הביולוגיה של הרגשות
ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית ודוקטור לגנטיקה מולקולרית, מגישה פודקאסט שמפרק את מערכת ההפעלה האנושית. הרגשות שלנו הם הכוח המניע אותנו, והפודקאסט צולל לעומק מערכת ההפעלה הרגשית של בני האדם. בכל פרק, ליאת משלבת מדע, פסיכולוגיה ואומנות כדי לפצח את הסודות שמאחורי הרגשות העוצמתיים ביותר שלנו.
פרקים
פרק 32 | אפשר לרפא את הלב, אבל אי אפשר לעשות את זה לבד
ד"ר ליאת יקיר מארחת את טלי גרנות בשן. מייסדת גישת "הקשר כמרפא", לטיפול זוגי בגישה התקשרותית וריפוי באמצעות קשר.למה כל כך קשה להישאר בתוך זוגיות? איך פצעי ילדות ממשיכים לנהל אותנו גם בבגרות? ומדוע ריפוי אמיתי לא קורה לבד, אלא רק בתוך קשר בטוח?פרק על הצורך האנושי בקרבה, על פחד מנטישה שרובנו נושאים בתוכנו מבלי לדעת, ועל האפשרות האמיתית לבנות אהבה שמעניקה ביטחון - במקום לשמר חרדה.
פרק 31 | למה האנשים הכי כריזמטיים הם לפעמים הכי מסוכנים? | עם אפרת הראל היימן
כולנו נמשכים לאנשים בטוחים בעצמם, כריזמטיים וסוחפים. אבל מה קורה כשהקסם הזה מסתיר מניפולציה, שליטה והיעדר אמפתיה?בפרק הזה אפרת הראל היימן פסיכולוגית קלינית, מנהלת מכון מרווה לנפגעי התעללות ומחברת הספר "יחסים מסוכנים", תספר איך פועל המוח של אנשים עם מאפיינים פסיכופתיים ונרקיסיסטיים, למה הם יודעים לזהות את החולשות שלנו טוב כל כך, ואיך מערכת היחסים איתם הופכת בהדרגה לקשר שקשה מאוד להשתחרר מ
פרק 30 | איך ייראה הטיפול בפוסט טראומה בעתיד? | עם ד"ר אורן טנא
ישראל היא מדינה שבה מיליוני אנשים חוו עם טראומה, אבל לא כולם מגיבים אליה באותה הדרך. למה אצל חלק היא חולפת עם הזמן, אצל אחרים הופכת לפוסט טראומה, ואצל אחרים דווקא מובילה לצמיחה?בפרק הזה ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מרכז אסיף לטיפול בטראומה, לשיחה על הביולוגיה של טראומה. נדבר על ההבדל בין סטרס אקוטי לסטרס כרוני, בין אדרנלין לקורטיזול, ונבין מה קורה במוח כשהזיכרון והגוף נש
פרק 29 | האם אהבה יכולה לרפא טראומה? | עם נטע ברזילי
בפרק מיוחד, נטע ברזילי מצטרפת אליי לשיחה על האלבום האישי והחשוף, סרנדה, שכתבה בעקבות החיים לצד בן זוג המתמודד עם פוסט טראומה. סרנדה היא תרופה נגד דיכאון שניתנת פעמים רבות לטיפול בפוסט טראומה. דרך השירים באלבום ננסה להבין מה קורה למוח, לגוף וללב כשאוהבים אדם שנמצא במלחמה פנימית מתמשכת. למה טראומה לא נשארת רק אצל מי שחווה אותה? מהי טראומה משנית, ואיך מערכת העצבים של בני זוג מתחילה להסתנכרן זו עם זו?
פרק 28 | האם נטייה מינית היא בחירה
האם נטייה מינית היא בחירה? גנטיקה? אפיגנטיקה? התשובה מסתתרת - כבר ברחם.בפרק הזה צוללים לתוך המדע שמאחורי אחת השאלות האנושיות העמוקות ביותר: כיצד מתעצבת הנטייה המינית שלנו. נגלה מה הורמוני המין עושים למוח, מדוע נטייה חד-מינית קיימת ב-1,500 מינים בעולם החי, איזה יתרונות אבולוציוניים עשויים להסביר את קיומה ומה מחדשת האפיגנטיקה בנושא.בנוסף נחקור גם את מורכבותה של המיניות האנושית וכיצד לחברה, כמובן, יש
פרק 27 | הדיכאון הנסתר של הגברים - למה דיכאון נראה אחרת אצל גברים ?
