סערה מושלמת
הפודקאסט של יובל דרור שבודק מה קורה כשרעיונות הופכים לאובססיה תרבותית.
פרקים
50.11 סוף העולם, סוף העולם
לכאורה לאף אחד אין עניין להתעסק עם המחשבה על "סוף העולם" - זו לא מחשבה נעימה - אבל אנשים חוזרים אל הרעיון של סוף העולם בכל תרבות ובכל תקופה. סוף העולם הוא כמו מנוע שמייצר ספרים, דתות, סרטים שוברי-קופות, תיאוריות מדעיות ותנועות פוליטיות. במקום לברוח מהאימה, בני האדם נותנים לה במה.למה העיסוק האובססיבי שלנו בסוף העולם החליף לאורך ההיסטוריה צבעים וצורות אבל לא נעלם, למה כל דור ממציא לעצמו סו
50.10 אנחנו מאבדים את הקול שלנו
אנשים מודאגים מהופעת הבינה המלאכותית: פגיעה במקומות עבודה, הפצת פייק, האפשרות שהמערכות האלו יצאו מכלל שליטה – באמת שלא חסרות סיבות.אבל כאשר אנחנו שמים לב לסכנות אנחנו פועלים כדי לטפל בהן. מה קורה עם סכנות שאנחנו לא מזהים אותן כסכנות? אנשים נותנים לבינה המלאכותית לכתוב עבורם, להתנסח עבורם, הם נותנים למערכות האלו לערוך אותן, אבל לא בטוח שהם מבינים מה הם מאבדים בדרך. כאשר אני מנסח משהו ונותן לבינה המ
50.9 למה שינה הפכה לעבודה במשרה מלאה?
שינה היא דבר מוזר. אדם עוצם עיניים, מתעורר אחרי כמה שעות ובמהלך הזמן הזה הוא בעצם מתנתק מהעולם. ואז הוא קם, עושה כמה דברים, ושוב מתנתק. איך זה הגיוני?לא רק שזה לא הגיוני, זה לא יעיל ובעולם שבו יעילות היא הכל, מתפתחת גישה שמנסה למקסם את השינה, להפוך אותה לאירוע שמניב תועלת: תועלת אישית, תועלת בריאותית וכמובן תועלת כלכלית.איך ולמה עברנו מתרבות שרואה בשינה מעמסה, פינוק וסמל לעצלנות, לתרבות שרואה בשינ
50.8 הסינגולריות רוצה אותך
המונח "סינגולריות" עבר חתיכת דרך. הוא החל את דרכו בלטינית, עבר למתמטיקה, קפץ לפיזיקה ובעשורים האחרונים עבר מהפך שלישי: סופרי מדע בדיוני, עתידנים ואנשי מדעי המחשב החלו להשתמש בו כדי לתאר את הופעתה של בינה מלאכותית כל כך מתקדמת וחכמה, שהיא תשנה את הכל. יש מי שבטוח שכבר הגענו אליה, אל הסינגולריות; ממש באחרונה אילון מאסק צייץ: "ברוכים הבאים לסינגולריות. איך הטמפרטורה?".אז רגע, זה א
50.7 המשחק המטורף שכבש את אמריקה
פוטבול אמריקאי הוא לא רק ספורט תחרותי; הוא תופעה קיצונית, משונה ואפילו פרדוקסלית.מצד אחד, בעוד שענפי ספורט אחרים שנולדו או פותחו בארצות הברית, כמו כדורסל, זכו להצלחה בינלאומית מסחררת, הפוטבול נותר סגור בתוך גבולות המדינה וכל הניסיונות לייצא אותו לעולם זכו להצלחה מוגבלת. מצד שני, בתוך ארצות הברית, המשחק נהנה משליטה שמגמדת כל תופעה תקשורתית או תרבותית אחרת.מבין מאה משדרי הטלוויזיה הנצפים ביותר בארצו
50.6 הלודיטים ראו את זה בא
