מדברים משפטים | תל אביב 360
הפודקאסט מדברים משפטים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בחסות ארנון, תדמור-לוי, מציג שיחות בין חוקרות וחוקרים לבין תלמידי הפקולטה על מחקריהם. בכל פרק נדונים נושאים מגוונים במשפט: משפט אזרחי, משפט פלילי, דיני עבודה, בוררות וגישור, זכויות הפרט והטיות קוגניטיביות במערכת המשפט. עורך ראשי: פרופ' מיכאל בירנהק. ניתן להאזין לפרקים נוספים באתר הפקולטה.
פרקים
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 15: מלחמה צודקת? הציונות, ההתיישבות היהודית - ומלחמת 7 באוקטובר
מה היה יחסה של הציונות לתושבי הארץ הערביים? בפרק זה נחזור לראשית הציונות דרך שאלת הזכויות ההדדיות של יהודים וערבים בארץ ישראל, ונתקדם עד לימים אלה. פרופ' יצחק בנבג'י, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם תלמידי הפקולטה רועי יהודאי ועמית חינגלי, בשיחה פילוסופית-משפטית, היסטורית ועכשווית, על ציונות, על 7 באוקטובר, על חמאס ועל והמלחמה. השיחה בוחנת את הציונות באמצעות העדשה של האתיקה
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 14: ביג טק ורוגלות - האם חברות טכנולוגיה הן המענה לרוגלות מדינתיות
תוכנות רוגלה הפכו בשנים האחרונות לכלי רב־עוצמה בידי מדינות, המשמש לא פעם למעקב אחר עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר. לצד הקושי של מדינות ושל המשפט הבינלאומי להסדיר את התחום, חברות טכנולוגיה גדולות כמו וואטסאפ ומיקרוסופט החלו לפעול בעצמן נגד חברות רוגלה באמצעות תביעות משפטיות, חסימת שירותים וניהול תשתיות דיגיטליות. בפרק זה ד"ר נטלי דודזון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם ת
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 13: דפוס ומשפט - דפוס, הלכה וסמכות בעידן של היצף מידע
ידע הוא כוח, אבל יותר מדי ידע עלול להציף ולשתק. כך גם בעולם המשפט, כיום ובעבר. בשיחה זו, ד״ר תמרה מורסל-אייזנברג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בוחנת את גורלה של ההלכה בעידן של היצף מידע, כאשר עוד ועוד פסקי הלכה, שאלות ותשובות (שו"ת), פרשנויות ותקדימים מתפשטים במהירות, עד שכבר לא ברור לאיזה מקור צריך לציית ומה באמת מחייב. ולא, לא מדובר בעידן ה-AI, אלא במהפכת הדפוס של המאה ה-15. בשיחה ע
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 12: ליברליזם במאבק - מה עתידו של המחנה הליברלי כשערכיו מאבדים פופולריות
מה קורה למחנה הליברלי בישראל כשהערכים הליברליים מאבדים את מעמדם ההגמוני? בפרק הזה נארח את פרופ' שי לביא, חוקר בפקולטה למשפטים ומנהל מכון ון ליר, לשיחה על החיים בחברה פוסט-ליברלית, עם תלמידי הפקולטה רועי יהודאי וליאל מוניר. נשאל האם המחנה הליברלי צריך להפסיק לשחק את "המבוגר האחראי" ולאמץ "ליברליזם אוונגרדי"? לרדת לזירה, להציב קווים אדומים ולנסח חזון מלהיב משלו, בדומה לאסטרטג
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 11: משפט שלמה - המשפט המפורסם בהיסטוריה או חידה בלשית מרתקת
במאי 2025 התפרסם פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין הילדה סופיה. שתי נשים רבות על ילד. כל אחת טוענת שלי הוא. איך מכריעים בוויכוח כזה?כידוע, לשלמה המלך היה פתרון: "גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם, וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת". פרופ' עמרי ידלין משוחח עם תלמידי הפקולטה גל ניר ולירון שביט על המשפט המפורסם בהיסטוריה, ומסביר בין היתר מדוע הוא טוען שמשפט שלמה ה
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 10: סיפורה של אפליה - אפליה: מאיפה התחלנו – ואיפה אנחנו היום
הדיון המוכר על דיני האפליה בישראל מתחיל לרוב סביב שנות ה-90 של המאה הקודמת, ומזוהה, בין היתר, עם חקיקת חוקי היסוד. לפי הנרטיב הזה, שיח הזכויות התווה את התשתית המשפטית לאיסור האפליה המוכר לנו כיום, ובית המשפט העליון שימש כשחקן המרכזי בתהליך. בפרק זה, ענת עובדיה-רוזנר, דוקטורנטית בפקולטה למשפטים משוחחת עם תלמידי הפקולטה סיוון אלמשנו ואורי בן חמו על הפער בין הנרטיב המוכר לבין הנרטיב שעולה ממחקר היסטו
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 9: תורת המשחקים - הרופא, המטופל ואי הוודאות: מי קובע את החוקים?