למה גברים רבים לא מזהים שהם בדיכאון, עד שהזוגיות מתרסקת, הגוף קורס או הכעס משתלט עליהם? בפרק הזה תמיר אשמן, מטפל, מנחה קבוצות גברים ומייסד בית הספר ליחסים אשמן, מצטרף אליי לשיחה על דיכאון גברי סמוי, כזה שלא תמיד נראה כמו עצב ובכי, אלא דווקא כמו עצבנות, התמכרויות, עבודה אובססיבית, ריחוק רגשי ועייפות כרונית.נדבר על הקשר בין סטרס כרוני, טסטוסטרון, אסטרוגן ואוקסיטוצין, ונבין מה קורה במוח הגברי כשמגיל
פרק 26 | נשים, גברים, אהבה ובגידות
התארחתי אצל דניאל דושי לשיחה שאני לא בטוחה שציפיתי שתצא כל כך חשופה.דיברנו על מה שקורה לזוגיות ולמיניות כשהחיים האמיתיים פוגשים את הביולוגיה שלנו. על למה כל כך הרבה זוגות מוצאים את עצמם בנישואים מורעבי מין - ואיך מגיעים לשם בלי לשים לב. על למה סטרס הוא אחד הרוצחים הכי שקטים של תשוקה. על מה המוח הנשי צריך כדי בכלל להיות נוכח בחדר המיטות - ולמה זה לא עניין של רצון טוב אלא של נוירוביולוגיה.ודיברנו גם
פרק 25 | מלחמה על החיות: איך לנצח את "מלכודת החוסן" ולהחזיר את הג'וי לחיים
האם אתם מרגישים שאתם מתפקדים מצוין, אבל מבפנים הכל מרגיש קצת "אפור" וחלול? בפרק הזה של "הביולוגיה של הרגשות", ד"ר ליאת יקיר מארחת את ורד זילברברג לשיחה מטלטלת על המצב הרגשי של כולנו בימים אלו. יחד הן חושפות את "מלכודת החוסן" – אותה יכולת מופלאה שלנו להחזיק מעמד ולהמשיך לתפקד על אוטומט, שדווקא היא זו שעלולה לכבות לנו את השמחה, הסקרנות והתשוקה.השיחה צוללת אל משבר ה
פרק 24 | הביולוגיה של הסטרס ואיך מחזירים שליטה לגוף דרך ביו-פידבק?
למה הדופק עולה, הנשימה מתקצרת והשרירים מתכווצים דווקא ברגעים של לחץ?והאם באמת אין לנו שליטה על תגובת הסטרס, או שאפשר ללמוד לווסת אותה?בשיחה מרתקת עם נועה שטרן ליפשיץ, מטפלת בביו פידבק ורפואה משלימה, ד"ר ליאת יקיר צוללת אל עומק המנגנונים הביולוגיים שמפעילים סטרס בגוף, ומציגה כיצד תגובות שנועדו להגן עלינו עלולות להפוך למקור של עומס, כאב ושחיקה.הפרק בוחן את הקשר בין סטרס מתמשך למתח בשרירים, מחלות וכא
פרק 23 | הביולוגיה של המלחמות וכיצד אנחנו בוחרים מנהיגים?
למה האנושות ממשיכה להילחם שוב ושוב, למרות המחיר הכבד ?והאם הבעיה היא בכלל לא פוליטית – אלא ביולוגית?בשיחה מרתקת עם ד״ר אורי מילשטיין, היסטוריון וחוקר מלחמות, אני צוללת אל עומק המנגנונים האבולוציוניים שמעצבים אלימות, כוח והנהגה.דיברנו על הקשר בין טסטוסטרון, סטטוס ושאיפה לכוח, ועל האופן שבו תכונות כמו יוהרה, נרקיסיזם ואפילו פסיכופתיה מקושרות במוח שלנו למנהיגות. בחנו את השאלה מדוע יש הרבה אנשים עם תכ
פרק 22 | כשהגוף לא שוכח - איך טראומה נשארת בגוף, ואיך EMDR עוזר להשתחרר
בפרק אישי ועמוק במיוחד, אני משתפת את אחד הרגעים הטראומטיים בחיי - הרגע שבו איבדתי את אבי בפתאומיות - ואיך למרות שתפקדתי כלפי חוץ, בפנים משהו נשבר. דרך הסיפור הזה אנחנו יוצאים למסע להבנת מהי טראומה באמת: לא רק האירוע שקרה, אלא מה שנשאר קפוא במוח ובגוף שלנו.יחד עם ד"ר אודי אורן, מהחלוצים של שיטת EMDR בישראל ונשיא לשעבר של EMDR אירופה, אנחנו צוללים לעומק המדע והחוויה האנושית של טראומה וריפוי.בפרק נדב
פרק 21 | האם המוח הנשי מתוכנת לדאגה – ואיך משחררים אותו מזה?