הלודיטים חיו לפני יותר מ-200 שנה, מה שאומר שאנחנו לא מכירים אף אחד שהכיר מישהו, שהכיר מישהו, שהכיר מישהו, שאיכשהו הכיר איזשהו מישהו שהכיר לודיט, מה שאומר שאנשים יכולים לומר עליהם, פחות או יותר, מה שהם רוצים.העובדה שהם התנהלו כקבוצה סגורה וסודית, שניהלה מבצעים בסגנון צבאי, הופכת את הניסיון להכיר אותם למסובך אפילו עבור היסטוריונים מקצועיים.זה גם מה שהופך אותם למטרה קלה עבור כל מי שמעוניין להפוך אותם
50.5 טובעים בבריכת ההשתקפות
בכל מדינה יש אתר, אזור, מרחב שכאשר אתה נוגע בו אתה נוגע בלב האומה. בארה"ב יש כמה אתרים שכאלו ואין ספק שאחד מהם הוא "בריכת ההשתקפות", אזור שמשמש כתפאורה ברגעים שבהם ארה"ב מציגה את עצמה בפני עצמה.זו הסיבה שכל שינוי בבריכה, כל שיפוץ, ריקון, כל ויכוח על המראה שלה, זוכה לעניין ציבורי שחורג הרבה מעבר לשאלות שנוגעות לאדריכלות, גינון או תחזוקה. אבל עבור דונלד טראמפ, יזם נדל"ן בעבר
50.4 מכונה עם תודעה? זו לא השאלה הנכונה
שאלת התודעה היא צרה צרורה. אין זה משנה אם אתם מנסים לפתור את "הבעיה הקלה של התודעה", כלומר אם אתם מנסים להסביר איך המוח עושה את מה שהוא עושה, או את "הבעיה הקשה של התודעה", כלומר אם אתם מנסים להסביר למה משהו מרגיש כמו משהו, אתם מתמודדים עם אחד האתגרים הכי גדולים שאיתו מתמודד עולם המדע.לכאורה השאלה החשובה שעומדת בפנינו היא "האם יום אחד מערכות הבינה המלאכותית יהיו מצוידות בתו
50.3 מכונה עם תודעה? אין סיכוי!
לאורך ההיסטוריה השתמשנו במטפורות שונות כדי לתאר את המוח והן תמיד היו קשורות בהתפתחות הטכנולוגית האחרונה. פעם המוח היה כמו שעון, אחר כך הוא היה כמו רכבת ואחר כמו תחנת ממסר שמעבירה ומשדרת אותות טלגרף. היום המטפורה השולטת היא ש"המוח הוא כמו מחשב".אבל המוח הוא לא כמו שעון, הוא לא כמו רכבת, והוא לא כמו תחנת ממסר. האם המוח הוא כמו מחשב? האם המטפורה הזו מתארת בצורה מדויקת את מה שקורה בתוך המוח
50.2 מכונה עם תודעה? ברור!
שאלת התודעה היא שאלה שיש סביבה הרבה מאוד תיאוריות ומעט מאוד הסכמות, וזה עוד החלק הקל. העניינים מסתבכים כאשר מתחילים לחשוב על תודעה מלאכותית: אם אנחנו לא מצליחים להבין את התודעה שלנו, אם אנחנו לא מצליחים לנסח לעצמנו, להסכים בינינו, מהי התודעה שלנו וממה היא עשויה, איך נוכל לבחון את שאלת התודעה ביצורים אחרים?אבל מה שעד לא מזמן היה דיון במישור הפילוסופי, האתי ואפילו המדעי, עובר לדיון במישור המעשי. בשנ
50.1 התחלה חדשה
הטיולית של "סערה מושלמת" יוצאת לדרך חדשה.לאתר "סערה מושלמת":https://www.perfectstorm.co.ilלתמיכה ב"סערה מושלמת":https://www.perfectstorm.co.il/support
2.11 מה סוכני הכאוס רוצים?