כשאתם בוחרים דרך טיפול רפואי, האם אתם חושבים רק על הבריאות שלכם, או שאתם כבר מתכננים את התביעה העתידית למקרה שמשהו ישתבש? פרופ' אבי טבח משוחח עם תלמידי הפקולטה, שחר שלו ולירון שביט, ויחד הם מגלים שהחיים שלנו מנוהלים הרבה יותר כמו משחק שחמט ממה שנדמה לנו. במאמר שכתב, מראה פרופ' טבח כיצד ניזוקים פוטנציאליים יכולים לקחת את השליטה לידיים ולבחור במכוון את רמת העמימות המשפטית, ככלי אסטרטגי מול המזיקים.
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 8 - הזכות לעיר: בין קהילה לקרקע: תכנון עירוני ושיתוף ציבור
תכנון עירוני והזכות לעיר הם הרבה מעבר לשרטוטים והחלטות טכניות. מאחורי הליכי תכנון מסורבלים מסתתרות שאלות עמוקות על זהות, על אמון ועל מי מחליט איך נראה המרחב הציבורי ואיך מתנהלת עיר. במציאות, יש פער בין המצב האידיאלי למצב בשטח, וקיים מתח מתמיד בין הליך מעמיק שמערב את הציבור, לבין הרצון למענה יעיל למצוקת דיור. המתח ניכר במיוחד בקרב קבוצות מיעוט ובחברה הערבית בפרט.בפרק זה, ד"ר קייס נאסר, מרצה עמ
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 7: מדיניות (אי) הגירה: השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן על מדיניות הגירה בישראל
האם בועז, גיבור מגילת רות, היה מצליח להשיג מרשות האוכלוסין הכרה משפטית בעבור זוגתו, רות שהיגרה מארץ מואב?החזון הציוני של מדינת ישראל כולל את רעיון קיבוץ הגלויות. חוק השבות מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל בה אזרחות. אבל עד היום, יותר מ-70 שנה אחר כך, לא נחקק בישראל חוק הגירה כולל, וההסדרה של התחום נעשית בעיקר באמצעות נהלים של משרד הפנים. ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, משוח
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 6: צנזורה על סרטים ומחזות: מי החליט מה אסור לישראלים לראות?
מה קורה כאשר הרצון של מדינה צעירה לייצר "אומה חדשה" מתנגש עם חופש היצירה? תארו לעצמכם מציאות שבה המדינה מחרימה שפות, ושחקני תיאטרון הופכים לעבריינים נרדפים רק כי רצו לדבר יידיש או גרמנית על הבמה. פרופ' אדם שנער מאוניברסיטת רייכמן משוחח עם תלמידי הפקולטה, שחר שלו ועומרי לביא, על מחקרו החדש שהתפרסם בכתב העת "עיוני משפט". בשיחה, הם צוללים לימים שבהם המועצה לביקורת סרטים ומחזות
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 5: אתגרי הרשות השופטת: מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון, השופט עוזי פוגלמן
בשיחת עומק, מ"מ נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט עוזי פוגלמן משתף את נקודת מבטו הייחודית על האתגרים שבפניהם ניצבת הרשות השופטת בתקופת כהונתו ובימים אלה: ההתנגשות החזיתית עם הממשלה, הניסיונות לשנות את כללי המשחק בקשר למינוי שופטים, המתקפות האישיות, וגם ההתפרעויות בבית המשפט. השופט פוגלמן משוחח עם גל ניר ועומרי לביא על כל אלה, וגם על הירידה הנמשכת של אמון הציבור בבית המשפט ועל התנהלות בית המ
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 4: משפט וערכים: 30 שנה לספר ירידת הפורמליזם ועליית הערכים
שלושים שנה אחרי פרסום הספר שהפך לאבן יסוד בלימודי המשפט בישראל, פרופסור מנחם (מני) מאוטנר חוזר לטענה המרכזית של "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים": המעבר מהנמקה משפטית טכנית להנמקה ערכית גלויה בבתי המשפט הישראליים, והשפעתו על המציאות של היום. פרופסור מאוטנר משוחח עם תלמידי הפקולטה אורי בן-חמו ועמית חינגלי על בית המשפט והחברה הישראלית, והשיחה נוגעת בשאלות שנשארו רלוונטיות: מי צריך לבחור את הערכים שמנח
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 3: ייפוי כוח מתמשך: לשמור על זכות הבחירה - גם בזקנה
עצרתם פעם לחשוב מי יקבל החלטות במקומכם כשכבר לא תוכלו לעשות זאת בעצמכם? ייפוי כוח מתמשך הוא לא רק מסמך משפטי טכני, אלא תהליך עמוק של מחשבה על העתיד (הקרוב או הרחוק), ששומר על זכות הבחירה גם של מי שכבר לא יכול לבחור. עו"ד ליעד סטרולוב מהקליניקה לזכויות אנשים בזקנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם תלמידי הפקולטה, שחר שלו ולירון שביט, על הכלי המשפטי ששינה את שיטת האפוטרופסות, על התה
