאור מקראי. בפרק זה אנו נוגעים בכל השלושה ובעיקר בתיאור המקראי של המסע ההיסטורי.מדוע
ארכיאולוגיה של האקלים: אקלים בעולם הקדום (פרופ' פינקלשטיין ופרופ' לנגוט) [עושים תנ"ך]
נדמה שתמיד התחזית במקומותינו מסיימת בביטוי "חם יחסית לעונה", אם כך עולה השאלה הטבעית – מתי "קריר יחסית לעונה" הרי לא יכול להיות שתמיד חם פה. או שמא.... תמיד חם פה? אז הפעם נעסוק באקלים. לא, לא עברנו פקולטה, אנחנו עדיין בתחום ההיסטוריה באזורינו אך בפרק זה ננסה להיעזר במחקר אודות האקלים הקדום כדי לנסות ולהבין טוב יותר את העולם הקדום. איך פרופ' לנגוט נעזרת בזיהוי שרידי צמחים כדי להבין את שינויי האקלי
חוקי מלחמה: כי האדם עץ השדה (?) [עושים תנ"ך]
בפרק הקודם של "עושים תנ"ך" דיברנו על מלחמה ושלום – על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הזכרנו מספר קבצים של חוקים בעולם העתיק ואת הלך המחשבה המניח שהאל הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה עצמה. הפעם נרד לעומקם של דברים וננתח מקרה בוחן מהתנ"ך אותו נחקור בעזרתה של פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית. הכוונה היא כמובן לדברים פרק כ'. לאיזו מלחמה מתייחס דברים כ'? האם מדובר בטקסט שנכתב בזמן אמת או שהוא משקף מציאות מאוחרת יותר
תל מגידו: אם כל התילים (פרק לייב) [עושים תנ"ך]
באוגוסט האחרון ערכנו את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך, שכולו נסוב סביב מגידו. במפגש אירחנו במועדון הגריי בתל אביב, למול קהל חי של למעלה מ-300 איש, את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שהיא מעין סיור וירטואלי בתל המפורסם.בשיחה שמהווה מעין סיכום של כ-30 שנות חפירה של ישראל בתל (כן, מאז 1994!) תהינו על חשיבותו ההיסטורית של התל באופן כללי ובארכיאולוגיה של ארץ ישראל בפרט. מי חפר במהלך השנים בתל? מהם
דוד מלך ישראל חי, חי וקיים [ עושים תנ"ך]
בפרק זה שנפתח במילים "דוד מלך ישראל חי חי וקיים" נדון ונעמיק בדמותו של דוד המלך, המלך האדיר שדמותו הפכה לסמל של שלטון ובית מלוכה יהודי, וברבות הזמנים והשנים גם לבסיסו של הרעיון המשיחי.מדוע בכלל "נבחר" דוד להיות דמות כה חשובה ומרכזית בתנ"ך? איזו ברית כרת ה' בכבודו ובעצמו עם דוד ומה משמעותה? מה מעמדו המיוחד של דוד בתנ"ך ואיך מעמד זה השפיע דורות אחר שלטונו, דרך בית המקדש הראשון, עובר ב"בית דוד" ומה ש
בין יהדות לנצרות: טיול שורשים היסטורי (פרופ' מיכל בר אשר סיגל) [עושים תנ"ך]
בפרק זה נחרוג מעט מהגבולות של התנ"ך עצמו ונעסוק בתקופה מרתקת לא פחות אשר היתה לה השפעה דרמטית על היהודת, השפעה אשר עוצמתה ניכרת עד ימינו אנו. נבחן את תקופת בית שני – תקופה סוערת של רעיונות דתיים חדשים, חיפוש אחר משיח ותפיסות אפוקליפטיות.מה היו הכיתות השונות שצמחו בתקופה זאת ומה גרם למאבקים הפנימיים בין מחזיקי התפיסות השונות? באותה תקופה ככל הנראה הסתובב באזור גם מי שלעתיד נכיר כישו מנצרת. קודם כל
חזירים מן העבר (פרופ' פינקלשטיין וד"ר מאירי) [עושים תנ"ך]
