הסכת אוסלו
הסכת העוסק בסכסוך הישראלי־פלסטיני דרך בחינה היסטורית של תהליך אוסלו וההתנתקות. בעונה הראשונה בוחן היסטוריון הסכסוך ד״ר ארנון דגני את העובדות והאירועים שהובילו לתהליך אוסלו ולקריסתו, ואת האופן שבו הם נתפסים בישראל ובקרב הפלסטינים. בעונה השנייה הוא עוסק ביחסים הסבוכים של ישראל עם עזה. ההסכת מופק על ידי מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, ומטרתו לבחון באופן מאוזן את האירועים שעיצבו את התודעה הפוליטית הישראלית בחצי היובל האחרון.
פרקים
פרק 5: איך הערבים הפכו לישראלים
מדינת ישראל לא נתנה הרבה לאזרחים הערבים שלה ואפילו לקחה מהם לא מעט: אדמות וחופש תנועה. אבל, למרות הכל, המדינה הותירה להם אמצעים להיאבק על זכויותיהם כאזרחים. השימוש באמצעים האלו קצר הצלחות מסויימות ותיעל את האנרגיות הפוליטיות של האזרחים הערבים לעבר הכרה במדינה. בנוסף, המאבק האזרחי והלא-אלים יצר בקרב האזרחים היהודים את ההכרה, שהשאיפה העמוקה של האזרחים הערבים היא שיוויון. בסוף הפרק נסתכל על המאבק האז
פרק 4: לחשוב כמו מדינה
קבלת הפנים של המדינה לאזרחים הערבים לא היתה חמה במיוחד. אבל, היא לא מתחילה ונגמרת בממשל צבאי קשוח. בפרק הזה אנחנו נדון במנגנונים האזרחיים של המדינה, שאומנם לא פעלו באופן שיוויוני, אבל עדיין נאלצו לייחס חשיבות לאזרחות של הערבים. זה הפרק שבו נראה שמדינה חזקה היא מדינה שמחבקת את האזרחים שלה לחיקה, הם נהפכים לתלויים בה והיא הופכת להיות נוכחת בכל היבט של חייהם. בסוף הפרק נתמקד בהסתדרות הכללית - שבתקופת
פרק 3: פירקו פה ממשל צבאי
בדצמבר 1966 הסתיים הממשל הצבאי על הערבים בישראל. בפרק הזה נתסכל מקרוב על התהליך הפוליטי והתרבותי שהביא לקונצנזוס הישראלי נגדו. ביטול הממשל הצבאי לא נבע מכפייה חיצונית או מגל מחאה נרחב. ההחלטה התקבלה מתוך המערכת הפוליטית, כתוצאה ממאבק פוליטי פנימי שחיבר כוחות מימין ומשמאל, אשר התנגדו לפגיעה המתמשכת בזכויות היסוד של הציבור הערבי. בסוף הפרק נשאל מדוע נוצר הקונצנזוס הזה ונראה שמאחוריו היו אינטרסים ציו
?פרק 2: מה זה הממשל הצבאי
אז מערכת היחסים בין המדינה לאזרחיה הערבים התחילה עם ממשל צבאי - אבל…למה בכלל צריך ממשל צבאי? בפרק הזה נפרט את הסיבות (או התירוצים) להקמת הממשל הצבאי, נציין את הבסיס המשפטי של הממשל, ננסה לשחזר עבור המאזינים איך זה היה לחיות תחתיו ומה היה יכול לקרות למי שלא נשמע להוראותיו. בהמשך הפרק נשווה בין הממשל הצבאי על הערבים בישראל לזה שקם בשטחים אחרי 1967, ונראה, שלמרות הדמיון, יש שוני ברור לכל: הממשל הראשו
פרק 1: הניסוי המבוקר
ברוכים השבים לעונה השלישית של הסכת אוסלו ששמה, "הממשל הצבאי". בעונה זו אנחנו נחזור להתחלה של מערכת היחסים הלא פשוטה בין המדינה היהודית לאזרחים הערבים ונתמקד במשהו שיותר מדי ישראלים לא יודעים: משנת 1948 עד שנת 1966, המדינה הטילה על רוב האזרחים הערבים ממשל צבאי. באותם שנים גם החל תהליך ההשתלבות של הערבים במדינה וגם על זה נדון בעונה הזאת. יש בזה שינוי מרענן, סוף סוף אנחנו מתעסקים בתהליך שעדיין מחזיק
עונה 3: טיזר
