פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360
הפודקאסט "פיזיקה ואסטרונומיה" הוא חלק מסדרת "תל אביב 360" של אוניברסיטת תל אביב. בכל פרק עונים חוקרים וחוקרות מן האוניברסיטה על שאלות גדולות במדע. הם דנים בתעלומות הפיזיקה והאסטרונומיה, כולל טלסקופ החלל ג'יימס ווב, חקר כדור הארץ מהחלל ומאיצי חלקיקים. ההסברים מיועדים לקהל הרחב ומביאים מחקרים עדכניים בשפה נגישה.
פרקים
מחשוב קוונטי ואיך השליטה באור משנה את העולם
אורח: פרופ' חיים סוכובסקי, ראש המעבדה לפמטו-ננו בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב.אחד הכיוונים המבטיחים כיום בעולם המדע והטכנולוגיה הוא מחשוב קוונטי פוטוני - מחשבים המנצלים את התכונות הקוונטיות של חלקיקי אור, פוטונים, לצורך עיבוד מידע. בניגוד למחשבים רגילים, מערכות קוונטיות מנצלות תופעות כמו סופרפוזיציה והתאבכות כדי לבצע פעולות חישוביות באופן מקבילי ביעילות גבוהות מאוד מהיכולו
תורת הקוונטים: לא בדיוק מה שחשבתם
פרופ' יקיר אהרונוב, אמריטוס ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת תל אביבכמעט כל אדם חי בתחושה עמוקה ובלתי מעורערת שהוא חופשי: שהוא בוחר, שההחלטות שלו משמעותיות, ושהעתיד עדיין פתוח ונכתב ברגע זה ממש. אבל במהלך ההיסטוריה של המדע, התחושה הזו עמדה שוב ושוב מול איום. הפיזיקה הקלאסית של ניוטון תיארה עולם שבו הכול קבוע מראש, כמו מנגנון של שעון ענק שאין בו מקום לבחירה אמיתית. ואז הגיעה תורת הקוונטים, ונדמה ה
גשם של כוכבים: הלילות שבהם השמיים מתעוררים
יש רגעים שבהם כל מה שצריך לעשות הוא להרים את הראש. השבוע, שמי הלילה מציעים לנו בדיוק רגע כזה: מטר הפרסאידים, אחד ממטרי המטאורים המרשימים והאהובים ביותר, מגיע לשיאו ומזמין אותנו לצאת מהעיר, להתרחק מאורות הרחוב ולהביט אל השמיים. בפרק החדש של תל אביב 360, הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב, ורד לבקוביץ מארחת את מיכאל צוקראן, מנהל תחנת הקרקע למעקב אחר לוויינים ותקשורת לייזר במרכז הקוונטום באוניברסיטת תל א
חיפוש חיים במערכת השמש | מרצה: פרופ' שי צוקר, החוג לגיאופיזיקה וביה"ס לפיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים
במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל, אתם מוזמנים לצפות ולהאזין להרצאתו של פרופ' שי צוקר, מהחוג לגיאופיזיקה ומביה"ס לפיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים על "חיפוש חיים במערכת השמש".המסע לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ מתחיל קרוב, במערכת השמש שלנו. בהרצאה חזר פרופ' צוקר אל משימות 'ויקינג' המיתולוגיות על מאדים ועסק בשאלה מדוע המיקוד המדעי נודד היום אל האוקיינוסים הנסתרים מתחת למ
כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש: המשך המסע ברחבי הגלקסיה
מרצה: פרופ' צבי מאז"ה, פרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה,חתן פרס ישראל למדעי הפיזיקה לשנת 2024במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל להלן הרצאתו של פרופ' צבי מאז"ה,פרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה,האנושות התפתחה על פני כוכב לכת החג סביב השמש שלנו, המספקת לו אור וחום. מזה ארבע מאות שנה מחפשים האסטרונומים סימניםלקיומם של כוכבי לכת סביב שמשות אחרות ביקום. ההרצ