הטאבו סביב החזיר במסורת היהודית והמוסלמית הוא עתיק יומין, אך מה באמת אנחנו יודעים על החזיר ומקומו בהיסטוריה האנושית?מה מספר לנו ה-DNA העתיק על הקשר בין האדם לחזיר לאורך ההיסטוריה? כיצד מצליחים חוקרים להפיק מידע גנטי מעצמות עתיקות, ומה זה מלמד אותנו על העבר? מדוע דווקא החזיר זכה למעמד כה מיוחד במסורת היהודית והמוסלמית? ואיך כל זה קשור להבנת התרבות והחברה בתקופות הקדומות?בפרק זה נארח את ד"ר מירב מאי
צרות בגן עדן (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]
אחרי שבפרק הקודם ייסדנו את הגן בעדן, ועמדנו על אופיו ועל השאלות שיש סביבו, הפעם נצלול לסיפור המפורסם לא פחות אודות חטא גן העדן.מה בין ערמומיותו של הנחש לעירום של בני האדם? למה הנחש עוד יותר נכלולי ממה שנדמה בתחילה? מה המשמעות של האכילה מהפרי האסור ואיך הוא משפיע על המשך הסיפור? מדוע ואיך חוקר האל את בני האדם? ואיך גזר הדין הסופי גם קשור לחטא וגם בא לחנך אותנו הקוראים?ואי אפשר בלי להסתכל סביבנו: הא
ויטע ה' אלוהים גן בעדן (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]
אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית.איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים?אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו ש
המפץ הגדול: סיפור הבריאה השני (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז....לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. הפעם נדון בסיפור שמופיע בפרק ב'. לכאורה, שני סיפורים שכולם מכירים. ובכן - רק לכאורה, שכן בפרק זה מוצגת בריאת
בריאת העולם: בראשית א' (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
והפעם ב "עושים תנ"ך" אנחנו חוזרים להתחלה. אבל ממש להתחלה...בצמד הפרקים הבאים נחזור למעשה הבריאה שמופיע בתחילתו של ספר בראשית. הסיפור שלפנינו הוא אולי הסיפור הכי מפורסם בתנ"ך, בריאה בשישה ימים, אור, רקיע, מאורות, כל החיות וכל ה"ויהי ערב ויהי בוקר"...מכירים לא? הסיפור כל כך מוכר נכון? אז....זהו שלא ממשוותיקי הפודקאסט יודעים לספר כי ישנם שני סיפורי הבריאה שמופיעים בפרקים א' ו-ב' והם שני סיפורים שונים
עושים תנ"ך בבית הספר (פרופ' נילי ואזנה) [עושים תנ"ך]
בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם.בפרק זה אם כן, נד
האם התנ"ך היה באמת? (ד"ר חגי משגב) [עושים תנ"ך]
מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם גם המקרא,מספרים לנו?בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר חגי
ספר חנוך (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
הפעם נעסוק בספר חנוך שהוא אחד מהספרים החיצוניים, ספר שלא השתמר בעברית, כיוון שחז"ל ניסו לדחוק אותו ככל יכולתם ולהשכיח אותו. מדוע? מפני שיש בו תפיסות שמנוגדות לדעתם לחלוטין לזרם המחשבה היהודי של זמנם. הספר מכיל את הסיפורים הכי מסמרי שיער, הכי יצירתיים, הכי מפתיעים...שחז"ל לא רצו שתדעו עליהם. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה!מתי חובר הספר? מדוע ניתן לומר שספר חנוך גם מפורש מאוד מצד אחד, ומנגד גם חידתי וא
מי בנה את חומת ירושלים? פינקלשטיין VS גדות [עושים תנ"ך]