במובן העמוק ביותר, החיים הם מלחמה באנטרופיה.אורגניזם מסודר הוא אורגניזם חי. אם הגוף שלנו סובל ממצב של אי-סדר כי אנחנו חולים או נפצעים, הגוף שלנו נאבק כדי לשחזר את הסדר הפנימי שמתקיים בתוכו. מוות, במובן הפיזיקלי, הוא הרגע שבו גוף כבר לא יכול להתנגד לכוחות האנטרופיה והמבנה מתפרק באופן בלתי הפיך.מכאן שהשאיפה שלנו לסדר היא לא בחירה פילוסופית אלא כורח ביולוגי שמוטבע בנו כדי להבטיח את המשך הקיום שלנו. א
2.10 כמו אבן מתגלגלת
כבני אדם אנחנו אוהבים להסתכל על קבועי זמן ברורים ולהתייחס אליהם כאשר אנחנו מדברים על אירועים גורליים: זו היתה הדקה המפחידה, השעה החשובה, היממה הקובעת, החודש ההיסטורי, השנה המכריעה.אבל במציאות, ההיסטוריה לא מתכנסת לתוך מסגרות זמן שמשום מה, באופן די שרירותי, אנחנו, בני האדם, החלטנו לבנות. מצד שני, לפעמים, זה מסתדר. לפעמים, ההיסטוריה באמת מתכנסת אל תוך קבוע זמן שכזה ונדמה ש-1968 היא דוגמה לכך.בבת אחת
2.9 החייזר שחטף אותי
סביר להניח שמתישהו הרמתם עיניים לשמיים ושאלתם את עצמכם: "מתי נפגוש חייזרים?". אחרי הכל, רק בגלקסיה שלנו יש מאות מיליארדי כוכבי לכת וביקום כולו יש משהו כמו שתי טריליון גלקסיות. זה פשוט לא יתכן, זה לא הגיוני, שאנחנו היצורים החיים האינטליגנטיים היחידים בכל היקום.המחשבה הזו, בשילוב כמה גורמים נוספים, הפכה אנשים רבים לאובססיביים בנוגע לרעיון של חייזרים, חוצנים, וכמובן לעצמים בלתי מזוהים, עב&q
2.8 המטבע האנרכיסטי הראשון
ביטקוין והאופן שבו הוא עובד, מושפע עמוקות מאידיאולוגיות וגישות ספציפיות; הוא לא "סתם" נראה ככה.מפתחי הביטקוין ומי שדוחפים אותו מאמינים שהמנגנון הפוליטי-חברתי - שבאמצעות דיון, משא ומתן ולפעמים הפעלת כוח, מתקבלות החלטות - הפך מסואב ומושחת ולכן צריך להחליף אותו בקוד, קוד שכולם רואים אותו, כולם מפקחים עליו וכמעט שלא ניתן לשנות אותו.אם נארגן את החברה באופן הזה, כך הם מאמינים, כל אדם יוכל לקבל
2.7 ביטקוין יטפל בבעיה
בין השנים 2006 ל-2009 מחירי הבתים בארה"ב צנחו ביותר מ-30% ובתוך זמן קצר החל גל של עיקולי בתים שעקר מיליוני משפחות מבתיהן. האמון במערכת הפיננסית התמוטט, בנקים הפסיקו להלוות כסף האחד לשני מחשש שאף אחד לא יוכל להחזיר את ההלוואות, מה שיצר "מחנק אשראי"; חברות ועסקים לא הצליחו לקבל הלוואות כדי לממן את הפעילות שלהם, מהעסקים נסגרו ומיליוני עובדים פוטרו. אחת התגובות המעניינות והמקוריות לכאוס
2.6 המשפט
רבים חושבים על כאוס כעל מצב שבו כל החוקים והכללים נשברים, מצב שבו אנחנו גולשים לאנרכיה, מצב שבו דברים מתרחשים בצורה אקראית.אבל ב"המשפט", אחת מיצירות המופת הספרותיות הגדולות ביותר שיצאו תחת ידיו של סופר כלשהו, פרנץ קפקא ממחיש שכאוס יכול להתרחש דווקא כתוצאת מפעולתה של מערכת ביורוקרטית שיש לה, לכאורה, כללים ברורים ומסודרים."המשפט" מלמד אותנו שדווקא מערכת שאמורה להיות כוח מייצב שמב
2.5.5 פסק זמן: הסיפור מאחורי השירים