היקום, רגע לפני המפץ הגדול
אורח: פרופ' מיכאל גלר, ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה, אוניברסיטת ת"אפרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא פיזיקה ואסטרונומיה, ובו אנחנו דנים בעובדה לפיה רובו המכריע של היקום נותר עבורנו בגדר תעלומה. האורח, פרופ' מיכאל גלר לא מסתפק בהתבוננות ביקום כפי שהוא היום, אלא הוא מבקש לחזור אל ראשית הזמן, אל אותם שברירי שנייה שבהם נולדו החומר, האנרגיה, המרחב והזמן עצמם. במחקריו, מנסה פרופ' גלר לה
תולדות היווצרות היסודות הכימיים בפיצוצים קוסמיים
במסגרת סדרת המפגשים במועדון הסגל החדש - הרצאתו של פרופ' דן מעוז, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, "תולדות היווצרות היסודות הכימיים בפיצוצים קוסמיים"החומר סביבנו בכל מקום, כולל בכוכבים הרחוקים ביותר, אך גם זה שממנו עשויים גופינו, מורכב מכ-100 יסודות כימיים מוכרים מהטבלה המחזורית. האם אותם היסודות היו קיימים מאז ומעולם? ואם לא, כיצד הם נוצרו ומתי? אני סוקר את התמונה המצטיירת במחקר האסטר
מהמפץ הגדול דרך הפוטוסינתזה לאחרית הימים
הרצאה נוספת בסדרת המפגשים במועדון הסגל החדש שלנו.והפעם - "מהמפץ הגדול דרך הפוטוסנתיזה לאחרית הימים" פרופ' נתן נלסוןתופעות הסותרות את חוקי הפיזיקה אינן יכולות להתרחש. הידע המדעי המצטבר כיום מאפשר לשלול קיומם של כוח עליון, חיים לאחר המוות, שדים, רוחות ודומיהם כתופעות טבעיות. אף על פי ההתקדמות המטאורית של המדע, טרם גובשה תאוריה פיזיקלית אחידה המסבירה את כל תופעות היסוד בטבע. עם זאת, ביד
זעירים וחמקמקים – מעבדות ענק להבנת מרכיבי היסוד של החומר, הרצאתו של פרופ' ארז עציון
במסגרת סדרת ההרצאות ב'מועדון הסגל' להלן הרצאתו של פרופ' ארז עציון, ראש המכון לחלקיקים ואסטרו-חלקיקים, אוניברסיטת תל אביב"זעירים וחמקמקים – מעבדות ענק להבנת מרכיבי היסוד של החומר" כיצד חוקרים את החלקיקים הזעירים שמרכיבים את עולמנו? נצא אל מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, ה-LHC שב-CERN, ונראה כיצד מתקני ענק מאפשרים להציץ אל המבנה הבסיסי של החומר.נכיר בקווים כלליים את המודל הסטנדרטי ש
מה מחפשת איראן בחלל
הרצאה בסדרת המפגשים במועדון הסגל - פרופ' מאיר אריאל - "מה איראן מחפשת בחלל?"פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת ת"א, מנתח את תוכנית החלל של הרפובליקה האיסלאמית של איראן.מהו הקשר בין משגר לוויינים אזרחי לבין טיל בליסטי בין-יבשתי?כיצד משמשת תוכנית החלל האזרחית כמסווה לתוכנית הצבאית, ומהם ההקשרים לשאיפותיה הגרעיניות?מהם המודלים הגלובאליים עליהם היא מבססת את האסטר
מבוא להתהוות והמרחב המזוסקופי | המסע שלא נגמר מהפשוט למורכב
דרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות.ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרהבדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן.בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך
מדיטציה קוונטית | 100 שנה למכניקת הקוונטים (פרק 3)
ואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום ה
תורת המיתרים ויקומים מקבילים | 100 שנה למכניקת הקוונטים (פרק 2)
דואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום