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 2: חוצה גבולות: מבקשי המקלט בישראל: איפה עובר הגבול
עם הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, תופעת ההגירה הפכה לנפוצה. חלק מהם – מהגרים מרצון, אבל מהגרים רבים הם חלק מתופעה של הגירה כפויה. אלו הם מבקשי מקלט שעוזבים את מדינותיהם בגלל שהם לא חשים בטוחים עוד במקום מגוריהם. מי הם אותם אנשים? כיצד המשפט מגן עליהם? בפרק זה, עו"ד ענת בן דור, מנחת הקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א משוחחת עם תלמידי הפקולטה, נג'ם אבו פני וסיוון אלמשנו, על יחסה ש
מדברים משפטים, עונה 5, פרק 1: מתן בסתר: פילנתרופיה, מימון זר ודמוקרטיה בישראל
תרמתם לאחרונה לעמותה? מאחורי התרומה הפשוטה מסתתר עולם שלם של פילנתרופיה, רגולציה ושאלות על ריבונות. בפרק זה אנחנו בוחנים את החברה האזרחית בישראל: כיצד היא מתפקדת, מי מממן אותה, והאם מימון זר מהווה איום או נדבך חיוני בדמוקרטיה? עו"ד גליה פיט מהמכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים משוחחת עם תלמידי הפקולטה, גל ניר ועומרי ולביא, ומסבירה מדוע הדיון על הגבלת מימון זר לעמותות הוא למעשה דיון על חופש הבי
איפה החוק? חוקיות המנהל: בין ישראל לארה"ב
ד"ר עפרה בלוךכשהנשיא ביידן ביקש למחוק חובות סטודנטים – בית המשפט העליון בארצות הברית עצר אותו. הסיבה? לא הייתה לכך הסמכה מפורשת בחוק. ההחלטה התבססה על דוקטרינת "השאלות המרכזיות" – כלל אמריקני חדש שמעורר שם סערה ולא מעט שאלות על גבולות הסמכות של הרשויות. מה הוא אותו הכלל? ומדוע הוא יוצר סערה? בפרק זה, ד"ר עפרה בלוך משוחחת עם תלמידי הפקולטה, רומי בן משה אריאל ולוצקי, ומספקת הצצה
משולש ברמודה: האפליה הנסתרת בקבלה לעבודה
אורחת:ד"ר לילך לוריא, מרצה בכירה וראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב מעסיקים רבים נעזרים בחברות השמה לגיוס עובדים חדשים. האם מותר לחברות ההשמה להפלות בין מועמדים? כיצד יש לאסור על אפליה כזו? בפרק זה ד"ר לילך לוריא, מרצה בכירה וראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם שי שמואלי ובקי רייס, תלמידות הפקולטה, על מאמרה "משולש ברמודה: מנגנוני אפליה בקבלה לעבודה בתהליכי
האויב שבפנים - בין אזרחות לאויבות: מי מוסמך להציב את הגבול
אורחת:ד''ר רונית לוין שנור, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבהמשפט הבין-לאומי מעניק לכל מדינה ריבונית את הסמכות הבסיסית להחליט מי הם האויבים שלה. מה קורה כאשר המדינה מחליטה שאזרח מן השורה הוא אויב המדינה? האם מותר למדינה להפלות בין אזרחיה, או שזו הבחנה לגיטימית בין פרטים? ד''ר רונית לוין שנור, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בוחנת את הנושא כחלק ממחקר רחב שנעשה יחד
איפה הכסף? "לא רק רווח: לאן צריכה ללכת השקעה
ד"ר יפעת נפתלי בן-ציון , אוניברסיטת תל אביבדמיינו שהשקעתם כסף באחת מקרנות ההשקעה השונות, מתוך מטרה מרכזית אחת – להגדיל את כמות הכסף שברשותכם. אתם שהשקעתם את הכסף, מצפים שאותם גופים שמנהלים את ההשקעה יצליחו במשימה – להרוויח לכם כסף נוסף. אבל, מה אם תגלו שזאת לא המטרה היחידה שמנחה את אותם גופים? בפרק זה, חברת הסגל, ד"ר יפעת נפתלי בן-ציון משוחחת עם תלמידי הפקולטה, עינת קינן ואריאל לוצקי ומס
התקווה המצרית - ההשפעה והחלום של כתב העת המצרי למשפטים
אורחת: מרי חדאד, דוקטורנטית למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבבשנות ה־40 קמה בקהיר יוזמה שאפתנית: כתב עת למשפט בינלאומי שיפנה לעולם בשמה של מצרים – לא דרך נשק או דיפלומטיה, אלא באמצעות שפה משפטית אוניברסלית. בפרק הזה, מרי חדאד, דוקטורנטית למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם טל כץ ושי שמואלי, תלמידות הפקולטה, על כתב העת המצרי שנשכח, על התקווה הפוליטית שהוא גילם, ועל השאל
רפורמה בתובענות ייצוגיות
אורחת:עו"ד נועה מלצר צ'רנוברודה, מנהלת הקליניקה לתובענות ייצוגיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבתובענות ייצוגיות הפכו נפוצות יותר ויותר במשפט הישראלי – לטוב ולרע. בימים אלו נידון בכנסת תיקון 16 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר שואף לפתור חלק מהבעיות שעולות מיישום החוק בשטח. בפרק זה אנו מארחים את עו"ד נועה מלצר צ'רנוברודה, מנהלת הקליניקה לתובענות ייצוגיות בפקולטה למשפטים באוניברסיט