אני עוצר לרגע כדי לענות על שאלה שנשלחה אליי מעשרות מאזינים ומאזינות: מאיפה הגיעו השירים שבסוף הפרקים ולמה אנחנו לא מוצאים אותם?ובכן... יש כאן סיפור מעניין.ל-Playlist של שירי העונה השנייה:https://www.youtube.com/playlist?list=PLr9s5y97_Uk4DS8bPRKJD0fCrII_oweisלאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":https://www.perfectstorm.co.il
2.5 גברילו פרינציפ
האם יתכן שפעולה אחת של אדם בודד, צעיר, עני, חולה, שמגלה בצירוף מקרים בלתי נתפס שהדמות שבה ניסה להתנקש ללא הצלחה יושבת מולו במכונית, הטילה יבשת שלימה ואז את העולם כולו, אל תוך מלחמת עולם אחת, אולי אפילו שתיים? האם פעולה אחת של אדם אחד יכולה לעצב מחדש את הסדר העולמי?מפת אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה:https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/cb/Europe_1914-he.jpgלהאזנה לשיר הסיום:https://you
2.4 התמוטטות קוגניטיבית
מאז המצאת הדפוס לא נתקלנו בטכנולוגיה כל כך מהפכנית ובעלת עוצמה כמו הבינה המלאכותית. למרות שהמונח עצמו, "בינה מלאכותית", נטבע באמצע בשנות החמישים, רק בשני העשורים האחרונים היא הפכה למוכרת ורק בשנים האחרונות החלו להטמיע אותה בכמעט כל מוצר שאפשר להעלות על הדעת.סכומי הכסף שמושקעים בפיתוח מערכות בינה מלאכותית הם אדירים, הם חסרי תקדים, מעולם לא הושקעו סכומי כסף כל כך גדולים – טריליוני דולרים ב
2.3 תיאוריות של כאוס
לאחר עליית הפיזיקה הקלאסית במאה ה-17, שהתבססה על העבודה של אייזיק ניוטון, נדמה היה שהתשוקה שלנו לסדר עומדת להתגשם.חוקי התנועה של ניוטון וחוק הכבידה, יצרו מסגרת תיאורטית שבה היקום כולו נראה כמי שפועל כמכונה אחת גדולה. הפיזיקה הניוטונית יצרה אשליה של שליטה לפיה לכל אירוע יש סיבה, מה שמוביל לשרשרת בלתי ניתנת לשבירה של סיבה ותוצאה.אבל כמו כל אשליה אחרת, גם האשליה הזו התנפצה.תיאוריית הכאוס לימדה אותנו
2.2 ארתור וטיילר
הקולנוע אוהב כאוס כי כאוס הוא בסיס לסיפור דינמי ומוצלח. אחרי הכל, מה מעניין בשגרה, מה מעניין בסדר? הדברים מתחילים להיות מעניינים כאשר הם יוצאים מכלל שליטה, כשהם מתפרקים. אבל למרות שהוליווד אוהבת אי-סדר ובלגאן, היא מקפידה שלסיפורים שלה יהיה סוף טוב, שהגיבור ינצח את הרשע ושהסדר יחזרו על כנו.אבל מה קורה כאשר הגיבור הוא האדם שדוחף לכאוס? גיבורים מהסוג הזה הם הרבה יותר נדירים אבל שניים מהם הם ממש משכנע
2.1 אילון מאסק
בראשית דרכו אילון מאסק נחשב להבטחה הגדולה של המין האנושי, לדמות של גיבור-על שכאילו נוצרה ביקום מדע-בדיוני. הוא הקים חברות, קנה חברות והפך לאדם העשיר בעולם. הוא פעל כדי להבטיח עתיד טוב יותר לבני אדם באמצעות פיתוח כלי רכב חשמליים, באמצעות פיתוח דרכים חדשות לטוס לחלל. אבל בתוך זמן קצר יחסית, הוא הפך לאחת הדמויות החשובות, המוזרות וההרסניות ביותר של המאה ה-21, הוא הפך לאחד מסוכני הכאוס הגדולים בעולם.[ג