זה קורה! העונה השלישית של הסכת אוסלו כמעט פה! תכינו תעודות זהות כחולות!17/09/2026
פרק 8: עידן הקונספציות
פרק שמיני: עידן הקונספציותשבעת הפרקים של העונה עד כה הביאו אותנו לרגע הזה: הבנו שחמאס היא תנועה ג׳יהאדיסטית, ושהיא לעולם לא תכיר בלגיטימיות של מדינת ישראל. כשמוספים לזה את הרטוריקה המשיחית של סינוואר בשנים האחרונות - פתאום 7 באוקטובר נראה כמעט בלתי נמנע. אז איך בכל זאת לא ראינו את זה מגיע?בפרק האחרון ננסה להבין איך ממשלות ישראל שקעו עמוק כל כך לתוך קונספציות מסוכנות, מה היה חלקה של תפיסת ״ניהול הס
פרק 7: החמאס: נחש צפע בחצר האחורית
ב-1988 קם ארגון חמאס. ב-2023 הוא המיט על ישראל את המכה הקשה ביותר שחוותה אי פעם, ועל העם היהודי את הטבח הנורא ביותר מאז השואה. המתקפה היתה מופע של אכזריות בלתי נתפסת, אך גם תוצאה של התעצמות צבאית והונאה אסטרטגית מתוחכמת. איך קם חמאס תחת הכיבוש הישראלי, ומה עשתה ישראל לאורך השנים כדי להחלישו או לחזקו? איך עזה הפכה לחמאסטן? מה בעצם ביקש חמאס להשיג במשך השנים? ומה היה משקלו ההיסטורי של יחיא סינוואר ב
פרק 6: מהמאבק בהתנתקות לכניסה לממשלה
אנחנו חוזרים ל-2005 אל לב הוויכוחים בתוך המאבק הכתום: מהשרשרת האנושית, דרך הניסיון להתנחל בליבותיהם של חברי הליכוד, הקמפיין למשאל עם, כפר מימון והעתירות של המתנחלים לבג״ץ. נחקור את המתח בין הזרמים בתוך המאבק, בין מי שתמכו בגישה ממלכתית ומי שקראו לשרוף את המדינה ולא נבהלו משימוש באלימות ושפיכת חומצה על חיילי צה״ל. נראה איך ההפסד של המאבק הכתום ב-2005 הפך למנוף לבניית כוח פוליטי. איך המאבק בהתנתקות
פרק 5: למה התנתקות? למה עזה?
פרק חמישי: למה התנתקות? למה עזה?בכל ממשלה שהיה חבר בה, אריק שרון היה הפטרון של ההתנחלויות ואף היה מהראשונים שתמכו בהקמתן ברצועת עזה. כפוליטיקאי, התנגד לכל נסיגה מהשטחים ופינוי התנחלויות. לפיכך, ההחלטה שלו לפנות באופן חד צדדי את כל ההתנחלויות בתוך רצועת עזה וארבע בצפון השומרון היתה לחלוטין לא צפויה ולא אופיינית לו. בפרק הזה, ננסה להבין מה גרם לאדם שקבע ש"דין נצרים כדין תל-אביב" לפנות את נצרים ונבחן
פרק 4: התנחלויות וביטחון חלק ב'
אחרי שבפרק הקודם בחנו את ההצדקות הביטחוניות להקמת ההתנחלויות, כעת נתמקד בשאלה שפעם, לפני עידן כן ביבי\לא ביבי היתה השאלה המרכזית של הפוליטיקה הישראלית: האם הכיבוש (שנגזר מההתנחלויות) מביא לאלימות הפלסטינית? בניסיון לענות על השאלה הזאת, נגלה כי היה זה דווקא הימין של בגין שחשש ששלטון כיבוש יניב התנגדות. לבגין היה פתרון שהיום נחשב אנטי-ציוני: להעניק לתושבי השטחים אזרחות. עוד נגלה שפעם הפלסטינים היו נ
פרק 3: התנחלויות וביטחון חלק א
למה לבנות התנחלויות בשטחים? מאז 1967, הטיעון האידיאולוגי והדיון הביטחוני הלכו "יד ביד" ומי שאימץ את שניהם היה כמובן הימין שתמיד שאף לאחד את כל הארץ, אבל גם תנועת העבודה. למי היתה בעיה עם הטיעון הביטחוני? לא תאמינו - ל מ ת נ ח ל י ם. הפרק הזה יסקור את תולדות הטיעון הביטחוני ויראה כיצד הוא השתנה ומתי הוא אומץ על ידי גוש אמונים.