"כך מנהלים מאבק חברתי: על זכויות מהגרי העבודה
מאבקים חברתיים אינם מאבקים פשוטים. הם דורשים מאמץ, התמדה וגם עו"ד מיכל תג׳ראם חשבת שהגעת לארץ המובטחת, אתה עלול לגלות שהמאבק רק בתחילתו. בפרק זה, מנחת הקליניקה לזכויות בעבודה בפקולטה למשפטים, עו"ד מיכל תג׳ר מספקת הצצה על המאבק למען זכויות העובדים הזרים בישראל. האם המאבק החברתי מצליח? ומה הקשר לאסון השבעה באוקטובר?"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הג
כשפרסונליזציה שיווקית הופכת לאפליה
אורח:פרופ' אורן בר- גיל, מרצה באוניברסיטת תל אביב,פרסומות מותאמות אישית באינטרנט ובאפליקציות מלוות אותנו בכל רגע – אבל מאחורי ההתאמה הזו מסתתר אלגוריתם שיודע לא רק מה נרצה, אלא גם כמה נשלם, מתי ניכנע, ומי ייחשף להצעה כזו או אחרת. בפרק זה, פרופ' אורן בר- גיל, מרצה באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם טל כץ ובקי רייס, תלמידות הפקולטה, על השאלה מתי פרסונליזציה הופכת לאפליה ועל הכלים המשפטיים לצמצום
"בינה מנהלית: צדק יעיל או ייעול צודק"
אורח:ד״ר עמית חיים, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב מה קורה כשהמדינה מתחילה להחליף עובדי ציבור בצ’אטבוטים ובאלגוריתמים? האם קבלת החלטות מנהליות יכולה להיות יעילה, מהירה – ועדיין צודקת? ד״ר עמית חיים, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מציג את ההזדמנויות, האיומים והדילמות שמביאה עמה הכניסה המהפכנית של בינה מלאכותית למגזר הציבורי. בשיחה עם תלמידות הפקולטה, בקי רייס וטל כץ, ד״ר חיים בוחן את ה
"טראמפ מול זלנסקי: המאבק על המשפט הבין-לאומי
אורח:פרופ' איל בנבנישתי, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים,כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן בשנית גרמה ללא מעט חששות ביחס לגורלו של המשפט הבין-לאומי. הצעתו, שלפיה אוקראינה תספק משאבים בתמורה לסיוע צבאי אמריקאי, מערערת על עקרונות היסוד של ריבונות מדינית ושוויון בין מדינות. פרופ' איל בנבנישתי, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים, בשיחה עם רומי בן משה ונעם רונן, תלמידות בפקולטה, בוחן את האתגר שמציבו
נשים במשפט: שיחה מיוחדת עם השופטת דפנה ברק-ארז
אורחת: שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז שים הן כיום חלק בלתי נפרד ומשמעותי מעולם המשפט בארץ - אבל לא תמיד כך זה היה. בספרה ״תקדימיות״, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז מביאה את סיפוריהן של נשים שעמדו בלב הליכים משפטיים, לא כעורכות דין וכשופטות, אלא כתובעות, עותרות, עדות או אף נפגעות עבירה. חלקן נשים ידועות בזירה הציבורית וחלקן גיבורות אלמוניות. לא אחת, גם כאשר הן לא הוזכרו בשמן, הן עמדו במרכ
להיות או לחדול? פותחים דף חדש בדיני חדלות פרעון
אורח:פרופ' רון חריס, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבבשנת 2018 נחקק חוק חדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ששינה את המסגרת המשפטית המיושנת שהייתה נהוגה בישראל בתחום זה. האם החוק עומד בציפיות? בפרק זה, פרופ' רון חריס, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ויו"ר ועדת חריס שעסקה בנושא, משוחח עם נעם רונן והדר שמואלוב, תלמידי הפקולטה, על מטרות החוק ועל האת
כמה עולה לנשום? המס שינצח את משבר האקלים
אורח:פרופ' יורם מרגליות, פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבבשנים האחרונות, המודעות לזיהום שאנחנו יוצרים בפעולות היומיומיות שלנו הולכת וגוברת. בתגובה הוצעו פתרונות שונים למשבר האקלים; רגולציה, תביעות, מיסים ועוד. בפרק זה פרופ' יורם מרגליות, פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם עינת קינן ואיל כנפי, תלמידי הפקולטה, על השאלה מדוע מיסוי ככלי במל
ראיון מיוחד עם כבוד השופט בדימוס פרופ׳ אליקים רובינשטיין