2.0 עונה שנייה - פרומו
אם תניחו לדברים, אם פשוט תעזבו אותם, הם יתפרקו, הם יתמוטטו. בגלל שהיקום דוחף כל הזמן לכיוון של אי-סדר, אנחנו מחוקקים חוקים, בונים מבנים ומייצרים כללים, שכל המטרה שלהם היא להיאבק בכאוס שמאיים לכלות אותנו. לכאורה, כיצורים של סדר והרגלים, יש בכאוס משהו מפחיד ומאיים ולמרות זאת אנחנו מוקפים בסוכני כאוס שכל מה שהם עושים הוא לדחוף לצד השני: הם מנסים לפרק את מה שמסודר, למוטט את מה שעומד, לפורר מערכות חברת
אז מה קורה עם עונה שנייה?
בחודשים האחרונים נשאלתי כמה וכמה פעמים "מה קורה עם עונה שנייה, מתי היא עולה, מה קורה עם זה?!". אז מה באמת קורה עם זה?
1.11 החיים הם לא סולם
בעולם של טכנולוגיות דיגיטליות שבתוכו אנחנו חיים, מספרים נמצאים בכל מקום. המילה Digital מורכבת מהמילה Digit, "ספרה". אין פלא שבשנים האחרונות כל מה שטכנולוגי הוא דיגיטלי וכל מה שדיגיטלי הוא פועל יוצא של מספרים: תחילה הם מוצגים כנתונים, אחר כך הם ה"חומר", ה"דבר" שהאלגוריתמים עושים עליו מניפולציות, ולבסוף, הם גם התוצאה. אז בפרק האחרון של העונה הראשונה החלטתי להציג תזה קצרה, מחשבה. המחשבה הזו עוסקת במה
1.10 מגפת המספרים הראשונה
המאה ה-21 נפתחה בסערה עם בהלה סביב באג 2000, המתקפה על מגדלי התאומים, התפוצצות בועת הדוט.קום ואז התפוצצות בועת הסאב-פריים. אבל עד כה האירוע הגלובלי הגדול ביותר של המאה ה-21, שלא ברור אם יהיה גדול ממנו, הוא מגפת הקורונה. הקורונה היתה המגפה המתועדת בהיסטוריה ובמהלכה הופצצנו במספרים: כמה חולים יש, כמה מאושפזים, מונשמים, מתים, כמה חיסונים ניתנו, מה המרחק שצריך לשמור בין אדם לאדם, כמה זמן צריך להישאר ב
1.9 הנתון הכלכלי החשוב בעולם
במשך שנים לא היה ניתן למדוד את הפעילות שמתרחשת בכלכלות של מדינות, אבל במאה העשרים, מה שהיה תיאורטי הפך למעשי והשאלה החלה להשתנות: לא עוד "איך מודדים?" אלא "מה מודדים?". במלים אחרות, מה מדינה צריכה למדוד כדי לדעת האם הכלכלה שלה בריאה, האם היא צומחת או דווקא נקלעה למיתון?התשובה לשאלה הזו מסתכמת בראשי תיבות: תמ"ג או "תוצר מקומי גולמי". אבל למרות שהנתון הזה נחשב לנתון הכלכלי החשוב בעולם, כלכלנים רבים
1.8 כמה אנחנו אינטליגנטיים
מעטים המושגים בעולם הפסיכולוגיה שסביבם יש חוסר הסכמה כה גדול כמו המושג "אינטליגנציה". מעטים המושגים בעולם הפסיכולוגיה שהעסיקו פסיכולוגים, פילוסופים, סוציולוגים, קרימינולוגים, נוירוביולוגים, אנשי חינוך ואפילו פוליטיקאים, כמו המושג "אינטליגנציה" והכלי שלכאורה מודד אותו – מבחן האייקיו.בסיפור שמאחורי מבחן האייקיו יש את כל החומרים שמהם עשויה דרמה מרתקת: יש בו איש אשכולות אנגלי, פסיכולוג צרפתי, שופט בית
1.7.5 פסק זמן
הגענו למחצית הדרך ובפרק בונוס קצר אני מתייחס לשאלות וההערות שהגיעו אליי בעקבות הפרקים על מקומות העבודה, האקדמיה ו... פלוטו!אם יש לכם/ן שאלות, מחשבות, רעיונות והצעות שלחו אותן לכתובת המייל ps@popup.co.il.