בפרק מיוחד שהוקלט לפני המלחמה הנוכחית ולכבוד יום האישה, יאנה דרום – מרצה, יזמית ויוצרת תוכן שמקדישה את פועלה לטיפוח שמחת חיים – מצטרפת אליי לשיחה כנה על המוח הנשי.למה נשים נוטות יותר לרומינציה, ביקורת עצמית ודאגנות? מה הקשר בין הורמונים, אמיגדלה רגישה יותר לאיום, ומערכת סטרס פעילה – לבין הנטייה להתמקד בשלילי? באיזה שלב בחיים מתרחשת עלייה בשכיחות מחשבות שליליות, ומתי יש הקלה ביולוגית טבעית?נדבר על
פרק 20 | מוח, רגש והורמונים בגיל המעבר
כשנשים מדברות על גיל המעבר, השיח כמעט תמיד נע סביב גלי חום, הזעות לילה ושינויים הורמונליים. אבל מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה מרתקת הרבה יותר - "דרמה של מוח בשינוי". אז מה באמת קורה למוח שלך בגיל המעבר ? מסתבר שזה לא מנו-פאוזה אלא זה מנו-סטארט – המוח מכין את עצמו לתפקידים החדשים.בתקופת השינוי, בשלבי הפרימנופאוזה, המנופאוזה והפוסט-מנופאוזה התסמינים הם רבים וכל אישה בתקופה הזו מתחבטת בשאלה האם לקחת או
פרק 19 | המוח הוא איבר המין הכי גדול בגוף
בפרק מיוחד ליום האהבה, שהוא האזנת חובה גם לרווקים וגם לאנשים שנמצאים בזוגיות ומעוניינים לשמור עליה, ד"ר ליאת יקיר מארחת את דורית עוזיאל, מומחית לשפת גוף ותקשורת לא מילולית, שתחשוף את הסודות הלא ידועים על שפת הגוף בתהליך החיזור.עבור הרווקים - איזה צבע כדאי ללבוש לדייט? איזה תנועות ותנוחות גוף מראות שהצד השני מעוניין או לא מעוניין בכם? ולמה כדאי תמיד לאכול משהו קטן בזמן המפגש?עבור הזוגות - מהן 6 השנ
הביולוגיה של הרגשות | פרק 18 | איך לתכנת את עצמנו מחדש ? על דיבור עצמי ומקורותיו
כמה מחשבות שליליות אנחנו חושבים כל יום? איך זה פוגע בחיים שלנו? והכי חשוב - איך אנחנו יכולים לשנות את המצב לטובה?בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר חושפת את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמעצבים את החיים שלנו מבפנים: הדיבור העצמי. אותו קול פנימי שמנהל את המחשבות, הרגשות וההחלטות שלנו – לעיתים מעודד ותומך, ולעיתים קרובות יותר, מבקר ומשתק.נגלה איך נולד הדיבור הזה בילדות? איך הוא קשור לסגנון ההתקשרות שלנו עם ההו
הביולוגיה של הרגשות | פרק 17 | האם אנחנו מורישים לילדים את החוויות שלנו | עם פרופ' עודד רכבי
מה אם הייתם יודעים שהחוויות שלכם בחיים, המצוקות שלכם, הדברים שאתם לומדים ואולי אפילו המחשבות שלכם עצמן - משפיעות באופן ישיר על הילדים שיהיו לכם בעתיד ברמה הגנטית-ביולוגית? בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר מארחת את פרופסור עודד רכבי, חוקר ניורוביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב שמתמחה באחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת בעולם המחקר הביולוגי - הורשה אפיגנטית, שעוסקת בתהליכי הורשה לצאצאים במנגנונים שאינם מערבים שינוי בק
הביולוגיה של הרגשות | פרק 16 | איך חוויות מוקדמות חיות בגוף ובמוח? | עם מריומה קליין