פוטון בודד באפלה | 100 שנה למכניקת הקוונטים(פרק 1)
דואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום
המפץ הגדול והתפתחות היקום
פרופ' דן מעוז, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביבבפודקסט שלפניכם, בדקנו מה קרה ברגע שבו היקום עצמו נולד. באולפן התארח פרופ' דן מעוז, מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. שאלנו אותו על מחקריו המשלבים תצפית קפדנית עם בחינת שאלות תיאורטיות על היקום, על חקר גרעיני גלקסיות פעילות ועל תהליך יצירת היסודות הכימיים הכבדים. שאלנו גם על רגעי ההתפוצצות של כוכבים כבדים (ס
נשק לייזר - נשק העתיד | פרופ' אברהם קציר
בשנתיים האחרונות נורו לישראל כאלף טילים בליסטיים מאיראן ובעלות בריתה.רובם יורטו בידי מערכת "חץ 3", אך חלקם חדרו וגרמו להרס כבד ולנפגעים.האיום צפוי לגדול ולהשתכלל – ולכן ישראל זקוקה למערכות הגנה חדשות, ובראשן נשק הלייזר.בהרצאה נסביר בפשטות מהו לייזר, מה מייחד לייזרים רבי - עוצמה, וכיצד הם הופכים לנשק קטלני.נציג את מערכת הלייזר "מגן אור", ואת מערכת הלייזר "להב אור", שיי
אור וצליל מבראשית - מופע לכבוד 100 שנים למכניקת הקוונטים
קונצרט ההרצאה אור וצליל מבראשית יתקיים ביום ה׳, 23 באוקטובר, 18:00 במוזיאון אנו, אוניברסיטת תל אביב.בהנחיית ד״ר נועם חי וד״ר שולמית שריד.בנגינתם של ד״ר שולמית שריד (צ׳לו) וד״ר גיא ספלק (פסנתר).האירוע בחסות המרכז הקוונטי של אוניברסיטת תל אביב.לפרטים נוספים ולהרשמה לקוצרט: lsgenesis.comהמופע יתאר את התפתחות היקום בראי מכניקת הקוונטים תוך שילוב יצירות מוזיקליות ווידאו ארט.בפודקסט נכסה את פרקי המופע
Twist, Tune, Transform: The Science behind Tomorrow’s Materials
In this fascinating conversation, Prof. Rafi Bistritzer — Wolf Prize–winning physicist at Tel Aviv University — takes us inside the world of moiré materials: extraordinary structures created by stacking ultra-thin layers of matter at just the right “magic” angle. We explore how this simple twist can turn ordinary materials into superconductors, insulators, and more — revealing surprising quantum p
זווית הקסם
מרואיין: פרופ' רפי סיסטריצר, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביבבפודקסט שלפניכם התמקדנו במחקריו של פרופ' רפי ביסטריצר, חתן פרס וולף לפיזיקה לשנת 2020, שיחד עם פרופ' אלן מקדונלד גילה את "זווית הקסם" בגרפין – גילוי אשר חולל פריצת דרך בפיזיקה של חומרים דו-ממדיים והוביל לייסוד תחום מחקר חדש: טוויסט־רוניקה (Twistronics). מחקרו התיאורטי הראה כי סיבוב של שכבת גרפין אח
שיא ישראלי בשיגור לוויינים לחלל
פרופ' מאיר אריאל - ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת תל אביב ומנהל הפרויקט, וגם התלמידות אור זינר משער הנגב וסופיה חביבאללהבתחילת חודש מרץ 2025 תשגר אוניברסיטת תל אביב 9 לוויינים לחלל. מדובר בשיא ישראלי במספר הלוויינים שישוגרו בשיגור בודד. עד עכשיו שיגרה אוניברסיטת תל אביב תריסר לוויינים - יותר מכל מוסד אקדמי או חברה מסחרית בישראל. את המחקר בסך 10.5 מיליון ₪ יזמה ומימנה סוכנות החלל הישראלית במש
פרק 6 - מה נמצא מעבר למודל הסטנדרטי?