זעקו כותרות העיתונים" – כך כתוב בשיר הנודע. אבל אצלנו ב"עושים תנ"ך" אנחנו בד"כ לא מתעסקים בחדשות. טוב, אולי בחדשות- אבל של העולם העתיק. חדשות שיהיו נכונות כנראה גם עוד שנה, שנתיים ואולי אף יותר. אבל הפעם, בפרק זה, נחרוג ממנהגינו. לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שתפסו כותרות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות המובילים: "חומת העיר שבעיר דוד בירושלים, לא נבנתה בימי חזקיהו, אלא מוקדם יותר, אולי כבר בימי המלך עו
שמשון הגיבור (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]
לנורדים יש את ת'ור, האמריקאים המציאו את סופרמן, והפנתר השחור מגיע מאפריקה. ומה איתנו? אז ניחשתם נכון - גם לנו, ואפילו הרבה לפני כולם, היה גיבור על: שמשון הגיבור!רובנו מכירים את הסיפור על הגבר הכל יכול, ארוך השיער, עם השרירים, אשר הייתה לו חולשה לנשים בכלל ולדלילה אחת בפרט. אבל, כשבוחנים את הסיפור לעומק, בכלים ביקורתיים, מגלים שלא מדובר רק בתסריט של סרט אקשן-גיבורי על בלבד. יש בסיפורו של שמשון רבדי
סוף הסיפור? על ההיסטוריוגרפיה המקראית המאוחרת (פרופ' ישראל פינקלשטיין) [עושים תנ"ך]
בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו. האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות לכתיבה משמעותית בעברית בפרק הזמן בו מדובר? ואם כבר בעבר
שירת האזינו: האזינו! (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
לקראת סוף ספר דברים, שני פרקים לפני שמשה מת ומסתיימת התורה, נקטע הרצף הסיפורי לטובת "שירת האזינו" : שירה קדומה מאוד, מסתורית, חריגה, מסובכת ויפה, אשר מתארת את תולדות העולם ותולדות עם ישראל בצורה סלקטיבית וחידתית. לצורך פיצוח השירה וחידותיה מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר, שלוקח אותנו למסע בעקבות האמונות הקדומות והחריגות המשתקפות מהשירה ומלמדות אותנו לא מעט על האמונה שייתכן ורווחה בקרב ישראל הקדום
יהודה לאחר החורבן (פרופ' ישראל פינקלשטיין) [עושים תנ"ך]
בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן? מדוע מקובל כיום במחקר שזו התקופה שהובילה לצמיחת היהד
מלכנו האהוב יאשיהו (פרופ' ישראל פינקלשטיין) [עושים תנ"ך]
באחד הפרקים הקודמים דיברנו על מה שכינינו "המאה האשורית", מאה בה אשור מפגינה את כוחה העצום מול כל המזרח הקדום, מאה שבסופה ביהודה עולה לשלטון המלך יאשיהו. בפרק זה נסקור את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופתו, שינויים אשר במידה לא מבוטלת אפילו מכתיבים את חיינו עד היום הזה.אבל מדוע? ובכן - בתקופת הזמן עליה נשוחח בפרק זה, ייתכן ומתרחשת דרמה תיאולוגית (לפחות תחילתה...) של הכתיבה המכונה "ההיסטוריה הדויטרונ
סולם יעקב (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
אחד הסיפורים האהובים והמוכרים בתורה, הוא סיפור יעקב שחולם את חלום הסולם. לסיפור קצר זה ניתנו לאורך הדורות פרשנויות רבות. אם מבינים אותו בהקשרו ההיסטורי המתאים, נוכחים לדעת כי הוא מתכתב עם הקונטקסט התרבותי שבתוכו חובר והוא מכיל זיקות חוץ מקראיות רבות. בפרק נעמוד על חלק מהן, בין השאר:מה משמעות המילה "סולם" בסיפור, וכיצד הוא מתקשר למקדשים מסופוטמיים בימי קדם? מדוע נכתב שמלאכי אלוהים עולים ויורדים בס