1.7 פלוטו
במשך עשרות שנים מורים לימדו, תלמידים למדו וכולם ידעו שבמערכת השמש יש תשעה כוכבי לכת. אבל אז, באוגוסט 2006, הכל השתנה. זה קרה כאשר האיגוד האסטרונומי הבינלאומי החליט לבעוט את פלוטו ממועדון כוכבי הלכת של מערכת השמש שלנו. אבל איך זה יכול להיות? למה כוכב לכת אחד (לשעבר) הודח מהמועדון ומדוע כמעט עשרים שנה אחר כך, יש עדיין רבים שמסרבים לקבל את רוע הגזירה?זהו סיפורו המסעיר של הגוף השמיימי עם השם הכי חמוד
1.6 אקדמיה: בית חרושת למספרים
לרוב המוסדות להשכלה גבוהה בעולם יש שני תפקידים: מצד אחד הם מכשירים סטודנטים ואת דור העתיד של החוקרים, כלומר עוסקים בהוראה, ומצד שני הם מספקים תשתיות ומגייסים חוקרים שעוסקים במחקר. כדי לדעת מי סטודנט טוב ומי פחות טוב, מי מרצה סביר ומי מרצה מעולה, מי חוקר "בסדר" ומי כוכב עולה, פותחו מגוון של כלים, שיטות ומדדים שכל תפקידם הוא למדוד את שני חלקי המכונה – מצד אחד את הסטודנטים והמרצים ומצד שני ואת החוקרי
1.5 משוואת העובד היעיל
איך מגלים מי העובדים הכי יעילים ומי העובדים הכי פחות יעילים? אחת השיטות היא לנסות ולמדוד את הביצועים של כל העובדים ואז, בעזרת הרבה נתונים, לקבל החלטות: האם לקדם עובד מסוים או לפטר אותו, האם לתת לו אחריות נוספת או דווקא לקחת ממנו סמכויות, האם להעניק לו העלאת שכר או דווקא להפחית משכרו.מה שלכאורה נשמע פשוט – למדוד את הביצועים של העובדים – מה שאמור להמיר תפישה סובייקטיבית של "הערכת העובדים", לניתוח או
1.4.5 פסק זמן
אחרי שידור פרקים 3 ו-4 הוצפתי במבול של שאלות, תגובות ומחשבות. אז הנה פרק בונוס נוסף, פרק "פסק זמן", שבו אני עונה ומתייחס לחלק מההודעות שקיבלתי.אם יש לכם/ן שאלות, מחשבות, רעיונות והצעות שלחו אותן לכתובת המייל ps@popup.co.il.