אורח: כבוד השופט בדימוס פרופ׳ אליקים רובינשטיין.פרק מיוחד עם כבוד השופט בדימוס פרופ׳ אליקים רובינשטיין. השופט רובישנטיין היה בכל צומת משפטי ומדיני שאפשר להעלות על הדעת בעשורים האחרונים. בפרק זה, הוא משוחח עם פרופ׳ יואב ספיר, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסניגור הציבורי הארצי, ועם עינת קינן, סטודנטית בפקולטה, על נושאים בוערים: ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר, גיוס חרדים לצה&
נפלתם על הדור הלא נכון: משבר האקלים וגילנות
אורח: ד"ר עומר אלוני, עמית הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומרצה-אורח וחוקר במסגרת קרן גלס-בלבן בטכניון, משבר האקלים הוא נושא בוער, תרתי משמע, והמאבק בבלימת השלכותיו מתרחש בשלל זירות: בהפגנות, בתקשורת ובזירה המשפטית. בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל של תביעות ועתירות נגד מדיניות של ממשלות שונות בקשר לאקלים. משבר האקלים מגיע לבתי המשפט. בפרק זה, ד"ר עומר אלוני, עמית הוראה בפקולטה ל
סרבנות גט - כשהבושה הופכת לנשק
אורחת: ד"ר עליזה בזק, מרצה עמיתה באוניברסיטת תל-אביב וטוענת רבניתבעידן הרשתות החברתיות, השימוש בשיימינג (ביוש) כנגד אנשים פרטיים, אנשי ציבור, חברות או תאגידים הוא די נפוץ – היד של כולנו קלה על המקלדת. אבל מה שמפתיע, הוא שגם בתי הדין הרבניים, ואפילו בתי המשפט בישראל מרשים לעשות שיימינג – במקרים של סרבני גט, גברים יהודים שמסרבים לשחרר את בנות הזוג שלהם מהנישואין. האם זה חוקי? ומה הקשר של השיימי
אכיפה בררנית של חוזים אחידים, דעות קדומות ואפליה
ד''ר מירב פירט-מצקין, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבסוגיות של אפליה מלוות את השיח המשפטי זמן רב. מחקר חדש מעלה שגם פעולות צרכניות פשוטות חושפות אותנו לסיכון שניפול קורבן לאפליה פסולה. כל מופע צרכני, קניית חולצה או קניות בסופרמרקט, הוא בעצם חתימה על חוזה, ולא סתם חוזה, אלא חוזה אחיד, שכל הצרכנים חתמו על אותו אחד בדיוק. מחקר חדש מעלה שהחוזים האלו נאכפים בצורה לא שוויונית ו
ביוש רגולטורי
ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבביוש רגולטורי אקלימי: ככלי להצלת כדור הארץ.בשנים האחרונות גובר השימוש בביוש (shaming) ככלי אכיפה בידי רגולטורים שונים בארץ ובעולם.מטרות השיימינג הן לקדם אינטרס ציבורי מסוים, כגון שמירה על איכות הסביבה, קבלת שירות אמיןומהיר מחברות ביטוח ופנסיה, שמירה על בריאות הציבור וכדומה.בפרק זה, ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפטים בא
אקטיביזם של משקיעים מוסדיים
פרופ׳ שרון חנס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבהמשקיעים המוסדיים בישראל מחזיקים נתח עצום משוק ההון המקומי, נתח שהולך ותופח מדי שנה. מדובר בתופעה כלל עולמית שבמסגרתה חסכונות הציבור מתועלים לידי משקיעים מוסדיים, שהם מתווכים פיננסים. השוק בישראל עבר שינוי עקב חוק הריכוזיות, והתערבותם של המשקיעים המוסדיים רק גדלה. למשל, הם ממנים דירקטורים ויוזמים שינויי תקנון בחברות בהן הם משקיעים.בפרק זה, פרופ׳ ש
פרטיות בגבול: על הפרטיות של אוכלוסיות מוחלשות
נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבפסק הדין מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין מעלה לדיון את סוגיית הפגיעה בפרטיות של אנשים שביקשו להיכנס לישראל כתיירים. הפרקטיקה הבעייתית של שיטוט של בקרי הגבול בטלפון הנייד, שמובילה לאובדן שליטה של האדם במידע על אודותיו, הוגדרה בפסיקה כ"חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם". האם רשות האוכלוסין מוסמכת לעשות זאת? האם נ
על הדילמות בשימוש בזרע מהמת להולדה עתידית
פרופ' שחר ליפשיץ, הפקולטה למשפטיםהשימוש בזרע מן המת שנוי במחלוקת. התפתחויות טכנולוגיות וריבוי חללים צעירים במלחמת חרבות ברזל הציפו שוב את הנושא. הנושא, מעלה שאלות משפטיות, מוסריות וחברתיות רבות על הורות ומשפחה בין עולם החיים למתים. בפרק זה פרופ׳ שחר ליפשיץ, חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן משוחח עם טל מימון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה, על הסוגייה הסבוכה של נטילת זרע מן המת. השיחה עו
משפט חכם - על אתגרי הדין בעידן הבינה המלאכותית