חורבן ישראל - הקונספירציה השומרונית (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]
הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל.קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממלכ
החוק המקראי (פרופ' יונתן בן דב) [עושים תנ"ך]
חוקים הם לכאורה נושא משעמם וטכני...האמנם? בפרק זה של עושים תנ"ך ננסה לשכנע אתכם שלא כך הדבר.חוק, נוצר פעמים רבות כתגובה למציאות בשטח, להתנהגות אנושית, למצב חברתי קיים - ולכן בדיוק החוק יכול לתת לנו הצצה מרתקת על העבר.נפתח במקום בו לא היינו מצפים למצוא "חוק" כלל: בספר תהילים. מה ניתן ללמוד מחוקים שנכתבו במזמור תהילים? מה המשורר המקראי מאחל למלך האידיאלי? מדוע המזמור הזה היה יכול להיכתב על כל מלך מה
יוסף ואשת פוטיפר (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
בפרק זה של עושים תנ"ך אנו חוזרים למחזור סיפורי יוסף ונדבר על סיפור עסיסי ומעניין - יוסף ואשת פוטיפר.בפרק, נדון בטקסט המופיע בספר בראשית בפרק ל"ח, אך ננצל את סיפור המעשה המרתק, בכדי לנתח ולבחון את הטקסט המקראי בכלים בהם לא השתמשנו עד היום - בחינת הפרק תוך התייחסות לתולדת הפרשנות של הטקסט במהלך הדורות. לאחר שיוסף גיבורנו יפה התואר הפך לעבד והגיע לביתו של פוטיפר, סריס פרעה ושר הטבחים, הוא עושה חיל בב
קהלת - הבל הבלים הכל הבל (פרופ' נילי סמט) [עושים תנ"ך]
נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו. מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט
משה והסנה הבוער (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
שוחחנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות משה, ונגענו בשתי אפיזודות המגדירות את דמותו המרתקת של גדול הנביאים - לידתו ומותו. הפעם נעסוק באחד האירועים המפורסמים בחייו של משה, ואולי בתורה בכלל- סיפור הסנה הבוער.היכן קורה האירוע המדובר? מה בין הר האלוהים בחורב והר סיני? מהי המשמעות של התגלות האל באש? מדוע מתחלף שוב ושוב שמו של כהן מדין? האם ניתן למצוא הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור מתן תורה? איך משה מנסה להימנע מ
משפט שלמה: חידה בלשית (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה, ובמהלכו בין היתר, הקלטנו את הפרק שלפניכם, אודות סיפור משפט שלמה. פרק מיוחד בהשתתפותכם- קהל המאזינים. במרכז הסיפור נמצאת החידה הבלשית המפורסמת ביותר בתנ"ך, בה שתי נשים, שזה עתה ילדו, עומדות לפני שלמה המלך. כל אחת מהנשים טוענת שהיא האמא של התינוק החי ושהאישה השניה- היא האם של התינוק המת! עד כאן הסיפור המוכר. רק מה? בשום מקום בטקסט לא נאמר ב
ממלכת יהודה: המאה האשורית (פרופ' ישראל פינקלשטיין) [עושים תנ"ך]
הפעם נדבר על מה שמכונה "המאה האשורית". האשורים הם שתפסו את מקומם של המצרים ששלטו בחלקים נרחבים מכנען בתקופת הברונזה המאוחרת עולים על במת האזור. כן- אותה ממלכה אדירה שהחריבה כזכור את ישראל וגם שלטה באזור במשך כמאה שנים היא נקודת המבט שלנו על ממלכת יהודה בפרק זה. מתי החלו להתגבש היסודות של התפיסה הדויטרונומיסטית ביהודה? מהי "המאה האשורית"? האם המקרא מכיר את מלכי אשור, מכיבוש שומרון ועד השליטה ביהודה