איך חוויות הילדות שלנו ממשיכות לפעול שנים אחר כך, גם כשנדמה שהחיים כבר הסתדרו? בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר מדברת עם מריומה קליין על ההשפעה העמוקה של חוויות מוקדמות על המוח, על מערכת העצבים ועל הדרך שבה רגשות, קשרים והתנהגות מתעצבים לאורך החיים. הפרק מציג את הקשר בין טראומה, ניתוק רגשי והישרדות, ואת האופן שבו המוח הילדי לומד להסתגל לסביבה מאיימת באמצעות דפוסים שממשיכים לפעול גם בבגרות. דרך מחקרי ACE ויד
הביולוגיה של הרגשות | פרק 15 | האם הפרעת קשב היא מחלה? | עם ד"ר יעקב אופיר
האם הפרעת קשב היא באמת מחלה נוירולוגית, או אולי דרך שבה מוח צעיר מגיב לעולם שמבקש ממנו יותר מדי, מהר מדי? בפרק הזה נצלול אל אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בעולם הפסיכולוגיה והחינוך, האבחון של הפרעת קשב והטיפול התרופתי הנרחב בילדים.בשיחה עם ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ומחבר הספר רב־המכר ״הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה, נבחן מחדש את ההנחות שעליהן נשענת האבחנה, את ההיסטוריה של הריטל
הביולוגיה של הרגשות | פרק 14 | המוח הרוקד - למה נולדנו לרקוד ? | עם אלי מזרחי
מה קורה לנו במוח כשאנחנו רוקדים, ולמה תינוק בן שלושה חודשים כבר מתנועע לקצב המוזיקה? בפרק הזה נצלול אל אחת מהתופעות העתיקות והמרתקות בטבע האנושי, הריקוד, ונגלה למה נראה שהוא טבוע לנו עמוק בתוך הדנ"א.נבין איך ריקוד מפעיל בו זמנית את כמעט כל רשתות המוח, איך תנועה יוצרת גמישות מוחית, למה דופאמין ואוקסיטוצין משתחררים בכל תנועה, ואיך ריקוד משפר יכולות קוגניטיביות, מפחית סטרס, מעצים ביטחון עצמי ובונה קה
הביולוגיה של הרגשות | פרק 13 | מה עושים כשהחשק נעלם? על נישואים מורעבי מין | עם לימור בנדל
מה קורה לזוגיות כשהמגע נעלם, כשבן זוג אחד משתוקק לקרבה ולחיבור פיזי ורגשי והשני נסגר ומתרחק? נישואים מורעבי מין אינם רק היעדר סקס, הם עלולים להוביל להיעדר של חיבה, צחוק, אינטימיות ורכות, שנמוגים לאט ומשאירים אחריהם תסכול, אשמה והרבה עצב שקט.בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר ולימור בנדל, מומחית למיניות וזוגיות, מדברות על הפערים בחשק המיני, על איך סטרס, ילדים, הורמונים ודימוי גוף משפיעים על התשוקה, ועל הסיבות
הביולוגיה של הרגשות | פרק 12 | איך שומרים על תשוקה וחיבור לאורך זמן? | עם שי־לי שינדלר
אהבה מתחילה בעוצמה, בריגוש, בתחושת התחדשות שאין שנייה לה אבל מה קורה אחרי? איך שומרים על הקסם כשהשגרה נכנסת, כשהחיים משתנים, כשהמוח שלנו כבר לא מוצף בדופאמין של ההתחלה?בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר ושי־לי שינדלר, מנחת טלוויזיה ויוצרת דוקומנטרית שחוקרת את גבולות האהבה והקשר, מדברות על מה באמת מחזיק זוגיות לאורך זמן: על ביולוגיה ורגש, על קנאה וקרבה, על תשוקה ואמון, ועל האיזון העדין בין ביטחון לריגוש.נבין