פרופ' ניבה אלקין-קורן, הפקולטה למשפטיםבינה מלאכותית (AI) היא טכנולוגיה מתקדמת המשנה את פני המשפט והחברה. לצד היתרונות הרבים, מתעוררים אתגרים משפטיים ייחודיים: אתגר משפטי, אתגר משילות, ואתגר אסדרה. במענה לאתגרים אלה, וכחלק מהיחס המורכב בין המשפט לבין הטכנולוגיה, המשפט מתאים את עצמו לטכנולוגיה החדשה, למשל, על-ידי הסדרת הפיתוח וההטמעה של הבינה המלאכותית, והתאמת הכלים והכללים המשפטיים הקיימים למצי
מאחורי הקופסה השחורה: הזכות להסברתיות
עורכת הדין חופית וסרמן-רוזן, דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבפריצתה של הבינה המלאכותית לחיינו היא מהפכה של ממש. מפליאה אותנו היכולת שלה לתת לנו פתרונות לשאלות מורכבות, ובמהירות. במקרים מסוימים, היא אפילו מחליפה לחלוטין החלטות אנושיות. אבל מה עומד מאחורי ההחלטות הללו? מה גורם למערכת לקבוע את מה שהיא קובעת? ולמה זה עלול להיות מסוכן?בפרק זה, עורכת הדין חופית וסרמן-רוזן, דוקטורנטית בפקול
סכסוכים מקוונים - יישוב סכסוכים במרחב הדיגיטלי
פרופ׳ ארנה רבינוביץ'-עיני, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפהמשחר האנושות בני אדם חיפשו צד שלישי שיכריע בסכסוכים שעולים ביניהם. בשנים האחרונות עולה עולם חדש שבו הצד השלישי איננו אדם, אלא מכונה. ההליך החדש מעוצב באופן שמתאים למרחב המקוון והוא משפיע גם על הסכסוכים שמתבררים בבית המשפט.בפרק זה פרופ׳ ארנה רבינוביץ'-עיני, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה משוחחת עם איתי בן-ארצי ודנה למפרט
בינה מלאכותית ככלי עזר בתביעות זכויות יוצרים
ד"ר אורי הכהן, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במרכז מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנותהאם למידת מכונה של מודלים יוצרים של בינה מלאכותית (GenAI) היא "העתקה" אסורה של תוכן שמוגן בדיני זכויות יוצרים? או אולי, בינה מלאכותית דווקא מקדמת את מטרות דיני זכויות היוצרים על-ידי הנגשת תהליך היצירה לאוכלוסיות חדשות?מחקר חדש מציע גישה חדשנית: שימוש בבינה מלאכותית כמנגנון למדידת
?אשם או זכאי, או אשם אבל בערך
פרופ' טליה פישר, הפקולטה למשפטיםמהי ענישה הסתברותית? האם ענישה הסתברותית היא משטר הכרעה יעיל יותר בהליך הפלילי שיעזור להשיג את מטרות הדין הפלילי? משטר ההכרעה הנוכחי בהליך הפלילי, מתייחד בבינאריות ודו-שלביות. השלב הראשון בהליך הוא שלב הכרעת הדין, שקובע אם הנאשם זכאי או אשם. אם הוכחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, נעבור לשלב השני, שלב גזר הדין, שבו העונש שמוטל על המורשע אמור להיות מוחלט, כלומר מנ
מי מפחד מהפרדת רשויות? ההצדקות לפלורליזם מוסדי
פרופ' אביחי דורפמן, הפקולטה למשפטיםהפרדת רשויות מהווה את אחד מעמודי התווך הכי יציבים של הדמוקרטיה. עם זאת, לפעמים בחברות דמוקרטיות מודרניות עולות שאלות שמטילות ספק בהצדקות הוותיקות לעקרון זה. כך גם בחברה הישראלית עולה השאלה: מי אמור ליצור את הנורמות השונות שבמשפט? ייתכן, שהטיעון שבמאמר חדש יכול לענות על שאלות מסוג זו, דרך ההצדקה לפלורליזם מוסדי שבמוסד הפרדת הרשויות. מוסדות שונים מוציאים תחת יד
על הקשר שבין עומס שיפוטי והפליה
פרופסור תמי קריכלי כץבני אדם נתונים להשפעת הטיות קוגניטיביות, אפילו שופטים ושופטות בבתי המשפט. לכן, הם עשויים להפלות בין בעלי דין שונים באופן לא מכוון כתוצאה מכך. מחקר חדש מצא שהעומס השיפוטי, שהוא בעיה מוכרת וידועה בוודאי בישראל, מהווה את אחד מהגורמים להטיות שיפוטיות.בפרק זה, פרופסור תמי קריכלי כץ, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם עדן לפיד וטל מימון, תלמידי הפקולטה, על ה
עד 120? – האם ראוי להגדיל את הכנסת
ד״ר בל יוסף, מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחוקרת בכירה במכון תכליתעם קום המדינה התקבלו החלטות חשובות והרות גורל בקשר למבנה המשטר הישראלי. החלטה פחות ידועה עסקה בגודל הכנסת. מאז ועד היום כנסת ישראל מונה 120 חברים, למרות שאוכלוסיית ישראל גדלה פי עשרה מאז הקמת המדינה.בפרק זה ד״ר בל יוסף, מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחוקרת בכירה במכון תכלית משוחחת עם עדן לפיד ו
צוואות הדדיות: התוצאות הכלכליות של המוות