1.4 המתמטיקה של התרומה: חלק ב
תנועת האלטרואיזם האפקטיבי קוסמת לשני סוגים של אנשים. הראשון הוא לאלו שרוצים לעזור לבני אדם, שאכפת להם מבני אדם, שחשים אמפטיה כלפי בני אדם. השני הוא לאלו שכלל לא מתעניינים בבני אדם אלא במתמטיקה של הבעיה; הם מוקסמים מהחישובים, מהמרדף אחר פתרון המשוואה.אבל מה קורה כאשר אנשים מהסוג השני נמצאים בעמדה שמאפשרת להם לנתב סכומי כסף אדירים למטרות צדקה? מה קורה כאשר הם צריכים לקבל החלטות שבעיניהם עשויות להשפי
1.3 המתמטיקה של התרומה: חלק א
המשאבים בעולם מוגבלים וכאשר מדובר בתרומות, הם מוגבלים פי כמה. על הרקע הזה קמה תנועת האלטרואיזם האפקטיבי שראשיה טענו שהם פיתחו שיטה שבאמצעותה ניתן לחשב בצורה מדויקת, מתמטית ומדעית, את מידת ההשפעה שייצר כסף שיינתן כתרומה.כשהם מצוידים בכלי החדש, ניגשו אנשי התנועה למצוא את המטרות הראויות ביותר לתרומה, ראויות לא בגלל שהן חשובות או צודקות יותר, אלא בגלל שתרומה להן תייצר את ההשפעה הכי גדולה. אבל במהלך הז
1.2.5 פסק זמן
הזמנתי אתכם ואתכן לשלוח שאלות לכתובת המייל ps@popup.co.il. חשבתי שלא אקבל דבר. טעיתי!בפרק בונוס קצר, שאותו אני מכנה "פסק זמן", אני עונה על כמה מהשאלות שנשלחו אליי בנוגע לפרקים 1 ו-2.
1.2 וייטנאם
איך קובעים מי מנצח במלחמה? שני צדדים, צד א' וצד ב', נלחמים. צד א' הכריז מלחמה על צד ב' או ההפך, זה לא משנה, איך קובעים מי ניצח?במשך מאות בשנים נטען ש"מלחמה היא ממלכת אי-הוודאות" אבל במהלך המאה העשרים התפתחה תפישה שקבעה שניתן להכניס ודאות גם למלחמות וזאת באמצעות טכנולוגיה ושיטה חדשה שבאמצעותה ניתן לכמת, לספור ולמדוד כל דבר, גם את ביצועי הצבא שלך וגם את ביצועיו של האויב.התפישה הזו, שהשתלטה על המחשבה
1.1 למדוד את עצמנו
מתי התחלנו למדוד את עצמנו בצורה כל כך אובססיבית? מתי התחלנו למדוד כמעט כל דבר שאנחנו עושים ומתי החלטנו לתרגם את כל המדידות האלו למספרים? כמה זמן אנחנו ישנים, כמה צעדים אנחנו צועדים, כמה אוכל אנחנו אוכלים, כמה מים אנחנו שותים, כמה זמן אנחנו נחים - הכל נמדד, להכל מוצמד מספר.מהם הכוחות שדוחפים אותנו לעקוב אחרי עצמנו ללא הפסקה ולתת לעצמנו ציונים על הביצועים שלנו, מדוע מיליוני אנשים ברחבי העולם קונים ח
1.0 עונה ראשונה - פרומו
אנחנו מוקפים במספרים. בכל מקום יש מספרים. למעשה, קשה לנו לחשוב על העולם ללא מספרים: ציונים, מדדים כלכליים, מידות ומשקלים, נוסחאות מתמטיות, אלגוריתמים – כולם יצורים שמורכבים ממספרים. אנחנו כל כך רגילים למדוד ולתאר המציאות באמצעות מספרים שרק לעתים רחוקות אנחנו עוצרים לרגע וחושבים עליהם כעל אובייקט תרבותי, אובייקט ששינה אותנו, שינה את מי שאנחנו ואת האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם שבתוכו אנחנ