פרק 2: כובשים את הרצועה, יוצאים ממנה ושוב כובשים
ב-1956 ישראל נכנסה לעזה ונסוגה בלחץ בינלאומי. ב-1967 נכנסה שוב, והפעם החליטה להישאר. בפרק הזה אנחנו בודקים מה השתנה בין שתי המלחמות, ולמה דווקא ארגון הסיוע שישראלים אוהבים לשנוא, אונר״א, הפך לשותף המרכזי שאיפשר לישראל להישאר בלי לקחת אחריות על מאות אלפי פלסטינים. נבחן את ההיסוס של בן גוריון, את החישובים של דיין, ואת הרגע שבו ישראל התחילה "לנהל" את הסכסוך, במקום לפתור אותו."הסכת אוסלו: עזה תחילה״ ה
פרק 1: בשערי עזה
קשה לזכור עכשיו, אבל עוד לפני ה-7 באוקטובר ההתנתקות היתה בכותרות, אבל בהקשר מעט שונה. עוד שחיינו ביקום הזה, החמאס עוד היה מורתע, הפלסטינים בכלל היו רסיס בישבן והבעיה הכי גדולה שלנו היתה ממשלה שאיימה לשנות את המשטר במדינת ישראל. הגנרלים של ההפיכה היו שמחה רוטמן בכנסת, יריב לוין במשרד המשפטים - שניהם טוענים שההתנקות היא הסיבה שהם נמצאים איפה שהם. ההפיכה למעשה היתה נקמה על ההתנתקות והזיכרון של הישראל
זמין לכולם: פרק הבונוס, נאום חודייביה
לקראת השקתה של העונה השניה "עזה תחילה" פתחנו לטובת כולם את פרק הבונוס של הסכת אוסלו שעלה לאוויר במאי 2024 תמורת תרומה למכון מולד. פרק הבונוס של ההסכת עוסק באחד המיתוסים העקשניים בעניין כוונותיו של ערפאת בכניסתו לתהליך אוסלו והוא "ערפאת רימה אותנו" ויותר מזה - "הוא אמר לנו בפנים שהוא מרמה אותנו אבל אנחנו לא הקשבנו". הכוונה כאן לנאום שנשא ערפאת ביהונסבורג בשנת 1994, נאום המכונה "נאום חודייביה". משנת
עוד מבית מולד: שידורי ההפיכה, פרק ראשון: פרופסור אסף שרון על מרי אזרחי
מולד גאה להציג: ״שידורי ההפיכה״. סדרת מפגשי שאלות ותשובות אודות ההפיכה המשטרית, עם מיטב המומחים והמומחיות בשלל תחומים, שהתקבצו כדי לעשות סדר בשיטפון המאיים של חקיקה קיצונית, שמאיימת להפוך את ישראל מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה בשם בלבד. בסדרה זו נדבר, בין היתר, על מהו מרי אזרחי ומתי ואיך הוא מוצדק, על המהפכה התקשורתית שהחלה להבשיל הרבה לפני שחוקי ההפיכה נכנסו לחיינו ועל דרכי התמודדות עימם, על המשמעו
פרק 8: אוסלו הסוף? או התהליך שלא נגמר
סיכום של מה שקרה, מה שקרה אחרי, ומה אנחנו חושבים על הכל.תחזיקו חזק, כי בפרק הזה אנחנו דוחסים 22 שנים לתוך פרק אחד: אינתפאדה, מבצעים צבעיים, מותו של ערפאת, פינוי עזה וצפון השומרון, לכתו של אריק שרון, נצחון חמאס בבחירות, התפטרותו של אולמרט, מבצעים בעזה וכהונת נתניהו השניה. את כל האירועים האלו, הסכם אוסלו שרד, בקושי. בסוף הפרק תחשבו עימנו על מאזן היתרונות והחסרונות של תהליך אוסלו עבור ישראל. ואז, בסו
פרק 7: הרים וגבעות - התהליך בצל ההתנחלויות
ההתנחלויות: עמנואל או שלומיאל?מה הכוונות מאחורי בניית בית? מה המשמעות של כביש? מה משדרים עם הקמת גן שעשועים? התשובה תלויה בעונה - מדינת ישראל או המתנחלים. במשך כל שנות אוסלו, הישראלים התחמקו מלהכריע בסוגיית ההתנחלויות. בפרק הזה נראה את ההגיון מאחורי ההחלטה הזאת אך גם את הנזק.לתמיכה במולד - לחצו כאן. ★ Support this podcast ★
פרק 6: האלימות הפלסטינית - השפעת הטרור על המשא ומתן