עו״ד יוסי מנדלסון, מומחה לדיני משפחהמה הן צוואות הדדיות? למי כדאי לעשות אותן – ומתי ,ולמי מוטב להימנע מהן? האם תיקון 12 לחוק הירושה שהוסיף את האפיק של צוואות הדדיות חיזק את מעמדן, או דווקא יצר פלונטר משפטי עמוק יותר? כל הפרטים בהסכת החדש עם עו״ד יוסי מנדלסון. האזינו כאן.בשנת 2005 תוקן חוק הירושה ונוספה לו באופן רשמי האפשרות לצוואה הדדית. מה זו צוואה הדדית? למי היא מתאימה? ולמה הכנסתה לדין יצרה פלו
קווי המהדרין ובג"ץ רגן עם ד"ר שי ווזנר
ד"ר שי ווזנר, הפקולטה למשפטיםבשנת 2011 קבע בג"ץ כי הפרדה מגדרית כפויה בין גברים לנשים בקווי מהדרין – קווי אוטובוס המיועדים למגזר החרדי שבהם נשים יושבות מאחורה וגברים מקדימה, היא בלתי חוקית, וכי הטרדת נוסעות בעניין זה עלולה להוות עבירה פלילית. בפרק זה משוחח ד"ר שי ווזנר, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עם הודיה מיארה ואיתי בן ארצי, תלמידי הפקולטה, על נקודת המבט של הציב
הפרוצדורה של הסדרי פשרה
ד"ר שי נ. לביא, הפקולטה למשפטים , מומחה לסדר דין אזרחי, תובענות ייצוגיות וניתוח כלכלי של המשפטרובם המוחלט של ההליכים המשפטיים מסתיימים בפשרות. אולם פשרות מהוות מעין "קופסא שחורה" – הציבור לא חשוף לתוכן הפשרות, החקיקה בנושא דלה וההתערבות השיפוטית בתוכן הפשרות, ככלל, אינה קיימת.בפרק זה ד"ר שי נ. לביא, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומומחה לסדר דין אזרחי, תובענות ייצו
טרנסים במשפט
ד"ר עידו קטרי, חבר סגל בביתהספר לעבודה סוציאלית ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבבשנים האחרונות המאבק למען שוויון זכויות לקהילות הקשת הטרנסית נתקל בהתנגדותמצד קבוצות שמרניות ברחבי העולם. מהליכי התאמה מגדרית בקטינים ועד רגולציה בתחוםהספורט, הנושא עולה שוב ושוב לדיון ציבורי סוער. בפרק זה ד"ר עידו קטרי, חבר סגל בביתהספר לעבודה סוציאלית ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם אורןעו
ערבים אזרחי ישראל
עו"ד סאוסן זהר, מנחה בקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבהיכן החברה הערבית רואה את עצמה ביחס לשינויים המתרחשים בשנים האחרונות בחברה ובמערכת המשפט בישראל? עו"ד סאוסן זהר, מנחה בקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת בפרק זה עם נטע צ'חנובסקי ואורן עובדיה, תלמידי הפקולטה, על מערכת היחסים שבין החברה הערבית ובתי המשפט. עו״ד זהר מציעה את נקודת מ
דיור בישראל
פרופסור נטע זיו, סגנית הנשיא לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. היא המנהלת האקדמית של הגר - מחקר פיתוח דיור חברתימחירי הדירות המאמירים והאוכלוסייה ההולכת וגדלה מעוררים אתגרים ושאלות בנוגע לזכות לדיור ולפתרונות האפשריים למשבר ההולך ומחריף. בפרק זה פרופסור נטע זיו משוחחת עם אורן עובדיה ושני שטילר, בניסיון לעשות סדר ולהסביר כיצד הגענו לאן שהגענו, כיצד ניתן להתמודד עם המשבר, ומה הצעדים שננקטים
מנכ״לים כוכבי-על
פרופ׳ אסף חמדני, מומחה לדיני תאגידים וראש מרכז פישר לממשל תאגידימה משותף לאילון מאסק, אדם נוימן ומארק צוקרברג? כשאנחנו שומעים על כוכבי-על, סופרסטארים, אנחנו חושבים לרוב על כוכבים בהוליווד, סטארים בעולמות המוזיקה ואפילו על גיבורי-על – אבל חשבתם פעם על סופרסטארים שהם מנכ״לים בחברות? בפרק זה פרופ׳ אסף חמדני, מומחה לדיני תאגידים וראש מרכז פישר לממשל תאגידי באוניברסיטת תל אביב משוחח עם נטע צ'חנובסק
המבנה החברתי של מערכת השפיטה
אלון חספר, תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל אביבבפרק זה אלון חספר, תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם אופיר דיין ויואב בן שלום, תלמידי הפקולטה, על ההרכב החברתי של בתי המשפט בישראל. הפרק מציג תמונה עדכנית בנוגע לייצוג חתכי אוכלוסייה שונים בערכאות השיפוטיות במדינה, בראי הדימוי הרווח שלפיו בבתי המשפט מכהנים "שופטים מרחביה&quo
בין משפט, אקלים, והזכות לסביבה נאותה
ד"ר דורין לוסטיג ואילאיל גביזון כותבות המאמר: "המפנה החוקתי בליטגציית משבר האקלים"בעשור השלישי של המאה ה-21 משבר האקלים הוא עובדה מוגמרת, ואחד האיומים הממשיים על אורח החיים ורווחת הדורות הבאים. בפרק זה, ד"ר דורין לוסטיג ואילאיל גביזון משוחחות עם אורן עובדיה ויהלי שני, תלמידי הפקולטה למשפטים, על מחקרן העוסק בתפקידו של המשפט, הבין-לאומי והמקומי, במאבק במשבר האקלים ועל הכלים המשפט