הביולוגיה של הרגשות | פרק 11 | הפצע שלא רואים מה טראומה עושה למוח | עם יזהר דוד
אחרי שנתיים של מלחמה, חוזרים משירות מילואים וסדיר מאות אלפי גברים צעירים שחזרו מהחזית, אבל לא כולם חזרו כמו שהלכו.בפרק עוצמתי וכנה במיוחד, ד"ר ליאת יקיר מארחת את יזהר דוד, לוחם ומפקד מנהל שטח בכיר לשעבר בשבכ ומייסדי שותפות מגן ישראלית לטיפול בפוסט טראומה , שמדבר בפתיחות נדירה על הפוסט־טראומה שחווה ועל הדרך הארוכה לריפוי.נבין מה טראומה עושה למוח איך היא משנה את הגוף, את הזוגיות ואת המיניות, ולמה
הביולוגיה של הרגשות | פרק 10 | הבטן הרכה - למה כל הרגשות מתחילים במערכת העיכול? | עם עדי זוסמן
למה אנחנו אוכלים כשאנחנו עצובים, מתגעגעים, נרגשים או משועממים? בפרק הזה נצלול אל מערכת היחסים הסוערת שבין רגשות ואוכל ונגלה שאין באמת דבר כזה "אכילה לא רגשית". נבין איך הורמוני הרגש מדופאמין ועד סרוטונין, מנהלים לנו את התיאבון, איך תעשיית המזון למדה לתכנת את המוח שלנו לנקודת העונג המושלמת, ולמה ההתמכרות לאוכל היא ההתמכרות הגדולה של העידן שלנו. בשיחה עם עדי זוסמן תזונאית קלינית בגישה הוליסטית מייסד
פרק 9 | גבריות ונשיות בעולם משתנה עם מתן חכימי
המהפיכה הפמיניסטית שינתה לחלוטין את פני החברה בכל התחומים ואין חולק על ההישגים האדירים שלה. החברות המשגשגות ביותר על כדור הארץ הן חברות שבהן יש שוויון זכויות לנשים. אך עם התפתחות הפמיניזם קרו דברים נוספים– המפה החברתית השתנתה, נשים וגברים מבולבלים היום יותר מאי פעם, החוקים של אהבה ומשיכה נכתבים מחדש, והרבה פעמים אנחנו לא יודעים אם אנחנו משחקים באותו משחק. בשיחה פתוחה עם מתן חכימי בחרנו לצלול אל ת
פרק 8 | לראות את עצמנו באחר - הסוד של נוירוני המראה | פרק סולו
למה אנחנו מזדעזעים כשמישהו נפצע, מחייכים כשמישהו מחייך, ובוכים בסרט למרות שאנחנו יודעים שזה רק בדוי? בפרק הזה נצלול אל אחת התגליות המרתקות בחקר המוח נוירוני המראה, אותם תאי עצב שמאפשרים לנו להרגיש את מה שאחרים מרגישים.נגלה איך תגלית מקרית במעבדה הפכה להבנה חדשה של אמפתיה וחמלה, למה תינוקות מחקים חיוך כבר ביומם הראשון, איך זוגות "קוראים" זה את זו בלי מילים, ואפילו מה עושים מסכים ובוטוקס ליכולת שלנו
פרק 7 | לאן אנחנו הולכים כשאנחנו ישנים | המסע המסתורי של המוח בלילה | עם ד"ר ליאת יקיר וד״ר טל סינס
קורה למוח שלנו כשאנחנו עוצמים עיניים?מהתנ״ך ועד בילי אייליש, חלומות מלווים את התרבות האנושית אבל גם את הביולוגיה שלנו בשיחה עם ד"ר טל סיינס, נצלול אל תוך המסתורין של עולם החלומות:איך נראים מחזורי השינה ומהם שלבי ה־REM, למה החלומות מרגישים אמיתיים כל כך, ואיך המוח משתמש בהם כדי לעבד רגשות, לעכל חוויות ולבנות זיכרונות.וגם, נשאל את השאלה הגדולה: האם נוכל בעתיד להקליט חלומות ולצפות בהם? והאם זה יהי
פרק 6 | נפלת חזק- האם קיימת אהבת אמת | עם חמי רודנר