ראשית ימי ממלכת יהודה (פרופ' ישראל פינקלשטיין) [עושים תנ"ך]
בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה. הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה.נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מעורפלת יחסית מבחינה א
נוסח המסורה (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
אנו מניחים כי התנ"ך העברי כפי שהוא לפנינו היום הוא העתק זהה של התנ"ך המקורי הקדום, ושהנוסח שלו נשמר בצורה מדויקת מהזמן שבו חובר לראשונה ועד ימינו. יחד עם זאת, ניכרים הבדלים רבים בין התנ"ך שלנו, לבין טקסטים עבריים מזמנים קדומים, כמו למשל מגילות מדבר יהודה. בנוסף, אנו מכירים בכך כי גם מבחינה צורנית התנ"ך עבר שינויים רבים מימי קדם ועד היום: הוא חולק לספרים, לפרשות ולפרקים ונוספו לו ניקוד, טעמים והערו
יוסף בעל החלומות - יוסף בבור (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
באחד הפרקים הקודמים של "עושים תנ"ך" נגענו בסיפורו של יוסף במבט כולל והבטחנו שבהמשך "נפרק" את הנובלה ששמה במחקר הוא מחזור סיפורי יוסף ונדון בהם אחד-אחד. בפרק זה נתמקד בסיפור שפותח את מחזור הסיפורים הזה: סיפור חלומותיו, ירידתו לבור ומכירתו למצרים.כיצד מוטיב החלומות של יוסף דומיננטי במחזור סיפוריו? מדוע החלומות מפתיעים? למה האחים שונאים כל-כך את יוסף? מדוע הם מתכננים להרוג אותו? ולמה הם זורקים אותו ל
הפרק הכי חשוב בתנ"ך – דניאל ז' (פרופ' יונתן בן דב) [עושים תנ"ך]
והפעם – פרק שעוד לא היה כמותו! בפרק זה נשוחח על…הפרק הכי חשוב בתנ"ך, או אם נדייק: הפרק עם האפקט הכי גדול מכל פרקי התנ"ך - דניאל פרק ז'. פרק שההשפעה שלו אדירה, כזאת שחצתה גבולות, דתות ועידנים.קודם שנתייחס לפרק הספציפי, נחזור לרגע ונזכר בספר דניאל (שזכה לפרק נפרד בעבר) מיהו דניאל ומה פשר ספרו? מתי נכתב הטקסט? איך הספר מחולק? מה הרעיון הכללי של הספר ואילו רעיונות אפוקליפטיים מיוצגים בו?לאחר מכן נכנס
ירבעם השני - ראשית חיבור הטקסטים המקראיים (פרופ' ישראל פינקלשטיין) [עושים תנ"ך]
באחד הפרקים הקודמים שוחחנו על ירבעם ה- II, המלך הגדול ששלט למעלה מ-40 שנה ועמד בראשה של מיני אימפריה ישראלית אשר ייתכן ושלטה גם ביהודה. שוחחנו על הרקע ההיסטורי, העדות המקראית והממצא הארכיאולוגי מימיו.הפעם נדון באפשרות המרתקת שמסורות חשובות בטקסט המקראי הובאו לראשונה אל הכתב בממלכת ישראל בימיו של ירבעם השני. מסורות אלו, ייתכן ונכנסו רק בהמשך לקודקס המקראי היהודאי ומהווים יסוד חשוב בסיפור היסטורי של
לך בכוחך זה והושעת את ישראל (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
התנ"ך הוא על זמני, ולכן הפודקאסט "עושים תנ"ך", מטבעו, הוא על זמני. הוא תמיד אקטואלי, כמו סיפורי המקרא עצמם. מסיבה זו אנחנו גם משתדלים למעט באזכורים של אירועים עכשוויים. אבל, בזמנים יוצאי דופן עושים דברים יוצאי דופן. בתקופה הזו, המאוד מטלטלת וכואבת, החלטנו לתרום את המעט שביכולתנו על מנת לנסות ולהעלות את המורל, לשמח את הלוחמים והלוחמות, האזרחים והאזרחיות, בחזית ובעורף, ויחד עם חוקר המקרא שחר ענבר הכ