הישראלים קיוו שהסכמי אוסלו ישפרו את המצב הביטחוני. זה לא קרה. הפרק שמסביר את מה שאי אפשר להסביר.יותר מכל גורם אחר, פיגועי הטרור הפלסטיני של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 ערערו אצל הישראלים את התמיכה בהסכמי אוסלו. עד ימינו, זיכרון הפיגועים ברחובות ישראל מעצב את השיח שלנו אודות הפלסטינים. אך הפלסטינים אינם העם שהמציא את הטרור כאמצעי להשיג מטרות פוליטיות. בפרק הזה, נראה מדוע השימוש בטרור הביא לפלסטיני
פרק 5: קמפ דיוויד 2000 - מדוע נכשלה הועידה
מדוע נכשלה פסגת קמפ דיוויד? יש תשובה, אבל צריך חצי שעה בשביל להסביר אותה.בשנת 2000, כל התקוות של תהליך השלום התנקזו למתחם הנופש הנשיאותי במדינת מרילנד: קמפ-דיוויד. ושם הן גם התאדו. מלכתחילה, הסיכויים להצלחת הפסגה היו נמוכים, אבל הצדדים חשו שחייבים לנסות למרות זאת. הבעיה היא, שלכישלון יש מחיר: כך, כישלון פסגת קמפ דיויד הפך לימים לשלב הראשון בקיבוע הנרטיב הישראלי ש״אין פרטנר״. הרקע לנרטיב הזה נעוץ ב
פרק 4: צעד אחר צעד - ציר הזמן המלא של התהליך
לפני שננתח את הכישלון, בואו נעשה קצת סדר ברצף האירועים. בסוף הפרק נציג את שתי התזות המנוגדות לכישלון התהליך.תהליך אוסלו ארך כ-7 שנים בהן התקיים משא ומתן בין צוותים ישראלים ופלסטינים, נערכו כמה פסגות, נחתמו כמה הסכמים, ואז נחתמו הסכמים על יישום ההסכמים, הוקמה רשות פלסטינית, נערכו בחירות בשטחים, ראש ממשלה ישראלי נרצח, ממשלות ישראליות קמו ונפלו, התקיימו שתי מערכות בחירות לכנסת ובחירות ישירות לראשות ה
?פרק 3: אש"פ - יש עם מי לדבר
בשנת 1988, אש"פ הביע נכונות לפתוח במו"מ עם ישראל על בסיס קווי 1967. זה תפס את ישראל בכלל לא מוכנה לדבר עם אש"פ.לאורך שנות קיומה, התנועה הציונית הפגינה גמישות אידיאולוגית לגבי "השאלה הערבית". לעומת זאת, בשנות השמונים, שתי מפלגות הגדולות, הליכוד והעבודה, הקימו ממשלות אחדות שבקווי היסוד שלהן נכתב שלא מדברים עם אש"ף. דווקא אחרי שקיומה של ישראל נהיה עובדה מוגמרת, אחרי שניצחה במלחמות קשות, אחרי שחתמה על
פרק 2: הצרות של יאסר ערפאת - ממאבק מזוין להכרה בישראל
דרכו הארוכה של אש"פ מהקמתו ועד ההכרה (עקיפה) בזכותה של ישראל להתקיים.בשבילנו יאסר ערפאת תמיד יהיה האויב המושבע של מדינת ישראל. ארכי מחבל, לא פחות. אבל בשביל הפלסטינים, אבו עמאר היווה דווקא את הקול הפרגמטי באש"ף שדחף, מאז שנות השבעים, את התנועה הלאומית הפלסטינית לעבר הקמת מדינה בגבולות 67׳. לעולם לא נדע בוודאות איזה ערפאת הוא ערפאת "האמיתי", אבל בפרק הזה נראה שהנסיבות של התנועה הלאומית הפלסטינית בס
פרק 1: ז׳בוטינסקי צדק: איך האב המייסד של הימין עוזר לספר את הסיפור של אוסלו
לפני שנדבר על הנסיון לפתור את הסכסוך, בואו ננסה להבין את מהות הסכסוך עצמו. ז׳בוטינסקי בא לעזרתנו.בפרק הפותח את הפודקסט, אנחנו מחפשים את נקודת ההתחלה האופטימלית של הסיפור של אוסלו. כשמספרים סיפור היסטורי, "נרטיב", הבחירה בנקודת התחלה, מעידה לעתים תכופות על ההטיות האישיות של ההיסטוריון שמספר את הסיפור. בפרק זה, נדגים כיצד זאב ז'בוטינסקי ותפיסתו את הסכסוך ביננו לבין הפלסטינים עזרו לנו לבחור את נקוד