פרופ' אבנר סופר, בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת ת"אפרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקת החלקיקים". הפרק הזה מתמקד בחיפוש אחר חלקיקים מסתוריים בשני גלאי חלקיקים שונים. ATLAS ו- Belle II. אלפי מדענים ברחבי העולם משתמשים בגלאים עצומים אלה להרחיב את הבנת הפיזיקה הבסיסית אל מעבר למודל הסטנדרטי המוכר.בפרק מתארח פרופ׳ אבנר סופר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, המופקד על הקתד
פרק 4 - פזיקת החלקיקים במעבה האדמה ובחלל
פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביבבפרק האחרון בסדרה על פיזיקת החלקיקים, אנחנו מתמקדים ביישומים השונים שלה.פיזיקת החלקיקים מספקת לנו כלים פורצי דרך גם בתחומים בלתי צפויים כמו ארכיאולוגיה וחקר החלל. בארכיאולוגיה, היא מאפשרת למשל חקירה לא פולשנית של מבנים היסטוריים, גילוי חללים חבויים, תיארוך חומרים וניתוח כימי של ממצאים. בחלל, ה
פרק 3 - הכול יחסי – הזמן והמרחב ואיינשטיין
פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביבבפרק השלישי בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקה", אנחנו בוחנים מחדש את תורת היחסות של אלברט איינשטיין וגם את ייחודו של המדען עצמו.תורת היחסות היא שם משותף לשתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפיתח אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 תאוריות ששינו את תפיסת העולם האנושית
פרק 2 - החלקיק האלוהי – בוזון היגס
מדע, קוונטים וחללהחלקיק האלוהי – בוזון היגס | פודקסט פיזיקה (פרק 2)פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרןמרואיין: פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ
פרק 1 - הסודות של מאיץ החלקיקים
פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרןברוכים הבאים לסדרת פודקסטים חדשה בנושא פיזיקת החלקיקים, הפרק הראשון בסדרה מוקדש למאיץ החלקיקים CERN ולחיפוש אחר ממדים נסתרים וחורים שחורים.אלפי שנים עוסקים בני האדם בחקירת טיבו האמיתי של העולם: ממה עשוי הכול? איך החלקים מרכיבים את
פרק 5 - חלקיק הרפאים – ניוטרינו
ד"ר עדי אשכנזי, החוג לפיזיקת חלקיקים, ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים, אונ' ת"א, חברת האקדמיה הצעירה ישראליתפרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקת החלקיקים" והפעם אנחנו מתמקדים באחד החלקיקים הקשים ביותר לגילוי – הניוטרינו. חלקיקי ניוטרינו יכולים לעבור דרך גלאי חלקיקים מתוחכמים מבלי להשאיר עקבות. על פי הערכות, מספר החלקיקים ביקום מגיע ל-10 בחזקת 86. החלקיק מסוג נייטרינו שהתגלה לאח
פרק 4: כל הזהב שבעולם מגיע מהתנגשות בין שני כוכבי ניוטרונים
ד"ר יאיר הרכבי, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיהאנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, אחת מהיצירות ההנדסיות המופלאות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, ממוקם במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, ומצויד ברזולוציה ורגישות יוצאות דופן שמאפשרות לנו לצפות ביקום כפי שלא ראינו מעולם. באמצעות היכולות המתקדמות שלו, ג'יימס ווב לוקח אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום,
שנתיים לג'יימס ווב. פרק 3: איך נוצרו הגלקסיות והכוכבים הראשונים
פרופ' רנן ברקנא, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיההיכולות של ג'יימס ווב לוקחות אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום. בשנתיים הראשונות שלו, הטלסקופ השיג הצלחות עצומות, כאשר מטרותיו העיקריות כוללות: חקר הדרך בה נוצר הכל – כולל אנחנו – חקירת היווצרות והתפתחות הגלקסיות והכוכבים הראשונים, וחקר תופעות שמימיות כגון חורים שחורים. בנוסף, ווב מסייע להבין את התכונות והצורות של גופים שמימיים, לנתח את האטמוספרו
שנתיים לג'יימס ווב. פרק 2: האם אנחנו לבד ביקו
פרופ' חגי נצר, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיהאנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, אחת מהיצירות ההנדסיות המרשימות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, נמצא במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, והוא מצויד ברזולוציה ורגישות חסרות תקדים שמאפשרות לנו לצפות ביקום בצורה שלא הכרנו בעבר. היכולות של ווב לוקחות אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום, והשנתיים הראשונות שלו נחשבות להצלחה כב
שנתיים לג'יימס ווב, פרק 1: הפלא הגדול שבשמיים
פרופ' דן מעוז, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיהאנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, ללא ספק אחת היצירות ההנדסיות הגדולות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, נמצא במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, מצויד ברזולוציה ורגישות חסרות תקדים שמאפשרות לנו לראות את היקום כפי שמעולם לא ראינו. היכולות של ג'יימס ווב לוקחות אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום, והשנתיים הר