שלמה ונסיכת מצרים (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]
מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה המלך על רקע המציאות ההיסטורית. במהלך המפגש, הקלטנו את הפרק שלפניכם הדן בסיפור של שלמה המלך ונסיכת מצרים. מדובר בסיפור דל בפסוקים ומלא מסתורין. ד"ר בעז סתוי לוקח אותנו לטיול בתקופות שונות ברחבי המזרח הקדום על מנת לנסות ולהבין את ההיתכנות ההיסטורית של הנישואים בין שלמה לבת פרעה. האם ייתכן ששלמה שיכן נסיכה מצרית בירושלים וכנדוניה קיבל מפרעה א
המלחמה הסורו - אפריימית (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]
המלחמה הסורו - אפריימית…מה??? הפעם נדבר ב"עושים תנ"ך על מלחמה חשובה ומשמעותית, גדולה, "מתוקשרת" (לפחות בתנ"ך…) אבל גם נשכחת. מדובר על מלחמה שהיא משמעותית עד מאוד, מופיעה גם בטקסט התנ"כי וגם בארכיאולוגיה של האזור, אך כמעט אף אחד אינו מכיר אותה.למה מכנים את המלחמה הזו "המלחמה הסורו אפריימית"? מיהם הצדדים הלוחמים? מה קרה במפגש הלא נעים שהיה לתגלת פלאסר השלישי עם פקח בן רמליהו ועם רצין מלך דמשק? למה ר
יוסף הצדיק (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
סיפור יוסף הוא אחד המוכרים והאהובים בתנ"ך. מדובר בסיפור מאוד יוצא דופן על רקע שאר הסיפורים בספר בראשית, שכולם קצרים או בינוניים באורכם. לעומתם עלילות יוסף משתרעות על פני שלושה עשר פרקים תמימים. למרות זאת, סיפור חייו של יוסף מעוצב בצורה ספרותית משוכללת מאוד, ורק מעטים שמים לב לכל הזיקות הפנימיות, הקריצות והמוטיבים החוזרים השזורים לאורכו (וגם לרוחבו...).הסיפור מחביא בתוכו רמזים נסתרים להיכרות מרשימה
פיצול הממלכה (פרופ' נועם מזרחי) [עושים תנ"ך]
לפי התיארוך המסורתי בשנת 928 לפנה"ס התפצלה, נפרדה, נקרעה והתפלגה הממלכה. לא עוד ממלכה מאוחדת אלא שתי ממלכות אחיות-נפרדות ישראל ויהודה. בהמשך רעיוני לפרקים הקודמים בהם דנו ב"חוק המלך" וב"משפט המלך" הפעם נעסוק באירוע הדרמטי שהתרחש ככה"נ במאה העשירית לפנה"ס - פיצול הממלכות העבריות. האירועים בפרק זה מתחילים בימי מלכותו של שלמה, אשר לפי הטקסט התנ"כי נראה שכאילו הוא בונה קריירה המתבססת על הפרות חוזרות ו
חז"ל: מחלוקת לשם שמיים (פרופ' מיכל בר-אשר סיגל) [עושים תנ"ך]
מאזינים רבים ביקשו מאיתנו במהלך השנים שנקדיש פרק לחז"ל. ברבות השנים התייחסנו לא מעט לחז"ל, אבל לא עמדנו על פעילותם רבת השנים באופן ממוקד. הם היו תמיד מה שנקרא מעט אחרי "זמננו". כמובן שלא נוכל להקיף בפרק אחד מאות שנים של יצירה.. אבל בכל זאת- מעין מבוא. בפרק זה אירחנו את פרופ' מיכל בר-אשר סיגל מאונ' בן גוריון שבנגב, חוקרת התקופה.מי הם חז"ל ומהי התקופה בה פעלו? על מה הם רבו? איך והאם הם הסכימו בסופו
מלך מלך תרדוף… על משפט המלך (פרופ' נועם מזרחי) [עושים תנ"ך]