על עובדי ציבור ואישיות דו מהותית
ד"ר אסף הראל, מומחה למשפט מנהלי ולשעבר עוזר היועץ המשפטי לממשלהבשנים האחרונות אנו רואים כיצד תאגידים פרטיים צוברים כח רב ומשפיעים על רבדים רבים בחיינו.בהתאם, בתי המשפט החלו לסווג את חלקם כגופים "דו מהותיים, והחילו עליהם חובות מהמשפט הציבורי והמנהלי. כאלו הם לדוגמה בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. אך זה לא סוף פסוק. מהיועץ המשפטי לממשלה, דרך פרקליטים בשירות המדינ
על עבירת העלבת עובד ציבור
פרופ' יואב ספיר, מומחה למשפט פלילי, לשעבר הסנגור הציבורי הארציהעבירה של העלבת עובד ציבור שנויה במחלוקת בדין הפלילי הישראלי.לא פעם עלו קריאות מגורמים פרלמנטריים ואזרחיים למחוק את העבירה מחוק העונשין בשל העמימות שלה וחוסר התאמתה למשטרים דמוקרטיים ליברליים. מנגד, יש מי שמרוויחים לא מעט מקיומה של העבירה בדין הפלילי. מה באמת אומרת עבירה זו ואילו מקרים עלולים להיות מוחלים במסגרתה? מי המרוויחים הגדול
על הפרדה מגדרית והסכמה
ד"ר יופי תירוש, מומחית למשפט, מגדר ודיני איסור הפליההפרדה מגדרית באקדמיה, באוטובוסים, באירועי תרבות ובמקומות ציבורים בכלל, הפכה לתופעה שנויה במחלוקת ושכיחה יותר ויותר בחברה הישראלית. תומכי ההפרדה המגדרית רוצים לראות את התופעה גולשת מהמרחב הפרטי לציבורי, ומתנגדיה טוענים שהדבר מאיים על מקומן של נשים בחברה. איך המשפט מתייחס לכך? והאם העובדה שחלק מהנשים מסכימות ואולי אף רוצות לחיות בהפרדה, משפיעה
הורות בסיכון כפול: איומים מחוץ ומבית על ההורות הלהט"בית
פרופ' צבי טריגר, מרצה לדיני משפחות בפקולטה למשפטיםבפרק זה אופיר דיין ושני שטילר, תלמידות הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחות עם פרופסור צבי טריגר, מרצה לדיני משפחות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. פרופסור טריגר משתף אותנו בסוגי ההורות שהמדינה מכירה בהם היום - הן בפסיקה והן בחקיקה. הוא מתעמק במעמדה של ההורות הלהט"בית בימנו, ובאיומים מחוץ ומבית על זכויותיהם של ההורים הלהט"
הסדרת היחסים החוזיים שבין פלטפורמות דיגיטליות והמשתמשים
פרופסור ניבה אלקין-קורן , מומחית למשפטוטכנולוגיה וראשת מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנותהיחסים שבין פלטפורמות דיגיטליות עוצמתיות והמשתמשים בהן עתירים בפעריכוחות ומעלים שלל בעיות. בפרק זה שני שטילר ויהלי שני, תלמידי הפקולטה, משוחחים עםפרופסור ניבה אלקין-קורן (https://law.tau.ac.il/profile/elkiniva), מומחית למשפטוטכנולוגיה וראשת מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות. פרופ' אלקין-קו
האם מוצדק להפליל זנות? תעשיית המין, תלות כלכלית ומה שביניהם
ד"ר עמית פונדיק, מומחה למשפט הפלילי ועבירות מיןאיך מצדיקים הפללת זנות, מה טיעוני הנגד, ואיך 'שוגר דדיס' ו-'כלה להזמנה' נכנסיםלתמונה? בפרק זה נטע צ'חנובסקי ואורן עובדיה, תלמידי הפקולטה, משוחחים עם ד"רעמית פונדיק, מומחה למשפט הפלילי ועבירות מין מאוניברסיטת תל אביב. ד"ר פונדיקמסביר כיצד ההשוואה למערכות יחסים אחרות המבוססות על כסף או נוחות יכולה לאתגראת ההצדקות המוכר
על השופט מנחם אלון והקשר הדו-כיווני בין המשפט העברי למשפט הישראלי
פרופ' אריה אדרעי, הפקולטה למשפטיםויכוחים עזים התנהלו בקשר למקומו של המשפט העברי במשפט הישראלי. אבל אולי גם יש השפעה הפוכה? בהסכת זה של "מדברים משפטים", פרופסור אריה אדרעי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בוחן את פועלו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מנחם אלון ז"ל, וטוען כי אלון פיתח את המשפט העברי דרך המשפט הישראלי. האזינו לשיחה של פרופסור אדרעי עם תלמידי הפקולט
מומלץ
רדיט סט גו
Inside The Epicenter With Joel Rosenberg
נפלאות התבונה: מוח, פסיכדליה ומה שביניהם
איך הצלחת?
הדקה ה-99
מכים את המדד(נועם מדר מארח שחקנים בכירים משוק ההון)
אידיוטים שימושיים הפודקאסט של עקיבא ביגמן
מדיטציות להעלאת התדר - עם שימי קייזרמן
ציפורי לילה מתגעגעות
דיאלוג פנימי
מעניין לי את הסבתא
סודות האנשים הבריאים בעולם