"אל תיקח ממנה דבר, תמיד היא תמכור לך סם - אהבת אמת."שלושים שנה אחרי שכתב את השיר המטלטל הזה, חמי רודנר מתארח לשיחה אינטימית עם ד"ר ליאת יקיר, שבוחנת יחד איתו – דרך הלב, המילים והמדע האם באמת קיימת אהבת אמת, או שאולי מדובר בהתמכרות ביולוגית.נדבר על ההתאהבות כסערה כימית במוח: איך הורמונים כמו דופמין, אוקסיטוצין וקורטיזול משתלטים על ההיגיון, למה אהבה חדשה פוגעת בריכוז ובשינה, ומה קורה לנו כשאהבה מתר
פרק 5 | האם השנאה באמת טבועה בנו? | פרק סולו
האם בני האדם נולדו טובים או שדווקא השנאה וההפרדה בין קבוצות טבועות בנו עמוק ב-DNA? בפרק סולו מרתק, ד"ר ליאת יקיר צוללת אל אחת השאלות העתיקות ביותר של הפילוסופיה וחושפת מה יש למדע המוח, האבולוציה והביולוגיה לומר עליה.נלמד מדוע המוח שלנו מתוכנת יותר לשלילה מאשר לחיוב, איך אוקסיטוצין "הורמון האהבה " עלול דווקא לעודד קיטוב ושנאת זרים, ולמה אפילו האמפתיה הטבעית שלנו כלפי ילדים סובלים עלולה להיעלם ברג
פרק 4 | למה מוזיקה מרגשת אותנו עד דמעות? עם ד"ר אפרת מקוביצקי
מה קורה לנו בגוף - ובעיקר במוח, כשאנחנו שומעים שיר אהוב? בפרק הזה, ד"ר ליאת יקיר יוצאת למסע מוזיקלי-מדעי עם ד"ר אפרת מקוביצקי, וחוקרת איך המוזיקה מפעילה תזמורת שלמה של רגשות, זיכרונות, הורמונים ואפילו את מערכת החיסון.איפה נמצאת גבעת הנוסטלגיה? למה אנחנו לא יכולים להוציא שיר מהראש? איך המוזיקה משפיעה על תינוקות, חולי פרקינסון או אנשים עם דיכאון? מה שונה במוח של מוזיקאים.דרך שירי אהבה, שמחה, נחמה וא
פרק 3 | חוסן רגשי בימי משבר: איך נשארים רגועים כשהעולם רועש? | פרק סולו
1מה קורה למוח ולגוף כשאנחנו חווים סטרס מתמשך? בפרק סולו מיוחד ד"ר ליאת יקיר צוללת אל תוך מנגנוני הסטרס והחוסן הרגשי, ומסבירה איך הגוף שלנו מגיב לאיום, מדוע סטרס כרוני כל כך מסוכן - ואיך דווקא חיבוק, נשימה עמוקה או שיחה עם חבר יכולים להפעיל את "העצב המרגיע" ולשנות הכול.נלמד למה חשוב להקשיב לגוף כשהוא לוחש, עוד לפני שהוא צורח, איך אפשר לחזק את החוסן המשפחתי והאישי גם בתקופות סוערות, ואילו הרגלים קטנ
פרק 2 | מה קורה לזוגיות כשהילדים נכנסים לתמונה? עם אפרת לקט
מה קורה למוח – וללב – כשהופכים מזוג להורים? בפרק הזה, ד"ר ליאת יקיר מסבירה השינויים הביולוגיים, ההורמונליים והרגשיים שמתרחשים כשאהבה זוגית פוגשת אתגר חדש: משפחה. מחקרים מראים שרוב המשברים הזוגיים מתחילים שלוש שנים אחרי לידת הילד הראשון – אבל למה דווקא אז? ואיך השינויים במוח משפיעים על האופן שבו אנחנו תופסים זה את זה כבני זוג?כדי להבין לעומק את הקשר בין הורות לזוגיות, ליאת מארחת את אפרת לקט – מומחי
פרק 1 | למה הדפוק הזה עושה לנו כל כך טוב? עם ירמי קפלן
ד"ר ליאת יקיר בוחרת לפתוח את המסע הרגשי-מדעי עם שיר אחד שמצליח לגעת בעצבים הכי חשופים: "הדפוק הזה עושה לך טוב" של ירמי קפלן. יחד הם מנסים להבין מה מושך אותנו שוב ושוב לקשרים הרסניים – ואיך זה קשור להורמונים, למה חוסר ביטחון לפעמים נתפס כמשהו סקסי? ומה קורה כששיר מצליח לעורר רגשות כל כך עזים אצל קהל רחב?