בפרק הקודם שוחחנו על חוק המלך.בסיומה של השיחה הצענו כי ייתכן מאוד ו"בשטח", במציאות ההיסטורית, דברים היו מעט שונים. בפרק זה ננסה באמת לרדת לשטח ולבחון את חוק המלך עליו דיברנו בפרק הקודם, לאור המציאות של ימי המקרא. בהעדר תיעוד אמיתי ואמין של אותה מציאות, נסתמך על מה שיש וזה מה שהתנ"ך רוצה שנבין נדע ונחשוב על אותם ימים...בפרק זה בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נעסוק בספר שמואל פרק ח
חוק המלך- לבלתי רום לבבו מאחיו (פרופ' נועם מזרחי) [עושים תנ"ך]
במקרא אנחנו לא נתקלים בשיטות משטר מגוונות, בלשון המעטה. למעשה, מנהיג יחיד אשר מנהיג קבוצת אנשים היא שיטת השלטון הרווחת. בתנ"ך אנו קוראים על מנהיגים גדולים כגון משה או יהושע, אשר גם הם מנהיגים יחידים, כמעט כמו מלכים, גם אם לא נקראים כך בפועל. לאחר תקופתם, על פי הסיפור המקראי, מגיעה תקופה ארוכה של שלטון מלוכני.מהן שיטות המשטר שרווחו בעולם העתיק בכלל? איך מנהיגים עלו לגדולה ולשלטון? מה נכתב בחוק המלך
ירבעם (השני! בן יואש...) (פרופ' ישראל פינקלשטיין) [עושים תנ"ך]
דיברנו כבר בעושים תנ"ך על ירבעם בן נבט, ירבעם הראשון. והפעם נשוחח על..."השני" :) אז למרות שהם נושאים את אותו השם, אין בין שני הירבעמים התנ"כיים קשר של ממש מלבד העובדה ששניהם היו מלכים של ממלכת ישראל.אז מי היה ירבעם השני? מה בכל זאת היה הקשר שלו אל ירבעם הראשון? האם הסדר הכרונולוגי לגבי תקופת מלכותם של שני המלכים, ע"פ המקרא מתיישב עם הממצא בשטח? על מה נסובו המחלוקות בין שתי הממלכות באותה התקופה?מה
טעמי המקרא - אוכל בעולם העתיק (ד"ר טובה דיקשטיין) [עושים תנ"ך]
אלפיים שנה חי עם ישראל בגלות והאוכל המקורי שלו נשכח, אך לא אבד.המאכלים העתיקים עדיין חיים במקרא, בממצא הארכיאולוגי ומאכלי העמים החיים כיום באזור. אוכל הוא לא רק מזון – הוא ביטוי מוחשי לטבע הארץ ולתרבותה. אוכל הוא געגועים – לאמא, לבית ולמולדת.אבל מהו "אוכל ישראלי"? מה אכלו בכנען בעת העתיקה? מהו ה-אוכל של התנ"ך? מהו האוכל הקדום ביותר אותו מצאו באזורנו? אילו דגנים וקטניות אכלו אבותינו? ומה לגבי הירקו
ירבעם בן נבט - החוטא הגדול מכולם או מלכנו האהוב? (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
הנבל הגדול של התנ"ך, בוודאי בקרב מלכי יהודה וישראל, הוא ירבעם בן נבט: המקרא מאשים אותו בפילוג ממלכת הזוהר של דוד ושלמה, בהחטאת העם וגרירתו לעבודת אלילים ועבודה זרה, בחורבן ממלכת ישראל ובעוד חטאים רבים. דומה שאין אף דמות מקראית אחרת שהושחרה והואשמה בהאשמות קשות כל כך. אבל האמנם זה נכון?על פי התנ"ך, מי באמת היה ירבעם בן נבט? החוטא הגדול מכולם או אולי דמות חיובית מעיקרה שהושחרה במתכוון? הייתכן כי מבי
המלך מנחם: סיפור שלם ב-8 פסוקים (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]
בספר מלכים בפרק טו' מופיע סיפורו של אחד המלכים החשובים של ממלכת ישראל - מנחם בן גדי אשר מלך, על פי הטקסט, כעשר שנים - זמן לא מבוטל. אבל, למרות היותו של מנחם מלך חשוב מבחינה היסטורית וזמן שלטונו הארוך יחסית, הסופר המקראי "בחר" לסכם את שלטונו בשמונה פסוקים בלבד. מה בכל זאת ניתן ללמוד על מנחם, מקריאה "בין השורות"? מה ניתן להבין דרך תיאורו של מנחם אודות כותבי ספר מלכים? אילו מקורות עמדו בפניהם כשתיארו
